הרהורים על החומה האמריקאית של טראמפ על החומה הסינית ועל החומה כמגדירת הציוויליזציה

החומה אינה רק גבול פיזי, זהו גבול תפיסתי שהבנתו שונה מתרבות לתרבות. אלפי שנים, עוד מביצורי העיר יריחו הנחשבת לעיר המבוצרת הראשונה בעולם וחומותיה מתוארכות כ 8,000 שנה טרם זמננו, הגנו על עצמם בעלי האדמות המעובדות- יושבי הקבע, מנוודים מעבדי אדמות הבור ואדמות המרעה.

באופן כללי, הטכנולוגיה והמבנה החברתי שאפשרו ישיבת קבע בהיקפים גדולים ופיתוח חקלאות-בעל (מושקת באופן מלאכותי בדר"כ על ידי תעלות השקיה) פיתחו את הערים הראשונות. הטכנולוגיה החקלאית של גידולים מושקים יצרה עודפי חקלאות עצומים, עושר שמשך אליו את יושבי הספר שביקשו לבזוז את הערים העשירות. בתחילה הגנו הערים על עצמן בחומה מקומית וכך נוצרו למעשה ערי המדינה של העולם העתיק.

מצב דומה היה גם באירופה במהלך ימי הביניים, כל עיר ביצרה את עצמה יוצרת בין הערים המבוצרות אזורי ספר שגם אם היו בשטח הממלכה הרי שתושבי כפרי הספר נהנו מהגנה פחותה מכיוון שלו היו מאחורי החומה שהקיפה את העיר. מכאן נובעת התפיסה הצבאית -היסטורית כי עודף מעוזים מפוזרים מצביע דווקא על חולשה, והשטח שבין הערים המבוצרות אינו שווה מבחינת החלת הריבונות עליו לשטח שבתוך החומה.

לעומת זאת האימפריות הגדולות בכל ההיסטוריה האנושית לא הגנו על עצמן בריכוזי הערים, הן הגנו על עצמן עוד במרחבים של גבולות האימפריה הרחוקים ממרכזי האוכלוסין והכוח הפוליטי. לב האימפריה הוגן מההיקף, אלפי קילומטרים מערי הבירה ובתוך האימפריה ובין עריה היה בטחון יחסי בתנועה בין הערים.

כך אנו יכולים לראות בכל העולם שרידים של חומות ארוכות, ביצורי ענק. מהחומה הסינית על 3,000 הקילומטר שלה, האימפריה הפרסית שהגנה על עצמה בחומות ארוכות, החומות הרומיות שנמתחו מצפון בריטניה, באזור הדנובה ועד ספר מדבריות אלגיר ולוב של ימנו. אפילו עיקרון אמנת שנגן האירופאית עונה לאותן עקרונות קדומים של אימפריות ענק- חומות מבוצרות סביב האימפריה ותנועה חופשית ובטוחה בתוך האימפריה כאשר החוק והריבונות מוחלים עד קו הגבול.

זהו עיקרון השלום הרומאי ובאופן דומה מאד גם השלום האמריקאי עד ימנו. חופש, זכויות ועושר בתוך חומות האימפריה וברברים מתדפקים על השערים מבחוץ.

רק שהחומות הללו לא תמיד עבדו. האימפריה הרומאית לא נפלה בגלל הצבא הפרסי המאורגן והחזק בגבולה המזרחי אלא בגלל שבטים פולשים מגבולה הצפוני. גם המונגולים הנוודים פלשו לסין (ועקב גודלה נטמעו בתוכה). דוקא סימון הגבול באופן חד מושך אליו את הקונפליקט הרבה יותר מאזור ספר רחב, מעין רצועת ביניים המשאירה את הדברים, הריבונות, השטחים – באופן קצת מעורפל.

ואצלנו, בדמיון מסוים גדר ההפרדה היא אכן גבול בין הציוויליזציה המערבית לזו המזרחית אבל ההקשר הוא של סכסוך טריטוריאלי בין שני עמים ילידיים (יהודים ומוסלמים) שונה מהותית, גם אין לנו ולא לפלשתינאים את העורף והשטח ליצור איזור ספר והפרדה גיאוגרפית.

טראמפ והאמריקאים כנראה יבנו את החומה שלהם וזו תגן עלהם בשנים הקרובות אבל היא תהיה גם סמל שיעודד אלימות ובטווח הארוך תביא יותר נזק מתועלת.