האם יש קפיטליזם ישראלי? מה בין קפיטליזם ללאומיות? בעשורים האחרונים, ניכר בישראל שילוב מוזר בין התקדמות לכלכלה ניאו-ליברלית, המערערת מיסודן מסגרות של סולידריות חברתית, לבין עליית כוחן של מפלגות לאומיות, הדוברות בשם אחווה עממית. ספרו של אריה קרמפף, החוקר את עיצובה של הכלכלה הישראלית משנות היישוב ובמשך העשורים הראשונים למדינה, זורה אור חדש על השילוב המוזר הזה.
הסיפור המקובל גורס כי בשנות השמונים עברה הכלכלה-הפוליטית הישראלית שינוי מבני עמוק, ממשק מתוכנן ומנוהל לכלכלה מופרטת וגלובלית. קרמפף טוען בספרו כי שינוי זה אינו חד כפי שנדמה. הוא מראה כיצד כלכלת השוק לא היתה מנוגדת לאתוס הלאומי, אלא עוצבה מראשיתה כפרוייקט לאומי. פרוייקט זה לא התבסס על ערכים ומכשירים ליברליים, כי אם נועד לשרת אינטרסים לאומיים וקודם על-ידי שחקנים מדינתיים. דינמיקה זו בין המדינה והשוק יכולה להסביר רבים מן המאפיינים העכשוויים של הקפיטליזם הישראלי.
במהלך התגבשותו של הקפיטליזם הישראלי, המדיניות הכלכלית עברה מהפכים דרמטיים ששיקפו הן את האתגרים המרכזיים שעמם התמודדה החברה, הן את יחסי הכוח בין קבוצות שונות בכלכלה הפוליטית הישראלית, והן את השינויים בתפיסות העולם ובתאוריות הכלכליות בזירה העולמית. בספר המקורות הלאומיים של כלכלת השוק: פיתוח כלכלי בתקופת עיצובו של הקפיטליזם הישראלי, סוקר המחבר את חילופי תפיסות העולם הכלכליות שהנחו את מעצבי מדיניות היישוב היהודי ומדינת ישראל ומצביע על הגורמים לשינויים אלו. הספר מבוסס על מגוון של תעודות היסטוריות שחלקן לא זכו לתשומת לב של חוקרים עד כה, ומאיר מזוויות חדשות נושאים רבים. נחשפות בו גם אפיזודות לא מוכרות בהיסטוריה של הכלכלה הפוליטית היישובית והישראלית. המחבר מארגן את ההיסטוריה הכלכלית לכדי עלילה לכידה המוצגת בצורה בהירה ונגישה לקוראים. לכידות זו מושגת באמצעות מסגרת תאורטית מגובשת וחדשנית. הספר מתמקד בתקופה שבין שנות השלושים של המאה העשרים לשנת 1967. עם זאת, הקוראים יוכלו להבין בצורה טובה יותר את אופי הקשרים בין המדינה והשוק כיום ויזכו בתובנות לגבי עתידנו הכלכלי-פוליטי.