לקראת השנה החדשה בסין, הגיע נשיא סין Xi Jinping לאתר שיגור הלוויינים בדרום מערב אזור Sichuan. בביקור הוא שיבח והילל את ההתקדמות הטכנולוגית והמודרניזציה של הצבא. האירוע שלכבודו הוא בא היה שיגור לווייני ניווט Beido 3 שמיועדים לשפר את מערכות הניווט הנמצאות בשימוש בצבא סין (PLA). אחת המטרות היא שיפור דיוק הפגיעה במטרות אויב "ברמת דיוק של מילימטרים".
שדרוג מערכות צבאיות בסין לא קשור רק למערכות ניווט מבוססות לוויינים. בשנה שעברה הופצו ידיעות על התפתחות משמעותית במספר תחומים: מטוסים "חמקנים", אוניות עם טכנולוגיה מתקדמת, המודיעין, טילי אוויר-אוויר ארוכי טווח, וכן המטוס הימי הגדול בעולם, AG600, אשר בדצמבר שעבר ביצע בהצלחה את טיסת הבכורה.
רבים מהפרויקטים של PLA, כולל AG600, נועדו לעזור לסין להצהיר על מעמדה כמעצמה ימית. זה במיוחד נכון לגבי פעילותה בים הדרומי שלה, בו היא מבצרת איים קטנים ומרוחקים עם מתקנים צבאיים הכוללים מחסות לטילים, למערכות חישה ומכ"ם. סין גם מפתחת מתקן ניסוי לכלי רכב בלתי מאוישים, הממוקם ליד עיר החוף Zhuhai ואמור להיות הגדול מסוגו בעולם.
הישגיה של סין בתחום הטכנולוגיה הצבאית זוכים לשימת לב רבה. ב-14 בפברואר 2018 הזהיר מפקד הצי האמריקני באוקיינוס השקט, אדמירל Harry Harris, את המחוקקים בארה"ב שהתעצמותה המסיבית של סין עלולה בקרוב לאתגר את ארה"ב כמעט בכול תחום. הוא הזכיר את השקעותיה של סין בתחום הבינה המלאכותית ובטילים שגא-קוליים (hypersonic). האדמירל הזהיר שאם ארה"ב לא תשמור על יתרונה, היא תתקשה להתמודד עם צבא סין בשדה הקרב העתידי. הנה מספר דוגמאות להישגיה של סין בתחום הטכנולוגיה הצבאית הימית:
מערך נושאות המטוסים:
לפני שנה חגגה סין את השלמת נושאת המטוסים הראשונה שיוצרה בסין. כעת כבר בונים נושאת מטוסים שנייה שתכלול מערך הזנקת מטוסים אלקטרומגנטי (electromagnetic catapult) לשיגור מטוסי קרב. מדובר על שיפור משמעותי לעומת מקפצת הסקי (ski jump) הקיימת היום בנושאת המטוסים הראשונה של סין. אבל כדי להיות יעילות, נושאות מטוסים צריכות את התמיכה של מערך מטוסי תצפית ובקרה, כדי לגלות איומים ולנהל את הפעילות האווירית. לשם כך מפתחת סין מטוס-התרעה, הראשון הפועל מנושאת מטוסים, Shaanki KJ-600. סביר להניח שניתן יהיה לשגרו ממערך ההזנקה האלקטרומגנטי. המטוס יכלול מכ"ם מסוג active electronically scanned array (AESA), ויוכל לאתר מטוסי אויב בטווח ארוך ובזוויות מסוימות גם מטוסי קרב חמקניים כמו F-35 היקר שארה"ב הציבה בשנה שעברה ביפן. לסין יש מערכות מכ"ם ימיות ויבשתיות ובמקביל מטוסי ביון מתקדמים. פיתוח מטוס ההתרעה KJ-600 מראה את צורת החשיבה הסינית לגבי פעילות ימית ארוכת טווח והצורך האמיתי של קבוצת לחימה מבוססת על נושאת מטוסים.
תותח מסילה אלקטרומגנטי:
סין עוסקת בתחום הטכנולוגיה האלקטרומגנטית, מעבר לנושא משגרי מטוסים אלקטרומגנטיים על נושאות מטוסים. לאחרונה הופיעו צילומים שכנראה מוצג בהם תותח מסילה אלקטרומגנטי המותקן על אונייה. גם ארה"ב פיתחה יכולת כזו אשר הדגימה שיגור פגז במהירות 7000 קמ"ש וטווח 185 ק"מ. האמריקנים לא התקינו מערכת על אונייה ולאחרונה גם נמסר שאין כוונה להמשיך בתוכנית אלא להתאים את הפגזים המיוחדים לתותחים הקיימים על אוניות הצי. (הרחבה על פעילות הסינים בתחום זה בכתבה נפרדת.)
איסוף נתונים במעמקי הים:
לאור שאיפותיה הימיות של סין, עליה לגלות ולאתר תנועה לא רק באוויר אלא גם בים. כדי לבצע זאת ביעילות עליה לאסוף נתונים בעומק הים. עיתון סיני דיווח בינואר שסין פרסה רשת איסוף נתונים בעומק הים שכוללת מצופים, ספינות וגלשנים תת-מימיים אשר תוכננו למטרה זו. המערכת אוספת נתונים על התנאים בעומק הים, כמו טמפרטורת המים ומליחות, גורמים המשפיעים על מהירות וכוון התנועה של גלי הקול במים. מאחר וצוללות משתמשות בסונאר כדי לעקוב ולפגוע בכלי שייט, נתוני טמפרטורה ומליחות המים חשובים לצי. עם מערכות אלה יכולה סין לעקוב אחרי הנתונים בימים בדיוק גבוה, עובדה אשר תרתיע צוללות של מדינות אחרות מלהיכנס לאזורים שעליהם טוענת סין לבעלות. בינואר טענו גופי תקשורת סיניים שהעיסוק התת-מימי הינו למטרות מחקר בלבד, אבל כדאי לזכור שבזמנו סין טענה שהריף Mischief Reef הנמצא בדרום ים סין, משמש מסתור לדייגים כאשר היום ברור שהוא בסיס צבאי.