במסגרת זו הוא ממליץ לדולנד טראמפ על מדיניות אמריקאית אקטיבית במזרח התיכון כבר בימים הראשונים לממשל (שיכנס לתפקידו ב-20 בינואר 2017) שיצטרך לגבש אסטרטגיה רבתי לגבי המזרח התיכון.במסגרת גיבוש האסטרטגיה יהיה על המימשל להחליט מספר החלטות, שישפיעו על המצב באזור ומעבר לו, בעתיד הקרוב והרחוק. בין ההחלטות המרכזיות, הראשונה שיהיה צורך לקבלה היא האם בכוונת ארצות הברית לשחק תפקיד פעיל יותר ואף פרואקטיבי במזרח התיכון.
אותי מפתיעה הגישה האנטי-טורקית הברורה של בוגי, מדבריו עולה כי טורקיה (שעדיין חברה בנאט"ו) תומכה בדעא"ש, מבצעת פשעי מלחמה מול הכורדים, פועלת נגד האינטרס האמריקאי מול הרוסים … בקיצור בעיה לא פשוטה.
אז בוגי: "להערכתי, לארצות הברית לא תהיה ברירה אלא לנקוט אסטרטגיה-רבתי פרואקטיבית באזור – הן כדי לשקם את מעמדה כמעצמה עולמית, באופן שיקרין על עוצמתה גם בזירות אחרות, והן כדי להרחיק את איומי המזרח התיכון מאמריקה, אירופה ומשאר העולם. אסטרטגיה שכזו תחייב:
1. המשך לחימה נחושה בדאע"ש, שחשוב להביסו בסוריה, עיראק, לוב ובחצי-האי סיני. פגיעה במאחזים הטריטוריאליים ובנכסים הכלכליים של הארגון ('המדינה האסלאמית') לא תחסל לחלוטין בטווח הקצר את תשתית הטרור החשאית שהארגון כבר בנה במקומות שונים בעולם, אך תהווה מכה קשה עבורו ובפרט לדימוי ההצלחה שלו. כן תקרין מכה זו על יכולת הגיוס של הארגון ותביא בטווח ארוך יותר לדיכויו. כדי להשיג זאת, על ארצות הברית להוביל את הקואליציה הנלחמת בדאע"ש, תוך סיוע לכורדים, לארגונים הסוניים (שאינם ג'האדיסטים) המוכנים להילחם בדאע"ש (וגם במשטר אסד). הדוגמא הכורדית צריכה לשמש מודל לכוחות קרקע מקומיים ("Local boots on the ground"), הנלחמים למען מטרותיהם על בסיס סיוע אמריקני, אירופי ואחר, הכולל אמצעי לחימה, כסף ותמיכה פוליטית. הכורדים, למשל, הובסו בתחילת המערכה על ידי דאע"ש, עד להחלטה האמריקאית לסייע להם.
2. שינוי מדיניות כלפי איראן: המשטר האיראני הוא הגורם מערער היציבות המשמעותי ביותר במזרח התיכון ויש להפסיק להתייחס אליו כאל רכיב מרכזי בייצוב האזור, שכן אינו חלק מהפתרון כי אם עיקר הבעיה.
המשטר האיראני צריך לחוות לחץ מדיני וכלכלי, לנוכח הפרת החלטות מועצת הביטחון בתחום תפוצת נשק, פיתוח וייצור טילים (ללא קשר להסכם הגרעין), וכן לנוכח הפעילות החתרנית ופעילות הטרור בתימן, בערב הסעודית, בבחריין, בלבנון ובסוריה, לצד טרור בזירה הפלסטינית ובחמש יבשות (בהן קיימות תשתיות טרור איראניות רדומות). סיבה נוספת שבגינה יש ללחוץ על המשטר האיראני היא מצב זכויות האדם במדינה זו.
