ראש ממשלת שבדיה ביקר באיראן לפני כמה ימים בראש משלחת רשמית. הצדדים חתמו על הסכמים שונים לשיתוף פעולה, בין השאר על שיתוף פעולה בתחום 'חיזוק מעמד הנשים'.
התמונות מהפגישות מראות את חברות המשלחת הרשמית השבדית בכיסוי ראש ועוררו כצפוי דיון ציבורי בשבדיה המחשיבה עצמה מדינה פמיניסטית שיש בה אף משרד ממשלתי לשיווין מגדרי. יש לציין כי נשות איראן מנסות להשתחרר מחוקי הלבוש הנוקשים המחייבים את נשות איראן במקומות ציבוריים והנה דווקא שרת המסחר השבדית אן לידן (Ann Linde) הידועה בעמדותיה הפמיניסטיות בארצה… נכנעת לעמדה האנטי פמיניסטית הנוקשה האיראנית.
אז בצד אחד ראש הממשלה חותם על הסכמים לשת"פ בתחומי 'חיזוק מעמד הנשים בשוק העבודה' ובצד השני במפגשים הרשמיים בין המשלחות אין אף לא אישה אחת מהצד האיראני. מיותר לציין כי כל חברות המשלחת משבדיה חובשות כיסוי ראש- חיג'אב. האירוניה שבביקור, שבסכם ובפגישות העבודה – זועקת לשמים.
עכשיו, למען האמת אין לי בעיה עם לבישת החיג'אב כדי לא להעליב את המארחים המקומיים אבל כשזה נעשה על ידי הקול הפמיניסטי החזק ביותר בשבדיה ועל ידי ממשלה שהגדירה עצמה כממשלה הפמיניסטית הראשונה באירופה (כך במילותיה שלה לאחר הקמת הממשלה באוקטובר 2014) – זה נראה מאד צבוע.
העמדות הצדקניות השבדיות עם הנאומים חוצבי הלהבות והמילים המכובסות, הכל קרס מול ההזדמנויות הכלכליות שבשובה של איראן לסחר הבין לאומי עם הסרת הסנקציות. מה הן עמדות פמיניסטיות לעומת שוק חדש של 80 מליון איש למוצרי התעשייה השבדית?