כל מי שלמד תואר ראשון במנהל עסקים או כלכלה יודע שאחד הפקטורים המרכזיים בתחום המקרו כלכלה הינו שמדינה מצויה לאורך זמן בצמיחה כלכלית. המושג של צמיחה הינו כה בסיסי, עד כי הוא נלקח כמובן מאליו בכל קורס בתחום זה והשאלה הינה רק מהו שיעור הצמיחה. משקים שאינם צומחים, שהתוצר שלהם יורד, הינם משקים המצויים בעתות מלחמה או אסונות טבע או חוו משברים פיננסיים יוצאי דופן בחומרתם. המשותף לכל הפרמטרים הללו שמדובר במצבים זמניים, המלחמות מסתיימות, אסונות הטבע הינם חד פעמיים ועל משברים פיננסיים מתגברים והמשקים חוזרים לצמוח. מצב עולם בו מדינה אינה צומחת מבחינה כלכלית הינו מצב חריג ביותר שכמעט ואינו נלמד, כמעט אין מדברים עליו, מלבד בשפה אחת – יפנית. כך במאמר מעניין מסביר ד"ר אדם רויטר יו"ר "רויטר מידן" ומנכל "חיסונים פיננסים"
היפנים חווים מזה עשרים שנה מצב בו המשק שלהם כמעט ואינו צומח כלל. בעשרים השנים האחרונות המשק היפני צמח בשיעור שנתי ממוצע של 0.9% בלבד, שהביאו אותו לצמיחה כוללת של 19.6% במהלך תקופה זו. לשם השוואה ישראל צמחה בשיעור שנתי ממוצע של 5.3%, שהביאו את המשק לצמיחה מצטברת של כ- 180% בעשרים השנים האחרונות!
ישנן הרבה מאד סיבות להבדלים הללו, אך קיימים שני גורמים מסבירים חזקים מאד: גיל האוכלוסיה ומשבר כלכלי עמוק שמשפיע שנים רבות קדימה. הגיל החציוני כיום ביפן הינו 47 (הגיל החציוני בישראל 32). למעשה ביפן קיימת האוכלוסיה המבוגרת ביותר בעולם וזה גורם מרכזי הפוגע בה.
גיל האוכלוסיה הינו הנתון הכלכלי החשוב ביותר שמצליח לחזות צמיחה עתידית של משק וספציפית מדובר בשיעור גילאי 20 עד 34 מסך האוכלוסייה. ככל שיש יותר צעירים כך המשק צומח יותר. קבוצת גילאים זו מייצרת את הביקושים הגבוהים ביותר בכל משק. זו הקבוצה שיוצאת מבית ההורים ונזקקת למקום מגורים חדש. זו הקבוצה שמרהטת את הבית. זו קבוצה הנתמכת כספית ע"י הדורות המבוגרים יותר ולפיכך יש לה כסף לקניות מעבר לכסף שהיא עצמה מייצרת. זו קבוצה שמתחילה בגידול ילדים קטנים שמצריכים הוצאות גבוהות. זו קבוצה שעוסקת ביזמות ובפתיחת עסקים יותר מקבוצת הגיל 35 עד 49 ובוודאי יותר מאשר גילאי 50 פלוס. זו הקבוצה שהינה בעלת תפוקת העבודה הגבוהה ביותר ועוד.
הנתון הכלכלי הכה חשוב הזה, מאיר באור קודר את הצפוי בעולם המערבי מבחינת צמיחה. קבוצת הגילאים הזו במדינות ה-OECD מצויה בדעיכה. אין זה סוד שמזה עשרות שנים קיימת ירידה בילודה במערב אירופה, אך מגמה זו גם קיימת באוסטרליה, בקנדה ובארה"ב. ירידת בילודה גורמת כמובן לקבוצת הגיל 20 עד 34 להיות קטנה יותר מבעבר ביחס לאוכלוסייה הכוללת. למעשה, כל העולם המערבי מצוי כיום במצב בו הפריון כבר אינו משיג את קצב התמותה ולפיכך אוכלוסיית העולם המערבי תקטן בהדרגה ואיתה גם הצמיחה.
להלן גרף המראה את הפריון לאשה במדינות רבות בעולם ביחס לתוצר לנפש וקו ההפרדה של 2.3 ילדים לאשה שמתחתיו האוכלוסיה מצטמצמת (יותר מתים מאשר נולדים). כל המדינות המערביות בעלות התוצר הגבוה לנפש מצויות מתחת לקו מלבד יוצאת מן הכלל אחת, ישראל:
הגורם השני שהזכרנו הינו משבר כלכלי עמוק המשפיע שנים רבות קדימה. המשבר הכלכלי של 2008 שנוצר מפיצוץ בועת נדל"ן אדירה, המשכו בקריסה פיננסית של שוקי ההון וחמור מכך של המערכת הבנקאית הבינלאומית, ההיחלצות של הבנקים המרכזיים לעזרה ויצירת סביבת ריבית נמוכה בכדי לעודד שוב את הצמיחה, התבררו כמשקפים נאמנה ובאופן מדויק את התרחיש שארע לפני עשרים שנה אבוי… במשק היפני.
המשבר הכלכלי ביפן בתחילת שנות התשעים של המאה הקודמת, היה אף הוא תוצר של פיצוץ בועת נדל"ן אדירה, קריסת הבורסה ומערכת הבנקאות היפנית והורדת ריבית דרמטית שנותרה אפסית מאז. שוק הנדל"ן ביפן התאושש מעט, הבורסה היפנית התאוששה מעט וכך גם מערכת הבנקאות היפנית, אך הצמיחה הכלכלית האדירה שלהם, שהיתה מודל לאחרים ונכתב עליה רבות בספרות המקצועית, נעצרה.
נראה כאילו העולם החליט לחקות את יפן ולהגיע לאותה תוצאה: צמיחה אפסית. מלבד המשבר הכלכלי החמור של 2008, שמוסיף להשפיע, הגורם הדמוגרפי פועל חזק לרעת העולם המערבי, הגיל החציוני במערב אירופה הינו 44 ובארה"ב 41 שנה. זהו לדאבוננו מצב העולם הנוכחי ואם נסתכל על היפנים כדוגמא, אז יתכן מאד ואנו נדונים לעולם מערבי שיהיה כמעט נטול צמיחה וככל שהאוכלוסייה שלו תתבגר המצב אף יחמיר.
כנראה שמרצים שילמדו בעתיד קורסי מקרו כלכלה לא ייקחו כמובן מאליו ששיעור הצמיחה של משק הינו חיובי… בעיקר בעולם המערבי