על הקשר שבין הלבנת כספים, טרור ותעשיית היהלומים

סחר היהלומים כמו נוצר עבור 'הכלכלה השחורה'. היהלום הוא קטן מימדים מצד אחד ובעל ערך גדול מהצד השני, עובדה המקלה על הברחת שווי ערך של מליוני דולרים בנפח של קופסת גפרורים. יהלומים בשלבים הראשונים של שרשרת הערך שלהם אינם ממוספרים ולכן קשה מאד לעקוב אחר מוצאם הגיאוגרפי או הגיאולוגי אך עם זאת הוא משמש כשווה כסף ומטבע עובר לסוחר. בנוסף כאילו על מנת להפוך את הנושא למעניין עוד יותר מיקם בורא עולם את מרבית מרבצי היהלומים באזורים בעלי חוסר יציבות פוליטית.

עובדות אלו יצרו מצב בו ממשלות העולם החלו להאמין כי "שני ההיבטים השנויים ביותר במחלוקת בדבר הקשר בין פשיעה ומימון טרוריסטים הם סחר בסמים והברחת יהלומים". אומנם המודעות למניעת סחר ביהלומי דמים (תהליך קימברלי,) הביאה כפי הנראה להפחתה דרסטית של תופעת 'יהלומי הדמים' אולם התעשייה כנראה התעלמה מהסכנות האמיתיות האורבות למוניטין ולאמון במוצר שלה בדמות קישור אסוצאטיבי בין הסחר ביהלומים להלבנת הון ומימון טרור. חיפוש מהיר בגוגל יחשוף כמעט שני מיליון תוצאות לחיפוש אחר "הלבנת כספים באמצעות יהלומים". הקהילה האקדמית פרסמה אלפי מחקרים המצביעים על הקישור הזה. זו אינה תמונת מצב משמחת עבור אלפי מלטשות יהלומים ומאות אלפי סוחרים בעולם המנסים להתפרנס בכבוד מסחר חוקי ביהלומים.

חיים אבן זוהר, אחד הדמויות המובילות בתעשיית היהלומים העולמית פרסם לאחרונה כתבה מקיפה בנושא שפורסמה על ידי מכון היהלומים הישראלי, לדברי חיים אבן זוהר, ההחלטה לכתוב את המאמר הזה לא הייתה קלה. זה אינו נושא פופולארי בקרב שחקנים בתעשיית היהלומים, שתמיד מתמקדים בהעברת המסר של "חלום היהלומים", ומעדיפים "לחיות בהכחשה" בנוגע לכל עדכון או ניתוח פחות נוחים. אולם בסופו של דבר המאבק בשימוש פלילי ביהלומים הוא אינטרס משותף הן של התעשייה והן של הממשלה.

על פי אבן זוהר דו"ח ממשלתי שאנגולה פרסמה לאחרונה מציין כי אין יותר יהלומי מריבה במדינה, ומשם ממשיך להציג ממצאים המצביעים על ערבוב בין יהלומים לא חוקיים, שהוברחו מהרפובליקה הדמוקרטית של קונגו ומדינות אחרות, לבין יהלומים מאנגולה. בדו"ח נטען כי החברות סודיאם (Sodiam) ואנדיאמה (Endiama) לא יודעות כמה מהיהלומים בחבילות הללו באמת נכרו, מהו ערכם, או כמה מהם הוברחו – וממשלת אנגולה מאשרת כי אכן מתבצעות הברחות.

דיווחים של ממשלות באירופה הצביעו על מסחר לא חוקי של ארגוני פשיעה מכ-12 מדינות, מסחר שבמסגרתו מוברחות סחורות (במיוחד יהלומים) תמורת כלי נשק וכו', בהקשר של אל-קעאדה. לפני כמה שבועות, ממשלת ארה"ב עיקלה 150 מיליון דולר מהבנק הלבנוני-קנדי, בחשד כי מדובר בכספים שמקורם בתכניות הלבנות כספים בינלאומיות של החיזבאללה. מסמכים של בית המשפט בארה"ב, שהגיעו לידי DIB, מראים כי הבנק "ביצע ביודעין עסקים עם גופים הנשלטים על ידי החיזבאללה, ועם אישים וגופים הקשורים בין היתר להברחת יהלומים מאפריקה, להלבנות כספים ולסחר בסמים". שמות סוחרי היהלומים מלבנון שהוזכרו בהקשר זה מוכרים לאנשי עסקים רבים בקהילת היהלומים הישראלית.

מה שברור הוא שבכל הנוגע להלבנות כספים ומימון טרור, לא משנה אם מדובר ביהלומי גלם או ביהלומים מלוטשים, אם היהלומים קיבלו תעודות קימברלי, אם הם משובצים בתכשיטים או לא. האמת האכזרית והלא נוחה היא שתעשיית היהלומים והבנקים של הענף לא זיהו מספיק את האיום הזה – ולא פעלו מספיק בשיתוף הארגונים הממשלתיים הרלוונטיים.

אולם נראה כי קהילת אכיפת החוק נענת לאתגרים. סופות שלגים כבדות נרשמו בשבוע החולף באוסטנד, עיר קיט בלגית לחופי הים הצפוני. רבות מן הטיסות לבריסל נדחו או בוטלו. ועם זאת, מאות בכירים בכוחות אכיפת החוק והמאבק בפשיעה התכנסו לצד ראשי יחידות המודיעין הפיננסי של עשרות מדינות, ולצד בכירים בכוח המשימה הפיננסי הבינלאומי למלחמה בהלבנת הון (FATFT) של ה-OECD, על מנת לחלוק מידע – ולהחליף רשמים – בדבר ההתקדמות שנרשמה בכמה פרויקטים ספציפיים למניעת הלבנות כספים ומימון טרור. ההכנסות שנתיות מפשיעה בעולם מסתכמות ביותר מ-1.5 טריליון דולר, וממשיכות לצמוח, והשיטות להלבנת הכספים והסוואת מקור הכספים או הנכסים הנובעים מפעילות פלילית, הופכות למתוחכמות ומורכבות יותר.

את ההתמקדות הבינלאומית ביהלומים מצד יחידות המודיעין הפיננסי הובילה תחילה הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור בישראל (IMPA), בפגישה שנערכה בהשתתפות 131 החברים בקבוצת אגמונט (Egmont), שנערכה במנילה בשנה שעברה. אגמונט, שהוקמה בתחילת שנות ה-90, היא פורום שבמסגרתו יחידות מודיעין פיננסי מרחבי העולם משפרות את שיתוף הפעולה במאבק בהלבנות הון ומימון טרור, ומקדמות את יישומן של תכניות מקומיות בתחום. הפורום מרחיב ועורך בשיטתיות את שיתוף הפעולה הבינלאומי בכל הנוגע לחילופי מידע הדדיים. את הסוד "כיצד משתמשים ביהלומים" כדי להלבין כספים.

בפני סוכני אכיפת החוק עוד עומדת דרך ארוכה אך נראה כי גם לגורמי הפשע והטרור מצפים חיים לא קלים עם התמקדות יחידות הפשיעה הכלכלית הבין לאומית בנושא זה.

(למאמר המלא של חיים אבן זוהר באתר מכון היהלומים הישראלי)

 

 

 

השארת תגובה