צוללת ננסית ודגל של טיטניום או מרוץ לתחתית

לאחר 'המרוץ לחלל' בין רוסיה לארה"ב  במאה הקודמת נורתה יריית הפתיחה למרוץ לקרקעית הים, אלא שהפעם מדובר על מרוץ המתרחש בחצר האחורית של שתי המעצמות

בשבוע שעבר לאחר מבצע מסובך למדי מבחינה לוגיסטית והנדסית הציבה צוללת מחקר רוסית דגל מטיטניום על קרקעית הים בדיוק בקוטב הצפוני, (למידע נוסף).

הקוטב הצפוני הינו למעשה כיפת קרח קפואה שעובייה יכול להגיע למספר קילומטרים. תחת כיפת הקרח (ששיטחה מתכווץ בקיץ עם הפשרת החלקים "בחופים" של כיפת קרח זו ומתרחב בחורף עם קפיאת הים סביבה) אין כל יבשה (רק ים), כפי שהוכיחה באופן חד משמעי הצוללת הגרעינית הראשונה בעולם (אמריקאית) 'נאוטילוס' במסעה תחת כיפת הקרח של הקוטב הצפוני בשנות החמישים של המאה הקודמת.

החוק הימי הבין לאומי כפי שמופיע באמנת הים (הנחשבת לאמנה הבין לאומית הארוכה והמפורטת ביותר של האו"ם) ממגדיר מספר סוגים של ריבונות על השטח הימי הצמוד למדינת החוף, ניתן לציין את המושג "מים טריטוריאלים" המוכר למדי, ומציין רצועה בת לפחות 4 מילים ימיים מקו החוף (מפגש החוף והים בזמן השפל- למי שמאד רוצה לדייק בפרטים) רצועה הנחשבת לחלק משטחה הטריטוריאלי של מדינת החוף כמעט לכל דבר ועניין, וכן את אזור "מדף היבשת" שלמדינת החוף יש את הזכות הבלעדית לנצל משאבי טבע בתחומו וזאת למרות שאינו חלק מטריטוריית מדינת החוף וחוקי מדינת החוף אינם חלים עליו.

קביעת הדגל הרוסי על קרקעית הים קשורה למושגים נוספים בחוק הבין לאומי בעיקר אלו העוסקים בהוכחת היכולת הטכנולוגית של המדינה לניצול משאבים אלו והרלונטיות של דרישותיה לניצול השטח.

באקט קביעת הדגל על קרקעית הים- אקט המשולב בהוכחות מדעיות וגיאולוגיות (של חוקרים רוסיים בלבד כמובן), מנסה רוסיה לתבוע לעצמה את הזכות הבלעדית לניצול משאבי טבע על קרקעית ים הקוטב הצפוני על ידי הוכחה כי מדף היבשת שלה מתמשך עד הקוטב הצפוני וכי יש לה את היכולות הטכנולוגיות לתבוע לעצמה שטח זה.

ישנן אמנות בין לאומיות המסדירות את הריבונות על אזורים מסוימים על פני כדור הארץ, (לדוגמא אמנה ידועה למדי משנות החמשים כמדומני קובעת כי אף מדינה לא תבוא בדרישות טריטריאליות על אדמות אנטרקטיקה בצידו השני של העולם), אולם נראה כי הדרישה הרוסית אינה סותרת את האמנות הללו מישום שהיא מבוססת על אמנת הים ומדף היבשת ולא על תביעות טריטוריאליות על שטחים בין לאומיים.

ומדוע רוסיה עושה זאת? נראה כי הסיבה העיקרית היא כמובן כלכלית אך אין צורך להמעיט בערכים הלאומיים של המבצע.

מבחינת הערכים הלאומיים הרוסיים יש באקט הזה את כל הסמנים הנחוצים מהם רוקמים העיתונים סיפורי גבורה, כיבוש שטח באזור עוין מאד מבחינת איתני הטבע תוך כדי הוכחת יכולת טכנולוגית גבוהה וקביעת דגל הלאום הרוסי בעל שלושת הצבעים.

אי אפשר שלא להיזכר בהנחת האדם הראשון על הירח על ידי האמריקאים בשנות השישים של המאה הקודמת – מבצע שסימן את השליטה הטכנולוגית של ארה"ב בתחום החלל. עיקרו של מבצע זה לא היה כלכלי (ארה"ב מעולם אף לא ניסתה לתבוע לעצמה שטחים או לנצל אוצרות טבע על הירח) והיה בעל ערכים לאומיים בלבד – כאמור הוכחת העליונות האמריקאית מול הרוסים, כתהליך משני טכנולוגיות חלל זלגו מנאס"א לסקטורים אחרים במשק האמריקאי.

הרוסים אגב הובילו בכל שלביו של אותו מרוץ לחלל בשנות השישים. הלוויין הראשון היה רוסי (ספוטניק) בעל החיים הראשון היה רוסי (הכלבה לייקה ) וכמובן האדם הראשון החלל היה רוסי (גאגרין). חלליות סדרת 'לונה' הרוסיות היו הראשונות שהקיפו את הירח וצילמו את צידו המוסתר (האפל) אולם ניל אמסטרונג האמריקאי היה האדם הראשון שדרך על אדמת הירח והרוסים פרשו מהתחרות ולמעשה מעולם לא דרכה כך רגלו של קוסמונאוט רוסי על הירח.

ומהבחינה הכלכלית, נראה כי עוד רחוקה הדרך להפקת גז נפט או מחצבים אחרים מקרקעית הים שתחת כיפת הקרח בים הצפוני. על מתקני הקידוח יהיה להתמודד עם קשיי אקלים קיצוניים, קידוח דרך קילומטרים של קרח וקשיים לוגיסטיים עצומים. עם זאת ההיסטוריה הקרובה מוכיחה כי הכול שאלה של מחיר.

טכנולוגיות קידוח נפט המשמשות באסדות הענק בים הצפוני היו ידועות והוכחה היתכנותן הטכנולוגית כבר במחצית המאה העשרים, אך רק התייקרות מחירי הנפט במשבר הנפט של שנות השבעים, הפכה את קידוח הנפט בים הצפוני לכדאי כלכלית.

ניתן לשאר כי בעתיד, במידה ויאמירו מחירי הנפט במידה מספקת, יהיה כדאי כלכלית להפיק נפט גם ממקומות כה נידחים וקיצוניים כמו קרקעית הים שבקוטב הצפוני.