איך שאני אוהב את זה כשאנשי כספים מטיפים לנו ציונות

זה לא שלתעשיינים או לאנשי עסקים אין חלילה ערכים או עמדות אבל לעתים יש שימוש ציני ב"מנופים" לאומיים וציוניים כדי להשיג מטרות עסקיות.

מני רוזנפלד, יו"ר איגוד הביטקוין הישראלי קצת הגזים כשאמר בתגובה לחוזר רשות המיסים: "מהפכת המטבעות הדיגיטליים כאן כדי להישאר  …..   אנו קוראים לבנק ישראל ולמחוקק להשלים את המלאכה ולהכיר בביטקוין כמטבע ככל המטבעות על מנת שנוכל להציב את ישראל, כאומת הסטארט-אפ, בחוד החנית של הטכנולוגיה העולמית".

אם אתה יזם בתחום המיכשור הרפואי בוודאי שחוץ מרווח כספי יש לך גם מטרה להציל חיים בזכות הציוד שלך או לפחות לשפר את איכות החיים של החולים. אפילו אם אתה בתחום התקשורת מלבד רווח יש לך מטרה לאפשר חיים נוחים יותר ועבודה יעילה יותר למשתמשים, אבל לכל מי שהוא 'בתעשיית הכסף' יש יעוד מקצועי אחד בלבד בחיים – להרוויח עוד כסף.

כן, אני מדבר על מנהלי בנקים, הון סיכון, מנהלים פיננסים של קרנות גידור וגם סוחרי ביטקויין. אתם מרווחים כסף, סבבה, אבל למה תמיד צריך לעטוף את זה בעטיפה כחול לבן של ציונות, לא כל מנהל כספים הוא "לתפארת מדינת ישראל".

למען האמת יש תעשיות שאני לא כל כך בטוח שאנו רוצים אותן בישראל, ואם כן אז אחרי הרבה רגולציה ופיקוח. תעשיית היהלומים הוכיחה (כפי שנטען פעמים רבות בדפי בלוג זה) כי היא תעשייה של הלבנת הון ורק מעילה של מיליארדים גרמה למובילי התעשייה להודות כי משהו רקוב במלכת רמת גן (וכמובן על הדרך הממשלה השיקה תוכנית לשיקום ענף היהלומים שעולה מיליונים למשלם המיסים אבל זה סיפור אחר). תעשיית תזקיקי הנפט ששרגא ברוש דואג להלל אותה ולהחריג אותה מהרגולציה של עיריית חיפה היא אסון לתושבי האזור וגם מרכז פיננסי הכולל גם מסחר במטבעות דיגיטליים הוא מסוג הדברים שארצה לראות סביבם הרבה רגולציה כי האפשרות השניה היא שמרכז כזה יממן פשע וטרור חובק עולם וכל מי שאינו מאמין מוזמן לראות מי מככב במסמכי ברמודה-ליקס פנמה-ליקס ושאר הדלפות 'ממרכזים פיננסים' נטולי רגולציה.

יש הבדל בין מרכז פיננסי לבין מרכז טכנולוגיות פיננסיות, אם כי יש חפיפה מסויימת בין השניים עקב העובדה שיש צורך בהפעלת הטכנולוגיות בתנאים אמתיים (התיכנות או בטא סייט) אבל עצה שלי לסוחרי הביטקויין – השאירו את הציונות למשהו אחר ותתמקדו במה שאתם טובים בו – הימנעות מרגולציה ועשיית כסף.

השארת תגובה