משלחת ארגון ה-OECD הגישה לשר האוצר, ד"ר יובל שטייניץ ולנגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, דו"ח על כלכלת ישראל. מדובר בדו"ח המתפרסם מדי שנתיים במסגרת הערכת ביצועים כלכליים שעורך הארגון על כל אחת מהמדינות החברות בו.
יצוין כי בכל דו"ח ניתן דגש על היבטים נבחרים הרלוונטיים להתפתחויות המקומיות ולנושאים העומדים על הפרק. בהתאם לזאת, התמקד הדו"ח הנוכחי על ישראל בסוגיות כמו: הכללים הפיסקליים, דו"ח ששינסקי, דיור, ועדת טרכטנברג, התחום הפיננסי והיבטים סביבתיים.
ארגון ה-OECD מציין בדו"ח כי המשק הישראלי יצא מן המשבר הכלכלי של 2008-2009 באופן סביר יחסית, אך הוא מושפע היום מן התהליכים הגלובליים המחריפים, המתחים הגיאופוליטיים הגבוהים ומהמחאה החברתית שהוסיפה ממד חדש לסדר היום החברתי-כלכלי.
להלן התייחסות הארגון והמלצותיו לגבי מספר סוגיות מרכזיות העולות מן הדו"ח:
• הכלל הפיסקאלי החדש – הכלל הפיסקאלי החדש לגבי הוצאות מאפשר גידול מבורך על פני זמן בהוצאה האזרחית בהשוואה לקודמו. עם זאת, אין לפתוח מחדש את תקציב 2012, ומעבר לכך, יש להתנגד לחריגה משמעותית בהוצאות העולה על מה שנקבע בכלל.
• דו"ח ועדת ששינסקי – הרפורמה במשטר התמלוגים /המיסים על גז טבעי ונפט ראויה לשבח. חלקה של המדינה ברווחי הגז כמעט הוכפל לרמה של 60% למאגר גז בדומה לרמה הממוצעת בקרב מדינות ה- OECDבהן הוא נע בין 61%-65%.
• מדיניות תעסוקה – התכנית הניסיונית המבטיחה של שירותי השמה פרטיים, אורות לתעסוקה (תכנית ויסקונסין), הפסיקה לפעול באביב 2010. על הרשויות להחזיר אותה לחיים, תוך הפקת לקחים מהתכנית הניסיונית.
• מס הכנסה שלילי – החלת מס הכנסה שלילי בפריסה ארצית הינה צעד מבורך.
• שיעור אבטלה – שיעור האבטלה הגיע לנקודה הנמוכה ביותר – 5.5% ברבעון השני של 2011, תוך גידול בשיעור ההשתתפות בשוק העבודה.
• ביצועים כלכליים – הביצועים הכלכליים בישראל ממשיכים להיות טובים יחסית לרוב מדינות ה-OECD. גורם עיקרי שהוביל לביצועים אלו הוא היעדר כשלים במוסדות הפיננסיים המקומיים במהלך המשבר. הארגון צופה צמיחה בשיעור של 4.7% בשנת 2011.
• הקטנת החוב – היעד של הממשלה בדבר הקטנת החוב ל-60% מהתוצר עד 2020 על ידי קיצוץ הגרעון ל-1% מהתוצר עד 2014 ושמירתו ברמה זו, הנו יעד שקול.
• מיסוי ישיר – יש להימנע מהעלאות משמעותיות נוספות במיסוי הישיר מעל ומעבר לאלה המוצעות על ידי וועדת טרכטנברג. שיעורים גבוהים של מס הכנסה על בעלי השכר הגבוה יכולים להיות בעייתיים מכיוון שהם עלולים לעודד התחמקות ממס ולהפיק הכנסות נוספות מועטות בלבד.
• מיסוי עקיף – בניגוד למה שנהוג לחשוב, במספר מובנים, העלאת שיעור המע"מ הינה הדרך בעלת הפוטנציאל הנמוך ביותר לגרימת נזק כלכלי. שיעור המע"מ העומד כיום על 16% הנו שיעור נמוך משמעותית מזה הקיים בהרבה ממדינות ה-OECD. בצעד מבורך, אישרה הממשלה את הצעת ועדת טרכטנברג לא להפחית את המע"מ מ-16% ל-15.5% כפי שתוכנן קודם לכן. יש לשקול העלאה של המע"מ כאמצעי להשגת יעדים פיסקאליים.
שר האוצר, ד"ר יובל שטייניץ, צוטט באתר בנק ישראל: "הדו"ח שמוגש לנו היום חשוב ביותר. הוא מאשר את צעדי המדיניות שהובילה הממשלה בשנים האחרונות, ומחזק את הצורך בשמירה על המסגרות הפיסקליות, ובמיוחד על תקרת התקציב. כך נמשיך לנהוג בשנים הבאות. אנו שמחים לראות את התמיכה הבלתי מסויגת של הארגון במסקנות ועדת ששינסקי, כמו גם בצעדים חברתיים חשובים דוגמת הרחבת הפריסה והגדלת מענקי מס ההכנסה השלילי".
נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, אמר אמר באותו המעמד "אני מודה לארגון ה-OECD, למזכ"ל אנחל גוריה ולכותבי הדו"ח, על המסמך המקצועי והרלוונטי שהם הציגו לנו. למעשה, זהו הדו"ח הראשון שה-OECD מגיש למדינת ישראל כחברה מלאה בארגון. הגשת הדו"ח היום מביאה לידי ביטוי את אחד הנכסים החשובים בהיותנו חברים ב-OECD – הזכות להיות נתונים לבחינה שוטפת, רצינית ומעמיקה של הכלכלנים המנוסים והמקצועיים של ארגון זה. אנו שמחים לקבל מידי ה-OECD את הדו"ח, קראנו אותו בעיון וכמובן שנמשיך להעמיק בו, לבחון את הסוגיות החשובות שהוא מעלה ולדון בהמלצות וביישומן האפשרי."