נגידת בנק ישראל הציגה מצגת מעניינת לפני ועדת הכספים של הכנסת, אלו היו שני השקפים הכי מעניינים בפגישה:
אז מה בעצם אנו רואים? האוכלוסייה הערבית היא הקבוצה הענייה ביותר בישראל! אחריה החרדים. ו…הפתעה, יש קורלציה בין מספר המבוגרים העובדים ובין העוני של התא המשפחתי. אם שני בני הזוג עובדים אז אין עוני (2.5% ממשקי הבית שזה זניח לגמרי לניתן למיגור בקלות). ואם 2 בני הזוג אינם עובדים אז התא המשפחתי עני, 74.5% ממשקי הבית שהם 2 בני הזוג לא עובדים הם עניים (אותי אגב מעניין איך חי הרבע שלא עובד ולא עני….?)
השקף השני מתאר את החיבור שבין שתי האוכלוסיות הללו שהן כל כך שונות (ערבים וחרדים). אצל החרדים האישה היא המפרנסת והגבר לא יוצא לעבודה מרצונו (לומד) ואצל הערבים בדר"כ הגבר מפרנס והאישה לא יוצאת לעבודה.
- ההשתתפות בכוח העבודה של האוכלוסייה היהודית חילונית במדינה הוא מעל ממוצע במדינות המפותחות (oecd).
- ההשתתפות בכוח העבודה של נשים ערביות וגברים חרדים הוא מאד נמוך.
- המשותף לשתי האוכלוסיות הללו הוא שחוסר היציאה לעבודה הוא בדר"כ מרצון ונובע מסיבות תרבותיות.
- חוסר יציאה לעבודה מוביל לעוני
- מסקנה: חלק גדול מהסיבות לעוני בישראל הוא סיבות תרבותיות (חוסר עבודה מרצון) ולא כלכליות.
יש למסקנה הזו הרבה השלכות בנוגע למיגור העוני בישראל (ויש עוני, והוא לא זניח), אבל זה אומר שיש להסיט את המוקד מתמיכה כספית בנזקקים לכיוון עידוד ליציאה לעבודה. זו ממש לא משימה קלה! אף קהילה לא אוהבת שהמדינה מתערבת ומנסה לשנות את אורח החיים המסורתי שלה, בטח שלא החרדים שאינם מכירים לגמרי בחוקי המדינה (כלומר בחוקים שמציינים חובות, במה שקשור בלקבל הם מכירים בהחלט) והערבים שגם ככה יש להם מערכת יחסים מאד טעונה עם שלטונות מדינת ישראל.
ובינתיים? צריך לציין כי כיוון המגמה הכללית של השתתפות בכוח העבודה הוא דווקא חיובי. אולם נראה כי בינתיים מה שעוד נשאר ממעמד הביניים היהודי-חילוני במדינה הזו ממשיך לעבוד ולפרנס את כולם.