ההשקעות הזרות הסיניות מושכות תשומת לב פוליטית, כלכלי ואקדמית רבה וזאת ממספר סיבות מרכזיות, וגם לנו בישראל יש סיבה אחת קטנטנה… נמל חיפה:
חשש מהשתלטות סינית על נכסים אסטרטגיים
במקומות רבים בעולם ובעיקר באירופה עלה חשש מניצול השליטה הסינית על נכסים אסטרטגיים שנרכשו באמצעות השקעות ישירות, ככלי להפעלת לחץ פוליטי וזאת לאור האופי הסמכותני של הממשל הסיני והתפיסה הרווחת כי השינויים הכלכליים בסין מתאפיינים בדר"כ בהכוונה ממשלתית המווסתת ומכוונת את הפעילות הכלכלית. העובדה כי מרבית ההשקעות הסיניות מחוץ לסין בוצעו על ידי חברות ממשלתיות מחזקת חששות אלו. הדבר אף הביא להכרזה מצד ז'אן־קלוד יונקר, נשיא הנציבות האירופית על כי אירופה להקשות על רכישות סיניות בשטח היבשת (European Commission seeks to restrict investment from Chinese companies 2017).
החששות האירופאים אינם מובעים בחלל הריק, דוגמא למדיניות כזו של משטר סמכותני המתכלל את מדיניות החוץ שלו עם המדיניות הכלכלית הינה מדיניות החוץ של רוסיה מול אירופה בעשור האחרון. מדיניות שקיבלה את השם 'דיפלומטיה של צינורות' עקב השימוש שעושה רוסיה בעובדה שהיא ספקית הגז המרכזית של אירופה (באמצעות צינורות) והפעלת לחץ כלכלי על מדינות אירופה בנושאים פוליטיים, לדוגמא הסכסוך החצי האי קרים.
בעוד שבמדינות רבות (כולל בישראל) התעוררה מחאה ציבורית נרחבת לאחר ניסיונות השקעה סינים בסקטורים מסוימים הרי שיתכן ומדובר בפעילות כלכלית בעיקרה ולא תוצאה של תכנון סיני מרכזי – בקיצור האם יתכן וקריאות האזעקה הן בסך הכל תיאוריית קונספירציה מערבית?
באופן ספציפי לנושא הספנות והנמלים האם יתכן וההתרחבות הסינית וההשקעה בנמלים מחוץ לסין היא חלק מיוזמה כלכלית שאמורה להבטיח, להגדיל ולהקל (facilitate) את הסחר הסיני מצד אחד וכן תוצאה של פעילות כוחות השוק הרגילים הדוחפים את סקטור הספנות הסיני לכיוון של מיזוגים אנכיים ואופקיים על כל ההתייעלות הכלכלית הנגזרת ממיזוגים והתרחבות זו ללא התערבות ממשלתית או תוכנית ייעודית של ההנהגה הסינית לרכישת השפעה פוליטית עולמית?
היקף כספי
היקף ההשקעות הסיניות ברחבי העולם הוא עצום. על פי נתוני ארגון האו"ם למסחר ופיתוח (UNCTAD 2016) בתקופה של כעשור יצאו מסין מעל לחצי טריליון דולר (חמש מאות מיליארד דולר). גם אם הסכום הממשי קטן מסכום זה עקב 'סיבוב' שעושה ההשקעה דרך 'מקלטי מס' או כפילות עקב חישוב השקעות הן מסין והן מהונג-קונג, הרי פעילות כלכלית כה משמעותית גוררת עימה עניין עסקי רב ממדינות רבות המעוניינות בקבלת חלק מההשקעות הסיניות העצומות הללו.
יחסי ישראל וסין
התלות הגדולה של ישראל בסחר בין לאומי בדרך הים, שכן כ 99% מהסחר החוץ של ישראל במונחי משקל עובר דרך הים, הופכת את נמלי הים העיקריים של ישראל (חיפה ואשדוד) ללא ספק לתשתית לאומית אסטרטגית. העובדה כי בישראל נבנה נמל הדרום (אשדוד) על ידי חברה סינית PMEC* וכי נמל המפרץ (מפרץ חיפה) יתופעל על ידי חברה סינית SIPG** הינה בעלת חשיבות גדולה עבור מקבלי ההחלטות בישראל הן בתחום מדיניות החוץ והן בתחום התחבורה הימית והספנות להבנת המדיניות והשיקולים של סין ושל חברות סיניות בתחום הנמלים.
היבטים אקדמיים תאורטיים
ההשקעות הסיניות מנוגדות באופן כללי לתיאוריות המקובלות בתחום ההשקעות הזרות שכן המחקר הכלכלי התמקד עד כה בהשקעות שזרמו ממדינות מפותחות אל מדינות מתפתחות לא ההיפך.
בתיאוריה הכלכלית הבין לאומית ישנו גוף ידע רחב ומוצק בנושא השקעות זרות ישירות. גוף ידע זה כולל מספר תיאוריות מובילות בנושא השקעות זרות ישירות המסבירות מדוע חברות ומדינות משקיעות במדינות זרות. מרבית תיאוריות אלו עוסקות בהיבטים הכלכליים של ההשקעות בשלוש רמות עיקריות, רמת החברה המשקיעה, רמת המדינה מקבלת ההשקעה ורמה בין לאומית (מודל בינאום). אם זאת ישנם פערים ביכולת ההסבר של התיאוריות המובילות בנושא השקעות זרות ישירות בכל הקשור להשקעות זרות שמקורן במדינות מתפתחות. גוף התיאוריה העיקרי עסק באופן מסורתי בהשקעות זרות ישירות שזרמו ממדינות מפותחות אל מדינות מתפתחות ואילו במקרה הסיני יש לכאורה זרימה של הון ממדינה מתפתחת לעבר הן מדינות מפותחות והן מדינות מתפתחות.
נראה כי סין שייכת לקבוצת המשקים הנוסקים (Emerging Economies) הכוללת בנוסף למדינות BRIC (ברזיל, רוסיה, הודו וסין) גם את טורקיה, אינדונזיה ומקסיקו (ויש המוסיפים את ניגריה). משקים אלו מאופיינים מהבחינה הכלכלית באוכלוסייה גדולה היוצרת מנועי צמיחה פנימיים הן בשוק העבודה (כוח עבודה) והן בשווקי המוצרים (צרכנים) וכן בשטח גיאוגרפי נירחב. אם זאת נראה כי המאפיין העיקרי של 'המשקים הנוסקים' הללו ממשקים אחרים בעלי מבנה דמוגרפי וגיאוגרפי דומה שאינם 'נוסקים' (כגון אוקראינה, פקיסטאן או איראן) הוא ההיבט הפוליטי כפי שמתבטא ברפורמות מבניות שונות ופתיחות בין לאומית יחסית.
מבחינה סטטיסטית, החלק הארי של ההשקעות הזרות המגיעות ממדינות מתפתחות מגיעות מקבוצה זו של 7-8 'משקים נוסקים' אלו שאופיינו בעברם בהשקעות זרות רבות שנכנסו לשיטחן. כלומר סין קבלה במשך עשורים השקעות רבות פנימה שעזרו בבניית הכלכלה הסינית ועכשיו התהליך מתהפך.
[1] PEMC: Pan Mediterranean Engineering
[2] SIPG: Shanghai International Port