• אודות
  • אינדקס יחב"ל
  • קשר
צרו קשר
  • Facebook
  • Twitter
  • Google+
  • YouTube
  • LinkedIn
  • Contact
  • RSS
גלובלי יחב"ל על הזמן
  • אזורים גיאוגרפיים
  • נושאים ביחב"ל
  • אזורים גיאוגרפיים
  • נושאים ביחב"ל
שיקולים אתיים ופוליטים בהשקעות תקבולי הגז
ראשי » א. המשק הישראלי מאקרו » שיקולים אתיים ופוליטים בהשקעות תקבולי הגז

שיקולים אתיים ופוליטים בהשקעות תקבולי הגז

21 ביולי 2013 אין תגובות

טוב יעשו בנק ישראל ומשרד האוצר אם יקימו ועדה מייעצת להשקעות עתידיות של קרן תקבולי הגז הטבעי ולא יחכו לסקנדל הראשון שבעקבותיו תוקם ועדה שכזו בכל מקרה.

כמו בתחום היצוא הבטחוני שהוסדר על ידי סיב"ט לאחר שנים של עמימות בהן מצאנו עצמנו מיצאים אמצעי לחימה למדינות בעלות רקורד נמוך מאד בכל הקשור לשימוש אחראי באמצעים אלו – כך יש לראות שהשקעות העתידיות של קרן תקבולי הגז תואמות את האינטרסים הפוליטיים והאמונות הערכיות של ישראל.

בד בבד עם ההחלטה על יצוא  חלק מהגז הטבעי (החלטה שעוד צריכה לעבור את בג"צ) יחלו ,על פי הפרסומים במדיה, בנק ישראל ומשרד האוצר גם בהקמת  קרן תקבולי גז. לקרן הישראלית לתקבולי הגז תפקיד כפול, אסטרטגי וכלכלי. מהצד הכלכלי היא התרופה המקובלת ל'מחלה ההולנדית' שהיא כינוי לתופעה כלכלית במשק המבסס את כלכלתו על ניצול ויצוא גדולים מדי של משאבי טבע. יצוא המחצבים מחזק את המטבע המקומי מצד אחד וגורם להתיקרות מחירים ולירידה בכושר התחרות של התעשייה המקומית – דבר המביא לאבטלה. יצירת קרן המשקיעה בחו"ל גורמת ליציאת מטבע מהמדינה וכך אמור להשמר האיזון בשוק המט"ח.

מהצד האסטרטגי מדובר למעשה בקרן לדורות הבאים. מכיוון שמחצבים הם דבר מתכלה – ההגיון אומר שיש להקים קרן לתקבולים ממחירת המחצבים, וכאשר אלו יגמרו יום אחד נשאיר לילדנו ונכדנו נכסים בדמות קרן פיננסית שמנה ולא חלל גדול ושחור בבטן האדמה . בפועל מדובר על קרן כספית במנהלת סכומים גדולים מאד של מילארדי שקלים ומושקיעה סכומים אלו בנכסים פיסיים ופיננסים בחו"ל.

מרבית המדינות המפיקות ומיצאות משאבי טבע מנהלות קרן תקבולי מחצבים בצורה זו או אחרת, קרנות השקעה עצומות אלו המנוהלות על ידי מדינה נקראות 'קרנות ריבוניות' , זהו שם שהוא כמו אוקסימרון ספרותי המתאר 'קרן השקעות' שהוא מוצר של השווקים הפיננסים החופשיים לצד המילה 'ריבונות'  שהיא אולי תמצית מהות המדינה.

כיצד חיים זה לצד זה שני מונחים כה סותרים  – קרן השקעות פיננסית בבעלות מדינה. האם יש להתיחס לקרן כזו כאל 'אקט ריבוני' על כל משמעויותיו החוקיות בהקשר המשפט הבין לאומי או כאל 'עסקה של השוק החופשי' המנותקת מהמדינה? ובכן הפרקטיקה בעולם הפיננסי אומרת שמדור על קרן השקעות פיננסית לכל דבר וכזה הוא היחס אליה (יש כאן משהו פילוסופי על עליונות השווקים הפיננסים הגלובליים על פני המדינה הבודדת  – אבל נמתין עם הירהורים אלו). קרן שכזו למעשה לוקחת את ה"רע" משתי העולמות. מהצד האחד כמו כל קרן פיננסית היא אינה חסינה מהפסדים ותנודות השווקים ומהצד השני היא נדרשת לאחריות בהשקעותיה ודין וחשבון אתי בנוסף לפיננסי עבור בעלי העניין שלה – האזרחים.

לא נרצה כי כספים ישראלים יושקעו בחברות המסיעות למאמץ הגרעין באיראן וגם לא בחברות המעסיקות בתנאי עבדות ילדים בפקיסטאן,מניבות עד כמה שיהיו השקעות אלו – ולכן יש להקים את אותה ועדה מיעצת.

