בשנים האחרונות עלו טענות רבות בנוגע ליוקר המחייה בישראל. טענות אלה מבוססות על השוואות מחירים בין לאומיות שהציגו רמת מחירים גבוהה ועל עלייה חדה במחירי קבוצות מוצרים, כגון מחירי המזון, כפי שהדבר התבטא גם במדדים השונים של הלמ"ס. יתר על כן, נהוג לחשוב כי רמת המחירים בישראל אמורה להיות נמוכה בהרבה על רקע רמת התוצר לנפש והשכר בישראל.
ניתוח זה מתבסס על יחס ה-PPP- Purchasing Power Parityׂ המבטא את מספר יחידות המטבע הנדרשות כדי לקנות סל של סחורות ושירותים במדינה מסוימת כפי שדולר אחד היה מאפשר לקנות בארצות הברית. היחס מאפשר להשוות את כוח הקנייה של סכום כסף דולרי נתון במדינות שונות והוא מבטא, במידה רבה, את יוקר המחייה. בשנת 2013 עמד יחס ה-PPP בישראל על רמה גבוהה בכ-9% מהרמה הממוצעת במדינות ה-OECD. בחינת התפתחות יחס ה- PPP על פני זמן שבוצעה לאחרונה על ידי משרד האוצר מעידה לכאורה על עלייה חדה ביוקר המחייה בין השנים 2005 ל- 2008.
מהם הגורמים לפער במחירים ובכוח הקנייה של הצרכן הישראלי?
ההסבר הפשוט לפערים בכוח הקנייה הוא פערים בהכנסה (תוצר) לנפש. ככל שהתוצר לנפש גבוה יותר, כך רמת המחירים צפויה להיות גבוהה יותר ("the Penn effect"), זאת כיוון שמוצרים ושירותים שקשה לסחור בהם ברמה הבין לאומית (non-tradable) נוטים להיות זולים יותר במדינות בעלות תוצר לנפש נמוך ויקרים במדינות בעלות תוצר לנפש גבוה. התרשים המורף מראה בברור את הקשר החיובי בין נתוני יחס ה- PPP לתוצר לנפש ב- 2013. בנוסף, התרשים מראה שרמת המחירים בישראל גבוהה מהרמה שהיה מנבא קו מגמה פשוט המביא בחשבון את רמת התוצר לנפש בישראל (ישראל נמצאת מעל לקו המגמה). בהינתן אך ורק רמת התוצר לנפש, יחס ה- PPP צפוי היה להיות נמוך ב- 17.3% מהרמה בפועל.
מעבר לרמת ההכנסה לנפש, גורמים נוספים עשויים להשפיע על רמת המחירים. בחינה אמפירית מראה שלצד רמת ההכנסה לנפש, גם לגודל האוכלוסייה ולרמת הפתיחות לסחר חוץ (יבוא + יצוא כאחוז מהתוצר) יש השפעה על רמת המחירים. כך, ניתן להסביר מחצית מהפער ביחס המחירים המותאם לרמת התוצר לנפש ב- 2013 (סך הפער שווה ל- 17.3% כמתואר מעלה) באמצעות קוטנה היחסי של האוכלוסייה בישראל.
לא לכל הפער ביחס ה- PPP בשנת 2013 נמצא הסבר. ייתכן שגורמים מיקרו כלכליים, כמו למשל מידת הריכוזיות בענפים ספציפיים, תורמים ליוקר המחייה. כמו כן, ההסברים המבניים שהוצגו אינם יכולים להסביר את העלייה המהירה ביחס ה- PPP שהתרחשה בין השנים 2008-2005; שהרי לא חל שינוי דרמטי בתוצר לנפש, גודל האוכלוסייה והפתיחות לסחר חוץ בתקופה הנ"ל.
אם כן, מה יכול להסביר את העלייה החדה ביוקר המחייה שהתחוללה בין 2005 ל- 2008?
בחינת הגורמים לעלייה זו מראה כי היא נבעה במידה רבה מתיסוף חד שנרשם בשקל במהלך אותה תקופה. כלומר, דווקא תיסוף השקל, אשר הפחית את מחירי המוצרים המיובאים לישראל ושיפר את מצבו של הצרכן הישראלי, תרם לעלייה ביחס ה-PPP.
ההסבר לכך הוא שיחס ה- PPP מבטא את מחירו של סל מוצרים אחיד בדולרים. לכן, גם במידה והמחיר הנקוב בשקלים של מוצר בישראל לא ישתנה או אף ירד, בעת תיסוף מחירו הדולרי של אותו מוצר יעלה ויוקר המחייה, כפי שהוא נמדד ביחס ה-PPP, יגדל. במילים אחרות, עקב התחזקות השקל מוצרים בחו"ל נהיו זולים לצרכן הישראלי, וייתכן שהדבר יצר אצל ישראלים המבקרים בחו"ל, או משווים מחירים לחו"ל, תפישה לפיה המחירים בישראל עלו משמעותית, למרות שבפועל במקרים רבים רק תרגום המחיר בחו"ל למונחים שקליים הוא שהשתנה.