אז מה יותר חשוב – תעשייה מקומית או יוקר המחייה?

היום (יום ג') התקיים בכנסת אירוע השקת שדולה כחול-לבן בשיתוף התאחדות התעשיינים ומשרד הכלכלה והתעשייה.

בראש השדולה עומדים ח"כ מירב בן ארי (כולנו), ח"כ אילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני) וח"כ עפר שלח (יש עתיד), ופעילותה התקיימת בשיתוף נשיא התאחדות התעשיינים שרגא ברוש. השדולה תפעל לקידום התעשייה הישראלית, עידוד היצוא וקידום רכישת מוצרים כחול-לבן המיוצרים בישראל, מתוך הכרה כי התעשייה הינה אחד ממנועי הצמיחה החשובים של המשק הישראלי.

כלומר מהות השדולה היא קידום התעשייה הישראלית בין השאר על ידי עידוד קניית תוצרת כחול לבן.

אולם במקביל לשדולה לקידום התעשייה המקומית, מתקיים דיון ציבורי ער בכנסת ובמשרדי הממשלה בדבר יבוא מחו"ל כאמצעי ליצירת תחרות ליצרנים הישראליים וככלי ליצירת תחרות על מנת לזרז ירידת מחירים.

כלומר קובעי המדיניות הכלכלית / מסחרית בישראל ניצבים בפני אינטרסים מנוגדים בתכלית.

מהצד האחד התעשיינים רוצים תעשייה ישראלית חזקה. הם צודקים כמובן. אין משק מודרני ומפותח בעולם שאין לו תשתית תעשייתית מפותחת. אולם עידוד התעשייה המקומית הוא בין השאר על ידי טיפוח השוק המקומי קרי הקטנת היבוא לישראל של אותם דברם שאנו מסוגלים לייצר כאן בעצמנו.

מהצד השני ניצבים פעילי המחאות ויוקר המחייה, הם טוענים שיוקר המחיה בישראל גבוהה בכל מדד אפשרי, וגם הם צודקים כמובן. הורדת יוקר המחיה צריכה להיות בין השאר על ידי הגדלת היבוא המתחרה לייצור המקומי והתחרות תוריד (לפחות בתיאוריה) את המחירים.

אז מי צודק? מה טוב לישראל יותר ייבוא או פחות ייבוא?

התשובה כמובן אינה פשוטה. התמחות, יתרון תחרותי, תחליפיות ושאר מונחים כלכליים המסתכמים במילים שהן הבסיס לכל מדיניות כלכלית נבונה: תמהיל ואיזון – הן המפתח. שווה להביא כאן את דבריו של יו"ר התאחדות התעשיינים בדיון סוער בוועדת הכלכלה מהחודש שעבר: "לצערי נראה שמטרת האוצר, היא להחליף ייצור מקומי ביבוא. מהלך שלא יוריד את המחירים, אבל כן יפגע קשות בתעשייה המקומית".

blue_white

כמה ציטוטים נבחרים של חברי השדולה שבתמונה:

בן ארי: "אני שמחה להיות אחת מיוזמות היום המיוחד הזה, שתומך בתעשיינים הישראלים ובתוצרת הישראלית. אנחנו חיים בעולם גלובלי, בו כל מוצר ניתן לייבא, אך ישנה חשיבות רבה לתעשייה המקומית ולרשת הביטחון שהיא נותנת למדינה. עלינו המחוקקים האחריות לטפח ולדאוג למוצרי כחול-לבן ולאלו העומלים רבות על מנת לייצר אותו. ציון יום כחול-לבן בכנסת הוא הזמנות מצוינת לחשוף את חברי הכנסת ואזרחי המדינה למוצרים שמיוצרים כאן ואינם יורדים באיכותם מכל מקבילה עולמית".

נחמיאס ורבין: "הממשלה, לרבות החברות הממשלתיות, מבצעות רכישות בסכומים הגבוהים ביותר במשק הישראלי. היקף הרכש הממשלתי השנתי עומד על כ-100 מיליארד שקל, ומכאן נובעת חשיבותו והשפעתו הרבה על התעשייה הישראלית. בתקופה שבה נסגרים מפעלי תעשייה רבים ועובדים רבים מוצאים את עצמם מחוץ למעגל התעסוקה, חייבת הממשלה לאכוף את המנגנונים, הקיימים בתקנות, הקובעים כי במסגרת מכרזים, יש להעניק עדיפות לרכישת מוצרים מתוצרת הארץ. כמו כן, יש להחיל את המנגנונים האמורים גם על רשויות מקומיות ואוניברסיטאות.

