הייצוא הישראלי בצניחה חופשית כבר שלוש שנים, מדובר בעיקר על ייצוא הסחורות (מוצרים ממשיים) – להבדיל מייצוא שירותים שבאופן כללי עולה משנה לשנה. בייצוא שירותים נכללים תחומי התוכנה, הסייבר, האפליקציות וכו' וגאוגרפית סקטור זה מרוכז בתל אביב והמרכז.
תעשיית המוצרים הממשיים (לא שירותים) החל מתעשיית הפלסטיקה המפוארת של ישראל, מזון, כימיקלים ועוד מאות מפעלים שונים – מרוכזת בעיקר בפריפריה ולכן צניחת הייצוא של השנים האחרונות הפוגעת ביצור התעשייתי פוגעת בעיקר בפריפריה. שר האוצר מכיר את הבעיה כאשר הוא אומר: "התעשייה הישראלית היא בעלת חשיבות רבה למשק, לצמיחה וליצירת מקומות תעסוקה בכלל ובפריפריה בפרט. תפקידנו לסייע לתעשייה הישראלית להתחרות בשווקים הבינלאומיים ולהסיר חסמים ורגולציה מיותרת המונעים את התפתחותה".
אז לאור צניחת הייצוא התעשייתי הממשלה החליטה על הקמת וועדה ציבורית לבחינת דרכים לחיזוק כושר התחרות של התעשייה הישראלית. זה טוב ויפה אבל כולנו יודעים איך זה יגמר…. בסיוע וסבסוד לתעשייה הנמצאת בפריפריה כלומר הנצחת המצב והנשמה מלאכותית והזרמת כספי מיסים לחברות תעשייתיות עד המשבר הבא.
ראשית הבעיה בשנים הראשונות למדינה, ישראל, באמצעות החוק לעידוד השקעות הון תמכה בצורה נדיבה בתעשייה בפריפריה (מה שנקרא אזורי פיתוח) על מנת ליצור מקומות תעסוקה נחוצים במה שהיה אז פריפריה רחוקה מרחק שעות נסיעה רבות מהערים הגדולות. אבל המצב השתנה. מה שהיה פריפריה בשנות החמישים והשישים נמצא היום בלב המדינה. התעשיינים שכמובן רוצים תמיכה ממשלתית כי זה כסף מאד זול ובטווח קצר מעודדים סוג כזה של פתרונות אבל לא בטוח שבראייה לאומית זה הכיון הנכון.
הפתרון לבעיות התעסוקה לא צריך להיות ממוקד בתעשייה – אולי לא נעים להגיד אבל סקטור חשוב זה הלך ודועך מסיבות רבות (ראו פוסטים קודמים) ואין בידי ממשלת ישראל לעזור כל כך מול כוחות גלובליים כאלו. הפתרון צריך להיות בשינוי המשוואה הבעייתית של 'תעשייה = פריפריה'. קודם כל יש להגדיל את הפריון הנמוך בישראל וזו בעיה מערכתית לא בעיה של הסקטור התעשייתי בלבד, בנוסף יש להביא לפריפריה תחומים חדשים כגון עידוד תעשיית התוכנה לצאת מהמרכז, העברת בסיסי ענק צבאיים וכמובן לקרב את הפריפריה למרכז באמצעות תשתיות תחבורה.
להלן נוסח ההודעה שפרסמה על ידי משרד האוצר:
במסגרת החלטת הממשלה שגובשה בעקבות הסכמות בין שר האוצר, משה כחלון, לנשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, תוקם ועדה ציבורית שבראשה יעמוד מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד, ותכלול את נשיא התאחדות התעשיינים, וכן נציגים ממשרד האוצר, משרד הכלכלה והתעשייה, משרד ראש הממשלה, בנק ישראל, התאחדות בעלי המלאכה והתעשייה ועוד.
הוועדה תדון בין היתר בגיבוש דרכים להעלאת הפריון וחיזוק כושר התחרותיות של התעשייה המקומית, בחינת יעילות כלי הסיוע הקיימים לטובת עידוד התעשייה והייצוא, ואת הצורך בביצוע התאמות ושיפורים בהם לאור האתגרים הנוכחיים. כמו כן הועדה תיבחן דרכים למינוף היתרונות הקיימים בענפי תעשייה בהם לישראל יש פוטנציאל תחרותי בהשוואה לעולם.
עוד בהחלטה, נקבע כי משרדי הממשלה ישלבו צעדים אופרטיביים להפחתת הנטל הרגולטורי הקיים בתכניות החומש שלהם שנקבעו במסגרת תהליך שמוביל אגף רגולציה במשרד ראש הממשלה. הצעדים יכללו דרכים להסרת חסמים, פישוט הליכים וקיצור לוחות זמנים לקבלת אישורים שונים הנדרשים להקמת מפעל, להרחבת מפעל קיים או לחידוש היתריו של מפעל קיים, וכן ליצוא ויבוא או לפעילותו השוטפת מול רגולטורים. זאת במטרה לעודד הקמת והרחבת התעשייה הישראלית.