מבצע החיסול של אל-בגדדי דומה לאירועים צבאיים דומים- תפיסתו של שליט עיראק לשעבר סדאם חוסן וחיסולו של אוסאמה בן לאדן.
אל-בגדדי, (שצבא הסדיסטים שפעל בשמו היה מונהג על ידי קצינים לשעבר בצבאו של סדאם חוסן) נלכד כשלידו בעיקר משפחתו: ילדיו ונשותיו, ללא כוחות צבאיים משמעותיים הסרים לפיקודו וללא מכשירי קשר ואמצעי פיקוד ושליטה על הכוחות שעוד נלחמים בסוריה תחת המותג דעא"ש.
סדאם חוסן נתפס במה שתואר כ 'בור' בקרקע שם שהה עם קבוצה קטנה מאד של נאמנים, ללא ציוד קשר וללא אמצעים אמתיים ויעילים לפקד על הכוחות שעוד היו נאמנים לו ולחמו באותו הזמן בעיראק תחת שמו.
גם הצורר השלישי אוסמה בן לאדן חוסל בנסיבות דומות, בבית מבטחים מרוחק לצד משפחתו וללא כוח צבאי משמעותי סביבו וללא אמצעי קשר.
מה ניתן להסיק מכך? זאת הוכחה לתיאוריית "הרשת הרופפת" המתארת ארגוני טרור אך גם הייתה נכונה במאבק האתני שפרץ בעיראק לאחר נפילתו של סדאם חוסן. הכוונה היא שחסידי ארגון הטרור או התנועה דוגלים "ברעיון" שבשפה עסקית ניתן לתארו כמותג- מקבץ של ערכים. החסידים פועלים כראות עינהם ולמיטב שיפוטם עבור רעיון זה ובהתאם לערכיו וזאת ללא הוראות ופקודות ישירות. ההוראות הישירות מגיעות אחת לתקופה באמצעות הרשתות החברתיות בדמות דרשת וידאו או דרשת קול מוקלטת הכוללת בדר"כ אזכור אירועים שהתרחשו לאחרונה (כאימות לעובדה שהמנהיג עדיין בחיים) ולאחר מכן הוראות כלליות וקביעת מדיניות ולא דווקא הנחיות טקטיות.
מנהיגות בארגונים כאלו הינה רעיונית אסטרטגית ולא ניהולית טקטית והיא מציבה אתגרים אחרים לחברה המערבית – המתאפיינת בפתיחות רעיונית- כדי להתמודד עימה.
ומה הכי הרגיע אותי בפרסומים אודות מבצע החיסול של אל בגדדי? בתמונה שפורסמה מתוך החמ"ל נראה שגם דונלד טראמפ, עם משאבים בלתי נדלים של הממשל האמריקאי, לא מצליח להשתלט על מבוך הכבלים שנמצא מאחרי הטלוויזיה והמחשב במשרד שלו…