מעל לכל, הממשל האמריקני צריך לפעול מיד כדי למנוע מאיראן יכולת גרעינית צבאית. גם אם איראן תעמוד בהסכם, היא תוכל לייצר חימוש גרעיני תוך פחות מעשור ומחצה. תיאום המדיניות בהקשר זה עם מדינות נוספות מחייב תחילת פעילות מיד, כדי למנוע הפתעה בעתיד. ובנוסף, שינוי מדיניות אמריקאית כלפי איראן יחזק את הקשר וישיב את האמון שנפגע בין ארצות הברית למדינות ערב הסוניות – שותפותיה הטבעיות יותר.
3. שינוי מדיניות כלפי טורקיה: לנוכח חולשתה של ארצות הברית במזרח התיכון, המשטר הטורקי העז לפעול בניגוד לאינטרסים מערביים בכלל ואמריקאים בפרט. שיח של הבהרת הקווים האדומים והצהובים האמריקאיים, תוך הבנה שחצייתם תביא לפגיעה באינטרסים טורקיים, עשוי להפסיק את התנהלותה הסוררת של טורקיה.
א. בתאום עם טורקיה, צריך להפסיק את ההגירה הבלתי חוקית ממדינות מוסלמיות דרכה לאירופה, על ידי יצירת "אזור בטוח" בצפון סוריה, או מחנות פליטים בצד הטורקי של הגבול (דוגמת המחנות בגבול ירדן-סוריה).
ב. טורקיה צריכה להפסיק לתקוף את הכורדים באשר הם, ולהתמקד בטרוריסטים בלבד.
ג. על טורקיה להפסיק לארח את מפקדת הטרור של חמאס באיסטנבול.
ד. לשיפור המצב מול טורקיה יהיה אפקט חיובי נלווה על מעמד ארצות הברית בזירה הבינלאומית – הן לאור הישג זה והן לאור ערעור הקשר בינה לבין רוסיה, אשר יחליש את ההשפעה הרוסית המתעצמת באזור.
4. שינוי והתאמת המדיניות מול רוסיה: ארצות הברית צריכה לנקוט מדיניות אסרטיבית יותר ביחס להפצצת אזרחים סוריים ללא אבחנה, וכן ביחס לתקיפת מורדים שאינם ג'האדיסטים. ניתן לתאם עם מוסקבה פעילות נגד דאע"ש, אך לא לאפשר דומיננטיות איראנית-שיעית בסוריה בחסות ובתמיכה רוסית. כן ניתן להגיע להבנה אמריקאית-רוסית אשר לעתיד עלאוויסטן הסורית (שם מרוכזים האינטרסים הרוסיים בסוריה). בנוסף, נדרשים צעדים בוני אמון ויצירה של תשתית לתיאום בין ארצות הברית לרוסיה באזור. כניסתו של ממשל חדש לתפקיד מהווה תזמון טבעי ומתבקש לקידום מהלך בכיוון זה, ועליו לנצל זאת.
5. שינוי תפיסתי ביחס לזירה הסורית: ככלל, לגבי עתידה של סוריה, ארצות הברית צריכה לוותר על רעיון האיחוד מחדש של המדינה שסועת הקרבות ולהתרגל לעובדה שסוריה כבר התפצלה למובלעות אתניות/דתיות: עלאוויסטן, כורדיסטן, דרוזיסטן. לאחר הבסת דאע"ש, יהיה צורך לבסס באזורים הסוניים הנהגה או הנהגות סוניות.
לסיכום, הממשל האמריקאי החדש יהיה נתון לעינה הבוחנת של הקהילה הבינלאומית והצעדים הראשונים שינקוט יהיו בעלי משמעות קריטית לאופן שבו ייתפסו אותו השחקנים השונים במזרח התיכון והקהילה הבינלאומית כולה. מכאן, שדווקא בפעולותיו הראשונות של הממשל החדש באזור גלום פוטנציאל רב לשיפור המעמד והדימוי של ארצות הברית, ועל הממשל החדש להשכיל לממש אותו. בייחוד מדובר על מספר צעדים שיינקטו על-ידי הממשל האמריקני הנכנס בתחילת כהונתו, אשר בכוחם יהיה לשנות ולשקם באחת את מעמדה ואת כוח הרתעתה של ארצות הברית במזרח התיכון וכפועל יוצא, גם באזורי עולם אחרים.