"במקביל, יש לנהוג כמו המתקדמות בעולם ולוודא שרכש גומלין אכן יתקיים במסגרת עסקאות בינלאומיות. סביב מתווה הגז, למשל, דרשתי שילוב התחייבות לרכש מקומי, אולם דרישתי זו נדחתה ומסמנת חוסר מחויבות ממשלתית לרכש כחול לבן. רכישה תוצרת כחול לבן היא מנוע צמיחה למשק הישראלי ומהווה נדבך חיוני כנגד איומי ה- BDS".

שלח: " התעשייה הישראלית היא הבסיס של הכלכלה והחברה בישראל. יום כחול-לבן נועד להזכיר לכולנו עד כמה הצמיחה, התעסוקה והשוויון בישראל ניזונים מהתעשייה ועד כמה צריך לשמור ולטפח אותה. השדולה בכנסת תפעל בכל מקום שבו הממשלה אינה עושה את עבודתה למען התעשייה, ויש מקומות רבים כאלה".

ברוש: "אנחנו מודים לחברי הכנסת על השקת השדולה לקידום תעשייה כחול-לבן, אשר נוסדה במטרה לעזור לתעשיינים בבעיותיהם השונות מול משרדי הממשלה והוועדות השונות בממשלה ובכנסת. בכך השדולה נותנת לבעלי המפעלים כתובת בכנסת, אליה הם יכולים לפנות בעת צרה.

"כיום לצערי, לכאורה לכולנו ברור שצריך לקדם את התעשייה כחול-לבן, אך מעט מאוד קורה בפועל; גם ברכש הממשלתי, גם ברכש של הרשויות המוניציפאליות וגם בקרב קובעי המדיניות במשרד האוצר. כמובן שהתירוץ הוא לקנות זול יותר וקל גם לטעון שזה בגלל 'יוקר המחייה', אבל זה תירוץ. זו גישה שלא חושבת איך לקדם את התעשייה, אלא איך לקדם את היבוא. אם הממשלה תוריד את המיסים על מוצרים מקומיים כמו במדינות ה- OECD, יוקר המחייה ירד וצרכנים יקנו יותר מוצרים שהנם תוצרת הארץ".

יו"ר מטה "מיוצר בישראל" בהתאחדות התעשיינים ד"ר רון תומר: "חוסנה של מדינת ישראל תלוי בכלכלתה כמעט כפי שתלוי בביטחונה. כלכלה בריאה תאפשר תעסוקה הולמת ושכר הוגן לאזרחי המדינה וזמינות של מוצרים המתאימים לצרכן הישראלי, איכותיים ותחרותיים במחיר. התעשייה הישראלית, שהינה המעסיק הגדול בפריפריה ומייצאת בגאווה מוצרי דגל לעולם כולו, היא האמצעי להשגת יעדים אלו". תומר הציג את עיקרי העבודה המחקרית שנעשתה בנושא אומדן ההשפעה הכלכלית של העדפת תוצרת הארץ. במחקר נמצא כי ישנה תועלת כלכלית ישירה של מאות מיליוני שקלים למשק הישראלי, לצד פיתוח התעשייה והתעסוקה.

מנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה עמית לנג: "לתעשייה הישראלית חשיבות אסטרטגית לחוסנו של המשק. אנו פועלים ביסודיות להסרת חסמים, להרחבת היצע ולהמרצת הפעילות העסקית במשק הישראלי. בכלל זאת אנו מאפשרים היצע מגוון יותר של תשומות תעשייתיות והפחתה ברגולציה שניצבת בפני התעשייה. במקביל, פעלנו בצורה נרחבת להרחבת הסיוע לתעשייה להגברת הפריון, החדשנות ויכולות התחרותיות של היצרנים הישראליים, מדיניות בה נמשיך לפעול גם בעתיד. אני מאמין שפעולה משולבת של הממשלה, היצרנים והצרכנים תביא לערך מוסף גבוה למשק הישראלי ולתושביו".

תגובה אחת

  1. מעין הגב

    יש את ה"שדולות" האלו, שמוקמות כל שני וחמישי, מדברות הרבה אבל כלל לא ברור מה יוצא מהן חוץ מצילומים, ויש את שלי יחימוביץ' שחוקקה את חוק "הטקסטיל הבטחוני" המחייב את מ. הבטחון לרכוש מדים תוצרת הארץ גם אם הם יקרים יותר בעד 30%.
    בקיצור, יש מי שמדבר ויש מי שעושה.

השארת תגובה