כמה באמת משפיע מערך קידום הייצוא הישראלי על הייצוא?

ולמי ששאל, לא סתם הכנסתי את תמונת מיכל האמוניה ממפרץ חיפה בפוסט על הייצוא, הביטו על הנתונים וראו שישראל היא נסיכות כימיקלים ולא אומת הסטארט אפ.

בטבלה להלן מצוינים ענפי הייצוא העיקריים, חלקם מתוך סך הייצוא והארגון הציבורי המקדם את הענף הרלוונטי. ניתן לראות כי מדיניות קידום הייצוא הישראלי באמצעות  מכון היצוא הישראלי שהוא ארגון קידום החסר העיקרי, מקיפה לכאורה רק כ 35% מהייצוא הישראלי. יש לציין כי בפועל 35% אלו כוללים גם חברות גדולות מאד שאינן לקוחות של מכון הייצוא הישראלי כך שלמעשה אחוז הייצוא המושפע מפעילותו של מכון הייצוא הישראלי קטן אף יותר מ 35%, (לפירוט אודות חברות גדולות ר' להלן).

מה הטבלה אומרת? שמכון הייצוא, הנספחים המסחריים, רשות החדשנות, רשפ"ת ועוד ועוד… מקדמים רק 35% מהייצוא. שאר המשק פשוט לא רלוונטי למערך זה.

ואי אפשר בלי כמה אותיות קטנות, הערות והסברים לטבלה:

חברות בתחומי הכימיה (חיפה כימיקלים, חברות הברום וכו') כמו גם יצואניות תזקיקי נפט (בתי זיקוק בחיפה ואשדוד – בז"ן ופז) מוכרות בדר"כ את המוצרים בשווקים הבין לאומיים לסחורות. שווקים אלו מתאפיינים במחירים עולמיים קרי הן רואות מולן ביקוש עולמי מול מחירים עולמיים נתונים (לדוגמא מחיר היבוא של חבית נפט גולמי, מחיר עולמי של טון אשלגן או טון ברום) ולמדיניות קידום הייצוא הישראלי אין כל השפעה על המחיר העולמי.

החברות הרב לאומיות מייצרות ומייצאות מישראל אולם ייצוא זה אינו מושפע כלל מפעילויות קידום יצוא של גופים ישראליים. חברת אינטל לדוגמא מעבירה את מוצריה המיוצרים בישראל (בקריית גת ובירושלים) להמשך יצור במפעלי החברה בפיליפינים, וייטנאם ומלזיה וזאת ללא כל קשר למדיניות הייצוא הישראלי. הדבר בולט במיוחד בחברת אינטל זו שכן מלזיה אוסרת בחוק על יבוא מישראל (חברת אינטל מחזיקה ברישיון יבוא מיוחד ממשלת מלזיה) כך שבוודאי שמדיניות היצוא של ישראל אינה רלוונטית במקרה זה מול מדינה שאינה מקיימת יחסים דיפלומטים עם ישראל ואף אוסרת את הסחר עמה.

חברת טבע קיבלה פירוט מיוחד בטבלה לאור גודל הייצוא של החברה ומרכזיותה בייצוא הישראלי. חברת טבע היא חברה רב לאומית גדולה (בכל קנה מידה) שבסיסה בישראל. החברה מפעילה מערך מקיף עולם בנושאי השיווק, מכירות והפיתוח עסקי ואינה משתמשת לצרכים אלו בשירותי מערך הקידום הציבורי.

יש לציין כי חברות הענק שהוזכרו לעיל כגון חברת טבע, בתי הזיקוק, התעשיות הביטחונית ועוד אכן משתמשות בשירותי הממשלה בהיבט קידום הפעילות הבין לאומית שלהן, אולם מדובר בעיקר בנושאים הקשורים לרגולציה בין לאומית כגון פעילות מול מוסדות האיחוד האירופאי בנושא תקינה, פעילות בתחום אישורי יצוא בטחוני של מוצרים רגישים או בתמיכה דיפלומטית על מנת להגיע למקבלי החלטות במשרד ממשלתי מסוים בארץ היעד או להיעזר בתמיכה דומה ליצירת לובי פוליטי לשינוי רגולציה בשוק היעד. טבען של פעילויות אלו הינו יחסי ממשלה לממשלה (G2G) ולא שירות פיתוח עסקי.

לדף פרויקט ייצוא ליחצו כאן