באופן פשטני מאד, מה האינטרסים של המעצמות העולמיות והכוחות האזוריים הגדולים במזרח התיכון בעימות המתפתח בין ישראל ואיראן?
ארה"ב: תחת טראמפ ארה"ב מנסה להחזיר לעצמה את עוצמתה המדינית והצבאית מתוך כוונה והבנה כי מעמדה הבינלאמי של ארה"ב הנמצא בירידה, וגישה ליבראלית קיצונית מדי שנקט אובמה, משתקפת גם באינטרסים הנוגעים בארה"ב פנימה ובעיקר אינטרסים כלכליים. בנוסף ארה"ב מאמינה בערכי התרבות המערבית של זכויות אדם ודמוקרטיה ופועלת מבחינה אידאולוגית על פני קשת רחבה של עצימות מדינית וצבאית כנגד משטרים רודניים (החל מהפצצות צבאיות על דאע"ש ועד הכרזה מחודשת של החלת סנקציות על איראן).
תחת מדיניות אובמה של 'Pivot to Asia' עזבה למעשה ארה"ב את המזה"ת ונראה כי עכשיו היא מתחילה (אולי) לשוב אליו שנית.
רוסיה: מדיניות אופורטוניסטית לקידום האינטרסים של רוסיה באזור שעיקרן 'תחיה' של הלאומנות הרוסית ובמסגרת זו נוכחות פיזית במזרח התיכון (חכירת נמל טרטוס בסוריה). ענפי הייצוא העיקריים של רוסיה הינם אנרגיה (נפט וגז) ונשק ומכיוון שזה המצב היא מרוויחה מקיומה של מתיחות שכן מחירי הנפט העולמיים בעליה והיא מספקת נשק לסורים, אם זאת אינה תומכת בעימות מלא שכן זה יחזיר לזירה את האמריקאים ויפגע האינטרסים שלה באזור.
האיראנים סייעו לאסאד לבסס את שלטונו בסוריה ונלחמו עם סיוע רוסי על אדמת המדינה, בנוסף לרוסיה אינטרסים כלכליים ומסחריים משמעותיים מאד באיראן. אם זאת נראה כי מבחינת רוסיה, האיראנים סיימו את תפקידם בסוריה לאחר התבססות המשטר שם.
סין: מבין המעצמות הגדולות סין הינה המעורבת פחות בנעשה במזה"ת. האינטרסים של סין באזור עדין אינם משמעותיים אך הם הולכים וגדלים לאור השקעות ענק של חברות ממשלתיות סינית בפרויקטים של תשתית בכל המזרח התיכון. הממשק העיקרי של סין כרגע הוא העובדה שהיא מייבאת חלק משמעותי מאד מצריכת הנפט שלה מאיראן ולכן סכסוך אזורי במעורבות איראן ופוטנציאל עלית מחירי הנפט מעמיד את סין בעמדה של הפסדים כלכליים מהתדרדרות הסכסוך ובמידה וזה יקרה היא תתמוך כפי הנראה בעמדות האיראניות.
אירופה: אירופה רוצה שקט כלכלי, כיבואנית אנרגיה אירופה אינה מעוניינת בהסלמת הסכסוך כדי לשמור על מחירי אנרגיה נמוכים וכן לאור האינטרסים הכלכליים והמסחריים של אירופה מול איראן. משיקולי מדיניות פנים (הגירה של מוסלמים רבים ליבשת) יש סנטימנט פרו-ערבי ואנטי אמריקאי ביבשת אולם אלו נמצאים בקונפליקט עם הערכים המערביים הבסיסיים של היבשת כגון חופש וזכויות אדם. התוצאה היא מדיניות בלתי אחידה של המדינות השונות ובהתאם למפלגות השולטות השונות (עמדות צרפת מול גרמניה לדוגמא). לאור הקשרים ההיסטוריים והתרבותיים מתייצבת בינתיים אירופה למרות הכל (ובוודאי בריטניה) לצד ארה"ב (למרות התיעוב מטראמפ) אולם הקו המדיני נתקל ברוח פרו- איראנית מהרחוב ובעיקר מהכלכלה.
איראן: לאחר 1300 שנה של דומיננטיות והשפלה של המיעוט השיעי על ידי הרוב הסוני באיסלאם קמים 'המדוכאים עלי אדמות' ולוקחים את מה שלתפיסתם מגיע להם עוד מימיו של החליף עלי בן אבי טאלב, החליף הרביעי לאחר מוחמד. כמובן שההיסטוריה של דת האיסלאם מורכבת יותר אבל כרגע מה שחשוב הוא שאיראן רואה עצמה כמתקנת עוול היסטורי בן מאות שנים וקהילות שיעיות ברחבי המזרח התיכון מתימן ועד לבנון מתקוממות בסיוע כספי וצבאי של איראן (חיבזבאללה, חוט'ים). מטרתם החלת מדינה אסלאמית שיעית בכל רחבי אדמת האסלאם. האיראנים נלחמו מול עיראק בשנות השמונים במשך שנים (מלחמה נוראית כולל שימוש בילדים ובלוחמה כימית). הם בדרכם לירושלים… צריך יהיה הרבה יותר מכמה תקיפות של חיל האוויר כדי להשכיח מהם אידיאולוגיה זו. האפשרות היחידה לסיום הסכסוך הזה היא החלפת ממשל באיראן – אחרת זו רק דחיה של העימות.
תורכיה: למרות היותו של ארדואן מוסלמי סוני אדוק (לעומת המשטר השיעי האיראני) לטורקיה ואיראן יחסים מדיניים וכלכליים פורחים למדי וטורקיה תומכת עקרונית בתוכנית הגרעין האיראנית. לטורקיה גם יחסים משמעותיים עם רוסיה בעיקר בצד הכלכלי (למרות היסטוריה ארוכה מאד של מלחמות בין האימפריה הרוסית לעותומנית). רוסיה גם חברה בנאט"ו ועל אדמתה טילים של נאט"ו שהיסטורית הוצבו שם על ידי האירגון בעיקר כנגד רוסיה. יחסים טובים עם איראן ורוסיה מצד אחד וחברות בנאט"ו מצד שני? מבלבל? מה שברור הוא שארדואן אינו בצד הישראלי…
סעודיה: כמרכז העולם הסוני ושומרת המקומות הקדושים לאסלאם נמצאת סעודיה במסלול התנגשות כולל מול איראן השיעית. כיצואנית נפט נמצאת סעודיה במלחמת ספקים מול הנפט האיראני. עליה במחירי הנפט טובה לסעודיה אך טובה גם לאיראן, ירידת מחירי הנפט רעה לסעודיה אך רעה עוד יותר לאיראן – השאלה למי יהיו כיסים עמוקים יותר (התשובה סעודיה). סעודיה היא פרו-אמריקאית מובהקת ובסכסוך הנוכחי נמצאות עמדותיה כמעט בזהות מוחלטת עם ישראל.
