היוזמה הסינית לדרך המשי החדשה

בשנת 2013 הכריזה ממשלת סין על תוכנית שאפתנית בשם 'דרך אחת חגורה אחת' ([1]OBOR ) הכוללת שורה של פרויקטים בתחום התשתיות והתחבורה בשני נתיבים בין אירופה וסין. הנתיב היבשתי (הדרך האחת) העובר דרך מדינות מרכז אסיה והמבוסס על הנתיב ההיסטורי של דרך המשי[2] וכולל שישה מסדרונות לוגיסטיים. שני מסדרונות מסין לרוסיה האחד לאירופה והשני למזרח רוסיה, שני מסדרונות דרומיים מסין לבנגלדש ומסין לדרמ"ז ושני מסדרונות מערביים מסין למדינות מרכז ומערב אסיה (מדינות 'סטאן'). כמו כן כוללת היוזמה נתיב ימי (החגורה הימית) דרך נמלי האוקיאנוס ההודי (דרום אסיה ומערב אפריקה), ים סוף והים התיכון.

חלק מההשקעות בנמלי הים קשורות או מחוברות להשקעות אחרות במסגרת יוזמת OBOR. ראוי לציון במיוחד בניית מסילת ברזל בקניה שתחבר את נמל מומבסה עם בירת קניה ניירובי ותמשיך מערבה ותאפשר קישור מהיר ומוצא נוח לים עבור שלושת 'מדינות האגמים הגדולים' של אפריקה (רואנדה, ברונדי ואוגנדה) שהן מדינות ללא גישה לים (Land Lock). כמו כן ראוי לציון המסדרון הלוגיסטי הסיני – פאקיסטאני הידוע בשם C-PEC. מסדרון לוגיסטי יבשתי זה מסתיים בחוף הפאקיסטאני בנמל גוואדר (Gwadar) הנמצא בצפון הים הערבי שבאוקיאנוס ההודי, והשילוב של נמל ים עם מסדרון לוגיסטי יבשתי מאפשר מוצא ימי מהחלק המערבי של סין שהוא קרוב יותר מאשר המוצא הימי של נמלי מזרח סין ובנוסף מאפשר אלטרנטיבה להעברת סחורות ואנרגיה (באמצעות צינור נפט) למעבר בנתיבי השיט העמוסים של מיצרי מלקה וים סין הדרומי הרחק מהשליטה ההודית במימי האזור.

יוזמת OBOR הסינית המשלבת 6 מסדרונות לוגיסטיים יבשתיים ודרך ימית בסחר החוץ הסיני.

כאמור מאז שנת 2003 מבצעות חברות סיניות השקעות רבות בנמלי ים באזור האוקיאנוס ההודי והים התיכון אולם החל משנת 2013 עם השקת היוזמה הסינית O.B.O.R ניתנה למעשה מעטפת כלכלית ופוליטית להשקעות אלו מצד הממשל הסיני.

ההכרזה על החלק הימי של היוזמה הייתה במהלך ביקורו של נשיא סין באינדונזיה בשנת 2013[4] ועיקרה רכישת השפעה סינית בשרשרת נמלים בין סין אירופה ואפריקה שמטרתה הבטחת הסחר הימי של סין בשני הכיוונים: יבוא לסין של מוצרי אנרגיה וחומרי גלם (בעיקר ממדינות המפרץ הפרסי והחופים הצפוניים והמזרחיים של אפריקה) וייצוא מוצרים סינים לאירופה (שוק הייצוא העיקרי של סין).

לצורך ביצוע יוזמה זו הקימה סין בשנת 2013 את הבנק האסיאתי להשקעה בתשתיות AIIB[5] וההסכם להפעלת הבנק נחתם בשנת 2015 ובסוף שנת 2016 היו חברות בבנק 57 מדינות. הבנק מלווה למדינות אסיה הלוואות לצורך הקמת פרויקטי תשתית, מדובר בהלוואות ארוכות טווח לממשלות אותן יש להחזיר לבנק. סין היא בעלת המניות המרכזית בבנק ומחזיקה בכ 30% מהמניות.

נראה כי מודל הפעילות של הבנק אינו מעודד תחרות עם הגופים הפיננסים הבין לאומיים הקיימים, אלה שיתוף פעולה עימם. הבנק חתם הסכמי שיתוף פעולה להשקעות משותפות עם שורה של גופים בין לאומים כגון הבנק העולמי, הבנק לפיתוח אסיה, הבנק לפיתוח אירופה והבנק האירופאי לבניה ופיתוח, ( World Bank, Asian Development Bank, European Investment Bank, and the European Bank for Reconstruction and Development,)

בנוסף להלוואות מהבנק האסיאתי להשקעה בתשתית הכריזה סין בשנת 2014 כי בכוונתה להפריש סכום של 40 מיליארד דולר מכספי הבנק להקמת קרן השקעות בפרויקטים ועסקים. קרן זו הנקראת 'קרן דרך המשי' תעסוק בהשקעות בעסקים תמורת נכסים, כגון מניות בעסקים אלו, וזאת בנוסף לבנק האסיאתי שמלווה כסף למדינות.

סין אף הקצתה סכום בסך מיליארד דולר לקרן משותפת עם ארגון מדינות דרום מזרח אסיה (ASEAN) לטובת השקעות בפרויקטים משותפים באזור China-ASEAN Investment Cooperation Fund. הקרן תשקיע בפרויקטים משותפים של סין עם מדינות ASEAN.

יש לציין כי הקמת קרנות אלו מתבצעת על ידי כסף סיני ממשלתי המוזרם בעיקר על ידי שני הבנקים הסינים הממשלתיים הגדולים הפעילים במימון פרויקטים מחוץ לסין. הראשון הינו הבנק הסיני לפיתוח' (China Development Bank) המממן פרויקטים במסגרת 'קרן דרך המשי'. השני הוא 'הבנק הסיני ליצוא וייבוא' (Export-Import Bank – Eximbank)  שהוביל את יצירת הקרן המשותפת עם מדינות ASEAN והשקיע 300 מליון דולר (מתוך 1 מיליארד דולר שבקרן). הבנק העולמי הינו אחד מהחברים המייסדים של הקרן בנוסף לסין ולארגון מדינות ASEAN ואף השקיע כ10% מההון התחלתי בה.

והנקודה הישראלית? עם סיום בניית נמל נמל חיפה החדש (נמל המפרץ) בשנת 2021 תתפעל אותו חברה SIPC הסינית למשך 25 שנה. נמל חיפה מופיע בפרסומים סינים כחלק מיוזמת דרך המשי הימית החדשה.

[1] O.B.O.R : One Belt One Road

[2] דרך המשי: רשת היסטורית של דרכים יבשתיות מאסיה לאירופה.

[3] C-PEC: China–Pakistan Economic Corridor

[4] Xi in call for building of new 'maritime silk road' Updated: 2013-10-04 By WU JIAO in Jakarta and ZHANG YUNBI in Beijing (China Daily)

[5] AIIB: Asian Infrastructure Investment Bank

השארת תגובה