חוטובלי, ארדן ונתניהו – לטיפולכם. ריכוז האתגרים הדחופים של מדיניות החוץ הישראלית

לממשלת ישראל החדשה ממש אין מאה ימים של חסד בכל הקשור למדיניות חוץ העולם אינו עוצר, להלן המלצות ל 5 הנושאים המרכזיים במדיניות החוץ הישראלית:
א. שיקום יחסי ישראל – ארצות הברית
המשבר הנוכחי בין ירושלים לוושינגטון משקף ראייה שונה של הממשלים והעומדים בראשם את האתגרים המרכזיים במזרח התיכון ואת דרך הטיפול בהם, הנדרשת כמענה. מעבר לכך, האופן שבו הממשלה החדשה והעומד בראשה יידרשו ליחסים בין המדינות משליך על האינטרסים ארוכי הטווח של ישראל ועל מעמדה האזורי והבינלאומי. משום כך, מומלץ להציב כמטרת-על את השבת היחסים למסלולם התקין, הסכמה על האתגרים המשותפים והתחשבות הדדית באינטרסים של הצד השני.
 ב. בלימת ההשפעה האיראנית במזרח התיכון
בייחס להסכם המתגבש בין איראן למעצמות בנושא הגרעין, את ההסכם לא ניתן כנראה לעצור. זו העת למקד מאמץ בכינון מנגנון פיקוח ואימות אפקטיבי לעמידת איראן במחויבויותיה להסכם וכן לגבש תגובה למקרה של הפרות ההסכם מצד איראן. נחוצה הסכמה אזורית ובינלאומית שתכליתה תהיה מניעת שימוש לרעה מצד איראן בהסכם הגרעין, (כגון: הזרמת כספים שישוחררו לגורמי טרור ושחקנים סוררים ברחבי המזרח התיכון, או איום מצד טהרן, כי כל לחץ בינלאומי שיופעל עליה יהווה הפרה של ההסכם ולכן ייתן לה לגיטימציה להחליט על פריצה קדימה לעבר מערכת נשק גרעינית). יתר על כן, חיוני, כי ישראל לא תהיה זו שתואשם בטרפוד המשא ומתן, אם ייפסק.
ג. יוזמה מדינית לזירה הפלסטינית 
פתרון של הסדר קבע, שישים קץ לסכסוך וסופיות לתביעות ההדדיות, כנראה איננו בר השגה בעתיד הקרוב. ואולם, הקיפאון המדיני יוצר לישראל בעיה חמורה, משום שהוא מחליש את הלגיטימיות של פעולותיה המדיניות והצבאיות. לשם ביצור מעמדה של ישראל כמדינה דמוקרטית, אחראית, בטוחה, בעלת גבולות מוכרים ובה רוב יהודי, אשר תיהנה מהכרה בינלאומית ככל העמים.חייבים לצאת ביוזמה ישראלית להתקדמות במו"מ.
ד. שיפור מעמדה הבינלאומי של ישראל ויחסיה עם הקהילה הבין-לאומית
על ישראל לגבש מדיניות יוזמת לנוכח התעצמותה של המערכה הדיפלומטית, הציבורית והמשפטית נגדה בזירה הבינלאומית, בדגש על המערכה נגד הלגיטימיות של מדינת ישראל ומסע החרמות (BDS) המתנהל נגדנו.
ה. שיתוף פעולה אזורי
הזעזוע הרב-מערכתי שהתחולל בשנים האחרונות בעולם הערבי גרם להפלתם של חמישה משטרים (כולל בעיראק, שבה הופל המשטר בהתערבות אמריקאית). ניתן להעריך, כי גם משטר אסד בסוריה לא ישוב לתפקודו ולמעמדו, כפי שהיה לפני פרוץ מלחמת האזרחים במדינה. בעקבות השינוי במאזן הכוחות האזורי והעלייה ברף האיומים הביטחוניים שלפתחן של מדינות במרחב, וכן עקב המעורבות האיראנית הגוברת באזור, ניכרת חפיפה באינטרסים של ישראל ושל מדינות ערב הפרגמטיות, למרות הקיפאון המדיני בין ישראל לפלסטינים. חייבים לטפח את הקשר עם מדינות ערב המתונות והדרך לכך היא שת"פ צבאי בפרופיל נמוך ושת"פ כלכלי בסיסי.

השארת תגובה