"למען הגילוי הנאות- שרתי כצוללן בשייטת 7 משנת 1965 ועד גיל 45. גם שלושת בניי שרתו כצוללנים, ומכיר אישית חלק מהמעורבים בעניין, הם שכניי מקיסריה.
מגיע כל הכבוד לממשלה ולעומד בראשה, שאולי זו הפעם בראשונה, מקבלים החלטה בזמן, כדי לשמר את הסד"כ (סדר כוחות) הקיים.
מניסיוני, מרגע ההחלטה על הזמנת צוללת, לקח כ- 10 שנים עד הגעתה לנמל הבית, והפיכתה למבצעית, כאשר תגיע הצוללת השביעית, ה"דולפין" הראשונה תהייה בת 30 ותצא משרות. בעבר הרחוק מאוד היו מצבים שלמדינת ישראל לא הייתה צוללת פעילה אחת .
לימים במילואים שרתי בצוות שביצע עשרות רבות של ניסויי ים, וזכינו יחד עם מספנות ח"י ב"פרס קפלן". בכל צלילות הניסוי, סמכתי בעיניים עצומות על עובדי המספנה ומפקדיה, ולחברי לצוות שביצעו בדיקות מקדימות לפני יציאתנו לים.
יש לגדוע כל יוזמה או רעיון, להפריט את הטיפול ושיפוץ הצוללות, ולמסור אותו לגורמים חיצוניים או זרים. זהו מערך שנבנה במשך 50 שנה, נרכש ניסיון וידע רב שלא יסולאו בפז, אין להם תחליף.
צריך לדאוג שהפרשה לא תפגע בלוחמים, שלעתים נמצאים אלפי מיילים מגבולות המדינה, בצלילה למשך מספר שבועות רצופים.
(*) מאמר אורח של כרמל אברהם.