קוטביות בהכנסות בישראל

הישגים בעייתיים למערכת החינוך הישראלית בהשוואה בין לאומית, אי השוויון בהכנסה הפנויה בישראל גבוה משמעותית מממוצע ה-OECD.


geniבחינת אי השוויון ע"י ניתוח מדדי ג'יני מלמדת כי אי השוויון בהכנסה הכלכלית בישראל דומה לממוצע ה-
OECD. אולם, השפעת המדיניות, ובייחוד ההשפעה של תשלומי העברה, נמוכה בהשוואה בינ"ל, מה שמביא את אי השוויון בהכנסה הפנויה להיות גבוה משמעותית מממוצע ה-OECD.

אחת הסוגיות המרכזיות בבחינת נושא הצמיחה המכלילה הוא נושא החינוך בישראל; בתחום זה אנו למדים כי הישגי תלמידי ישראל בחינוך נמוכים בהשוואה ל-OECD – הציונים במבחני PISA 2015, גם במדעים וגם במתמטיקה נמוכים מהממוצע ב- OECD .

הפערים בהישגים במקצועות אלו בחברה הישראלית גבוהים משמעותית בהשוואה למדינות ה-OECD  – הפער בישראל הוא הגבוה ביותר מבין כל המדינות.

pisaa

בחינת ההוצאה התקציבית על חינוך, באמצעות השוואת ההוצאה השנתית לתלמיד, גם בבית הספר היסודי וגם בחטיבת הביניים ובתיכון, מראה כי ההוצאה השנתית לתלמיד נמוכה ביחס ל-OECD, ובכך תואמת את מיקומה של ישראל בהישגים.

בבואנו לבחון את כישורי העובדים המצויים כבר בשוק העבודה בישראל אנו למדים כי הישגיהם של בני 16-65 בסקר המיומנויות הבינלאומי (PIAAC) גם הם נמוכים בהשוואה למדינות ה-OECD. גם במקרה זה, ההוצאה מהתקציב במונחי תוצר על הכשרה מקצועית בישראל נמוכה מזו שבמרבית מדינות ה-OECD, וככזו היא עקבית עם רמת המיומנויות הנמוכה יחסית.

piaac

2 תגובות

  1. שאלה הגב

    האם אתv יכuל להסביר את המשפט "אולם, השפעת המדיניות, ובייחוד ההשפעה של תשלומי העברה, נמוכה בהשוואה בינ"ל, מה שמביא את אי השוויון בהכנסה הפנויה להיות גבוה משמעותית מממוצע ה-OECD."

    • Udi Gonen הגב

      יש אי שיוויון 'בהכנסה הכללית' שבו על פי המדד המקובל ישראל דומה לממוצע המדינות המפותחות ויש אי שיוויון 'בהכנסה הפנויה' שזה לאחר הורדת מיסים והוספת תמיכות סוציאליות ושם אנו הנמוכים ביותר בארגון המדינות המפותחות (המדד הגבוה ביותר המראה על קוטביות גדולה בחלוקת ההכנסה הפנויה).
      מה שמעניין את האזרח זו ההכנסה הפנויה שזה סך הכנסות משק הבית הן מעבודה והן מתשלומי העברה, תמיכות סוציאליות פחות ניכוי מיסים.

השארת תגובה