דוגמא מעניינת היא נורבגיה, מדינה בעלת תעשיית מחצבים מפוארת בעיקר בתחום הנפט שהקימה קרן ריבונית שכזו הנחשבת מהגדולות בעולם והמנהלת מאז 1990 כ 740 מיליארדי דולר. בשנת 2008 הודיע הקרן כי היא מושכת את השקעותיה בחברת הכריה השניה בגודלה בעולם ריוטינו הבריטית- אוסטרלית וזאת עקב פגיעה בערכי הסביבה שגורמת פעילותה של חברת הכרייה, בשנת 2009 הודיע הקרן כי היא מושכת את השקעותיה בחברת אלביט מערכות הישראלית וזאת עקב מה שהוגדר על ידה כמעורבות של אלביט בבניית גדר ההפרדה ובכך באופן עקיף פגיעה בזכויות התנועה של הפלשתינאים.

הצדקנות והצביעות הנורדית שנואה עלי מאד, אבל הדוגמא כאן די ברורה. ויתור על השקעות מניבות וריווחיות (הן אלביט והן בריו-טינטו) עקב שיקולי סביבה ופוליטיקה.

גם אצלנו היו כמה סיפורים כאלו, בתחילת שנות האלפיים התרוצצה ברחוב רוטשילד שמועה כי כספים של הרשות הפלשתינאית וחלק מכספיו האישיים של יאסר עראפאת הושקעו בקרן הון סיכון ישראלית ידועה (שמאז עברה כמה שינויי בעלות ולכן לא אזכיר את שמה), הפרשה עוררה ביקורת הן בצד הישראלי והן בצד הפלשתינאי.

האם צירך להשקיע כספים ציבוריים בחברות ענק גרמניות הקשורות לפרויקט הגרעין האיראני? או שמה מדובר בחרם בדומה לחרמות נגד ישראל ושנגדן אנו יוצאים באופן קבוע? לשאלות הללו אין תשובה חד משמעית אבל יש לדון בהן באופן ציבורי לפני שהשקעה בעייתית תתפוצץ לנו ציבורית בפרצוף.

לכן השקעותיה העתידיות של הקרן הישראלית לתקבולי הגז אינן צריכות להיות מנוהלות באופן בלעדי על ידי חברת ניהול בין לאומית שתזכה במכרז של החשב הכללי ותגזור קופון נאה! על בנק ישראל ומשרד האוצר להקים ועדה מיעצת שתנסח את מדיניות ההשקעה של הקרן הריבונית הישראלית ושתכלול את נציגי משרד החוץ, נציגי משרד הכלכלה ונציגי ציבור וזאת על מנת להבטיח שההשקעות העתידיות של תקבולי הגז לא יושקעו באינטרסים הנוגדים את האינטרסים של ישראל ומאזנים בין הרווחיות הפיננסית לבין האופן שבו מושגת ריווחיות זו. למעשה מדובר על סוג של 'צרכנות פוליטית' או 'אחריות תאגידית' של הממשלה עצמה.

אנרגיה קרנות ריבוניות תיאוריה כלכלית
« פוסט קודם
פוסט הבא »

השארת תגובה

ביטול

פרויקטים מיוחדים
נושאים נוספים
inss oecd WTO או"ם אוסטרליה אחריות חברתית איכות הסביבה איסלאם אנרגיה ארה"ב בנקים בנק ישראל ברזיל בריטניה גז טבעי גלובליזציה גרמניה הודו המשבר הפיננסי השקעות טורקיה טרור יהלומים יון ייצוא ימאות יפן ישראל מו"פ מזון מחצבים מים מסחר משב"ל משבר החובות באירופה נפט סביבה אנרגיה ומים סוריה סין סינגפור צמיחה צרפת רוסיה רכב תיאוריה כלכלית
ספריםשווה קריאה
חורבות מן ההווה

חורבות מן ההווה

אני כותבת לךָ מטהראן

אני כותבת לךָ מטהראן

הכדורגל – תיאוריה על הגלובליזציה

הכדורגל – תיאוריה על הגלובליזציה

תעשיית החמלה

תעשיית החמלה

התפרקות האומות

התפרקות האומות

שיחות עם בתי על כלכלה

שיחות עם בתי על כלכלה

  • תגמול ממשי לבלוגרים
  • תנאי שימוש וזכויות יוצרים
  • הרצאות והנחיית אירועים מקצועיים
קטגוריות
  • Facebook
  • Twitter
  • Google+
  • YouTube
  • LinkedIn
  • Contact
  • RSS
הבלוג על גלובליזציה וכלכלה בינלאומית
גלובלי יחבל על הזמן
גלילה לראש העמוד
דלג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס