• אודות
צרו קשר
  • Facebook
  • Twitter
  • LinkedIn
גלובלי יחב"ל על הזמן
  • אזורים גיאוגרפיים
  • נושאים ביחב"ל
  • אזורים גיאוגרפיים
  • נושאים ביחב"ל
נגידת בנק ישראל מודה שיש בעיה בייצוא הקשורה לייסוף השקל והפגיעה בתעשייה יכולה להיות כואבת מאד וללא יכולת התאוששות
ראשי » א. המשק הישראלי מאקרו » נגידת בנק ישראל מודה שיש בעיה בייצוא הקשורה לייסוף השקל והפגיעה בתעשייה יכולה להיות כואבת מאד וללא יכולת התאוששות

נגידת בנק ישראל מודה שיש בעיה בייצוא הקשורה לייסוף השקל והפגיעה בתעשייה יכולה להיות כואבת מאד וללא יכולת התאוששות

28 ביוני 2016 אין תגובות

בלשון נקייה וחותכת אומרת היום נגידת בנק ישראל באופן גלוי וחד משמעי כי שער החליפין של השקל הוא בייסוף חריג לעומת מטבעות מרכזיים אחרים בעולם והדבר מביא לפגיעה אנושה ובלתי חוזרת בתעשייה בעוד שבנקים מרכזיים אחרים בעולם פועלים לטובת הייצוא של חברות במדינתן. אז השאלה מתי יגיע הפיחות המיוחל על ידי התעשיינים והייצואנים בשער השקל? לאור המשבר בבריטניה כנראה עוד חודשים רבים.
אז איך זה נשמע בשפת הבנקאות? זה מתחיל בהודאה שיש בעיה בשער החליפין:

"הירידה ביצוא משקפת, בחלקה ככל הנראה, התפתחויות ייחודיות, חלקן זמניות, במספר ענפים אשר משקלם ביצוא הישראלי גבוה, ואין לה השפעה מיידית על התעסוקה. אולם, היא התרחשה לאחר מספר שנים של קיפאון ביצוא, ולא ניתן להתעלם מהקושי שבו שרוי מגזר היצוא לאור צמיחה נמוכה יחסית של הסחר העולמי וייסוף אפקטיבי מצטבר…."

ממשיך בתחזית שהמצב עוד יהיה יותר גרוע:
"עוד לפני שנודעו התוצאות בבריטניה, ובמידה מסויימת כתוצאה מאי הוודאות שהייתה לגביהן, נמשכה בכלכלה העולמית ההתמתנות לה אנו עדים מזה זמן, בדגש על המשקים המתעוררים, תוך ירידה מתמשכת בקצב הצמיחה של הסחר העולמי. כמו בישראל, גם בחלק גדול מהמדינות בעולם הצמיחה נובעת בעיקר ממגזר השירותים, בעוד התעשייה סובלת מקיפאון. הגופים הבינלאומיים המשיכו להעריך שהסיכונים לצמיחה נוטים כלפי מטה. נצטרך לעקוב ולראות באיזו מידה התחזיות לטווח הקצר יתעדכנו בעקבות התוצאות בבריטניה…"

ומסיימת בהודאה קרה ומצמררת כי בנק ישראל אינו פועל מספיק בהשוואה למדינות אחרות בעולם בהגנה על הייצוא הישראלי שצפוי להיפגע ללא יכולת התאוששות (ההדגשות שלי ואינן במקור):

"ברבעון האחרון, וגם בהסתכלות ארוכה יותר, מגמת הייסוף בשער החליפין האפקטיבי נבלמה…. המשמעות היא ששער החליפין התייצב ברמה שעל פי מודלים שונים מהווה ייסוף יתר ביחס לשער החליפין של שיווי משקל, מה שבא לידי ביטוי בהתפתחויות שאנו רואים ביצוא ובתעשיה לאורך זמן… חשוב לזכור שמרבית הבנקים המרכזיים בעולם נוקטים במדיניות מוניטרית מאוד מרחיבה שפועלת, בין היתר, להחליש את המטבעות שלהם, וצעדים אלו יוצרים עיוותים במערך שערי החליפין העולמיים. מצב זה עלול להביא לכך שהרווחיות של מפעלים רבים בישראל תישחק במידה שלא תאפשר להם לשרוד את התקופה הזו, ומנגד, כאשר שווקי המט"ח ישובו לשיווי משקל, סביר שמפעלים אלו לא יפתחו מחדש…."

בנק ישראל ייצוא
« פוסט קודם
פוסט הבא »

השארת תגובה

ביטול

קטגוריות
פרויקטים מיוחדים
נושאים נוספים
inss oecd WTO או"ם אוסטרליה אחריות חברתית איכות הסביבה איסלאם איראן אנרגיה ארה"ב בנקים בנק ישראל גז טבעי גלובליזציה גרמניה המשבר הפיננסי השקעות טורקיה טרור יהלומים יון ייצוא ימאות יפן ישראל מו"פ מזון מחצבים מים מסחר משב"ל משבר החובות באירופה נפט סביבה אנרגיה ומים סוריה סין סינגפור פשיעה צמיחה צרפת רוסיה רכב תיאוריה כלכלית תקשורת
  • Facebook
  • Twitter
  • LinkedIn
הבלוג על גלובליזציה וכלכלה פוליטית בינלאומית
גלובלי יחבל על הזמן
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס