תפקיד הנשיא בישראל הוא תפקיד לא- פוליטי, מדובר בתפקיד טקסי, כמעט טכני. תפקיד שבעליו מטיל על הזוכה בבחירות להרכיב ממשלה,שואל שאלה בחידון התנ"ך ומקבל כתבי אמנה משגרירים זרים. עד כהונתו של פרס קשה להיזכר בפעילות פוליטית בין לאומית של נשיאינו. פרס שהגיע לתפקיד אחרי שכיהן כראש ממשלה ניצל את מעמדו וקשריו והמשיך בפעילות פוליטית בין לאומית גם מבית הנשיא ואני מציין זאת לטובה שכן פרס ידע היטב להיות ממלכתי.
לכן הפתיעה אותי ההודעה הלקונית משהו ששיחרר בית הנשיא ב 25.2. שאמרה:
בשל התפתחויות אזוריות הקשורות במתרחש במזרח התיכון, והצורך במפגש בין נשיאי ישראל ורוסיה במוסקבה, נאלץ הנשיא לדחות את נסיעתו לאוסטרליה אשר נקבעה בתאריכים סמוכים. ההחלטה התקבלה בעצה אחת עם הגורמים הרלוונטיים בשירות החוץ ועם ראש הממשלה.
הנשיא ביטל נסיעה לאוסטרליה – לא שזו הייתה צריכה להיות כזו נסיעה חשובה, למיטב זיכרוני אף ראש ממשלה ישראלי לא ביקר באוסטרליה מעולם, מטילים זאת על הנשיאים (קצב 2006) זה רחוק מדי ולא נוח לרוה"מ להעדר מעל שבוע ימים מישראל, אבל זה כבר סיפור אחר.
אז מה הסיפור כאן? ממתי יש "צורך במפגש בין נשיאי ישראל ורוסיה" (כלשון הודעת הדובר) ממתי נוסע הנשיא בשליחות מדינית פוליטית שהיא ממש מחוץ לתחומי העבודה היום יומית שלו. מדוע לא נסע נתניהו? או יעלון? ההימור שלי הוא כזה, ההבנות שהשיג נתניהו בביקורו במוסקבה לפני חצי שנה צריכות שידרוג והיה צריך להגיע לפוטין אישית, לא לראש הממשלה מדביידב ולא לשר ההגנה – לפוטין אישית.
נסיעה של נתניהו היא מורכבת מדי ובפרופיל גבוה מדי. נסיעה שנייה של נתניהו לרוסיה תוך חצי שנה הייתה מלמדת על בהילות, על חירום. אומנם נסיעת ריבלין היא נסיעה כמעט טקסית אולם על פי הפרוטוקול כאשר מבקר ראש מדינה במדינה אחרת מתקיים מפגש בין ראשי המדינות וכך רבלין כמי שעומד טכנית בראש מדינתנו יכול להפגש עם פוטין באופן אישי. אם יעלון היה נסע לא הייתה מתקיימת פגישה עם פוטין. הרוסים לא התנגדו והביקור של רבלין התקיים.
רצה הגורל והרוסים הודיעו על יציאתם מסוריה ימים ספורים לפני נסיעתו של ריבלין, אגב מהלך מבריק של פוטין, כוחות של אסד צוברים נצחונות ופוטין מוציא מיד את כוחותיו ולא שוקע במלכודת המזרח תיכונית כפי ששקעו האמריקאים ואולי גם כפי ששקענו אנו בלבנון. פתאום, לאחר ההודעה על הוצאת הכוחות הרוסיים באופן הדרגתי מסוריה הופך הביקור של ריבלן לרלוונטי יותר מתמיד.
שימו לב לווידאו מפגישתו הפומבית של רבלין עם פוטין (לפני שנכנסו לשיחה מדינית בדלתיים סגורות). התחושה שלי אומרת שלפוטין לא נוח, הוא זז בכסאו, אינו מישיר מבט, אני חושש שרובי לא שמע דברים נוחים בפגישה לאחר מכן.
[youtube https://www.youtube.com/watch?v=t_CE49nemcE]