מהפכת ההי-טק שהחלה בשנות ה-90 באה לידי ביטוי בגידול מהיר בהשקעות מחקר ופיתוח, בתעסוקה בפריון גבוה ותרמה משמעותית לצמיחת המשק. בשלושת העשורים האחרונים צמח מגזר ההי-טק בקצב מהיר ותרם משמעותית לפיתוח המשק. קצב הצמיחה הממוצע בשנים 2012-1998 עמד על כ-9 אחוזים לשנה, למעלה מכפול מקצב הצמיחה הממוצע של כלל התוצר במשק באותה תקופה. בין השנים 2012-1991 גדלו ההשקעות (סקטור פרטי + ציבורי) במחקר ופיתוח בקצב ממוצע של 6 אחוזים לשנה.במקביל, חל גידול משמעותי ביצוא סחורות ושירותים של מגזר ההי-טק שהתרחב בקצב שנתי ממוצע של למעלה מ-10 אחוזים בין השנים 2012-2002 , גבוה בהשוואה לקצב גידול היצוא בשאר הענפים.
גם נתוני המאקרו בהיבט הרחב ביותר היו לטובת התעשייה עתירת הידע בישראל. בתחילת שנות ה 90 התיישרו שלושה וקטורים שיצרו "סערה חיובית מושלמת" לתחום זה: העלייה ההמונית לישראל מחבר המדינות הביאה לארץ מעל מליון אזרחים חדשים חלקם בעלי רקע טוב מאד במדעים מדוייקים ומדעי הטבע ממערכת החינוך הסובייטית שהייתה איכותית מאד ברמה האקדמית שלה (ופחות בתחום המסחרי- קומוניזם). תהליך השלום של תחילת שנות ה90 (סבב מדריד ואחריו אוסלו) הביא עימו הרגשת אופוריה של סיום הסכסוך, חברות רב לאומיות רבות שנרתעו מהשקעה בישראל עקב המצב הפוליטי או איומי חרם ערבי – נכנסו לישראל. וגם, מדיניות ממשלתית נכונה (נו… אפשר להגיד גם כמה מילים טובות על הממשלה כאשר זה מגיע לנו) שיצרה אקלים כלכלי ממריץ לתעשיית ההזנק כגון קרן ההשקעות הממשלתית הראשונה 'יוזמה', תוכניות מיסחור ואיזרוח של טכנולוגיות צבאיות ועוד.
אם זאת, בשנים שלאחר המשבר הגלובלי של שנת 2009, ניכרת האטה משמעותית בקצב הצמיחה של הענף והוא חדל להיות מנוע הצמיחה של המשק. מאז שנת 2010 קצב הצמיחה של המגזר עומד על כמחצית מקצב הצמיחה הכללי במשק ונפסק הגידול במשקלו של המגזר בסך היצוא. במקביל חלה שחיקה במעמדה של ישראל כמובילה עולמית בתחום החדשנות.
ההאטה בקצב הצמיחה של ענפי ההי-טק באה לידי ביטוי גם בפגיעה במעמדה של ישראל כמובילת חדשנות גלובאלית. כך למשל, שיעור ההוצאה על מחקר ופיתוח מתוך התוצר מצוי ברמה דומה מזה כעשור, וטרם חזר לרמה של תחילת העשור הקודם. הקיפאון המתמשך הוביל לכך שבשנת 2013 איבדה ישראל את דירוגה במקום הראשון בקרב מדינות ה- OECD, לטובת דרום קוריאה.
יתרה מכך, השחיקה במעמדה של ישראל בתחום החדשנות עולה גם ממדדים בינלאומיים נוספים. כך למשל, בשנתיים האחרונות התדרדרה ישראל למקום ה- 22 בדירוג מדד החדשנות הגלובאלי של ה-WIPO, במדד החדשנות בלומברג ישראל מדורגת במקום ה- 11.
האתגר המשמעותי ביותר העומד בפני המגזר הוא היצע כוח אדם מיומן, לנוכח גודלו היחסי של מגזר היי-טק בישראל (בהשוואה למשקים המפותחים האחרים). בשנות ה- 90 ובתחילת שנות האלפיים נרשמו עליות מרשימות במספר המועסקים במגזר ההיי-טק הישראלי, בקצב מהיר ביחס לענפים אחרים.
המחסור בכוח האדם המיומן למגזר ההי-טק אינו צפוי להיפתר בהעדר מדיניות כוללת. לדוגמא נראה כי נתח מקבלי התארים בתחומי המדעים נמצא בירידה משמעותית בעשור האחרון. מגמה דומה, אם כי בעוצמה חלשה יותר מאפיינת גם את מדינות ה-OECD. מספר מסיימי התארים בתחומי המדע מידי שנה נותר ללא שינוי משמעותי (בערכים מוחלטים) בעשור האחרון. השחיקה בישראל נובעת, בין השאר, מגידול במספר הלומדים במכללות בהן אחוז הלומדים לקראת תארים בתחומי המדע נמוך משמעותית בהשוואה לאוניברסיטאות.