התעשיינים: "ממשלת ישראל מחריפה את משבר הדולר על ידי העלאת עלויות הייצור במיליארדי שקלים, והתוצאה היא שכיום עלויות הייצור בישראל הן מהגבוהות בעולם (!). בין השאר הממשלה מעוניינת בחוק ההסדרים להעלות את הבלו על הפחם בהיקף של חצי מיליארד שקל מה שיעלה את תעריף החשמל בכ- 2.5%, להעלות את הביטוח של המעסיקים על תאונות עבודה בהיקף של לפחות 600 מיליון שקל, ולהעלות עלויות ייצור נוספות ורבות, שעולות למגזר העסקי מיליארדים, והופכות את המשך הייצור בישראל לקשה עד בלתי אפשרי".לגרש אותם למקומות אחרים. בנוסף הממשלה צריכה לחשוב 'מחוץ לקופסה', ולקלוט תנועות הון חד צדדיות, כדי לא לתת להן להשפיע על שער הדולר".
החקלאים בישראל: "השחיקה של הדולר היא אחד הנושאים הבוערים בקרב המגזר העסקי. בייצוא החקלאי ישנה ירידה של 25% מאז 2011, כאשר הפגיעה המשמעותית היא בתפוחי האדמה, בירקות ובגד"שים שגדלים בעיקר בדרום הארץ בעוטף עזה ויש לכך משמעות ביטחונית. אין מדינה בעולם שהתוצרת שלה לדונם גבוהה כמו בישראל. ממשלת ישראל מוגבלת אמנם ביכולת לטפל בהיחלשות של הדולר, אבל צריכה לטפל במעטפת ובעלויות התשומות הגבוהות במאות אחוזים של החקלאים בישראל לעומת אירופה.
התעשייה מתחדשת, החקלאות פורצת ומדייקת, כולם מתגאים בפאר הטכנולוגי החקלאי, אבל הממשלה תקועה בקונספציה לא ראויה- תהליך קבלת ההחלטות הוא תהליך פוליטי ותלוי שיקולים קואליציוניים שלא רואים את השיקולים האסטרטגיים של המדינה והתועלת של המגזר העסקי. אולי אנחנו צריכים להתפלל להעלות את שער הדולר כפי שהתפללנו למים".
