נחתם הסכם להקמת מרכז פיתוח לרובוטיקה והשקעה במו"פ תעשייתי בהיקף 20 מליון דולר בין האיגוד הישראלי לרובוטיקה למשקיעים סיניים

robotics_signing 4אחרי השקעות סיניות במגוון סקטורים בתעשייה הישראלית ובייחוד בהייטק,  מגיעה תורה של תעשיית הרובוטיקה. בטקס חגיגי נחתם בבית התאחדות התעשיינים בתל אביב, הסכם הבנות להשקעה במו"פ תעשייתי ברובוטיקה בהיקף של 20 מליון דולר. ההסכם נחתם בין האיגוד הישראלי לרובוטיקה בראשות פרופ' צבי שילר לבין קבוצת משקיעים ואזור התעשייה המתקדמת של העיר גואנגז'ו, בהם נציגי ממשל ומנהלי חברות ענק סיניות. ההסכם כולל הקמת מרכז פיתוח בארץ, הקצאת 20 מיליון דולר כאמור למו"פ תעשייתי ברובוטיקה והתנעת פרויקטי פיתוח בישראל עבור התעשייה הסינית.

הכלכלה הסינית זקוקה לרובוטים רבים במגוון תחומים ומאחר שזיהתה את הפוטנציאל האדיר שבחיבור בין הטכנולוגיה הישראלית והשוק הסיני היא מוכנה להשקיע בכך תקציבים משמעותיים. במסגרת שיתוף פעולה זה, הוכרז בספטמבר השנה על הקמת מכון רובוטיקה סין-ישראל בגואנגז'ו (SIRI), שישמש שער לשוק הסיני עבור התעשייה הישראלית. כעת נחתם הסכם להקמת הסניף הישראלי של SIRI, שיעסוק תחילה ביצירת קשרים עסקיים, זיהוי מעבדות מחקר וחוקרים לפיתוח משותף של טכנולוגיות ומוצרים. זאת בנוסף ליצירת אפיקי הכשרה לאנשי מקצוע בענף, ויגדל בהמשך למרכז פיתוח בתחום הרובוטיקה עבור השוק הסיני. הנכונות להשקיע במו"פ בישראל מייחדת את היוזמה הזאת מיוזמות אחרות, המתמקדות בעיקר בפיתוח קשרים עסקיים.

מנהל אגף סחר חוץ בהתאחדות התעשיינים, דני קטריבס: "אחת הבעיות המרכזיות של התעשייה הישראלית הנה כושר הייצור והחדרת רובוטיקה היא אחת הדרכים לשפר זאת. ישנן סיבות רבות מדוע גם סין עוברת לרובוטיקה ולכן הצרכים שלנו והצרכים של הסינים משלימים זה את זה. אני מאמין שזוהי התחלתו של שת"פ מאוד קונסטרוקטיבי ומועיל לשני הצדדים".

פרופ' צבי שילר, יו"ר האיגוד הישראלי לרובוטיקה: "הסכם זה מהווה פריצת דרך עבור תעשיית הרובוטיקה הישראלית הנתמכת על ידי תשתית מדעית מהמתקדמות בעולם בתחום הרובוטיקה, אך חסרה את ההשקעות הדרושות כדי לפתח מוצרים חדשניים בתחום מתפתח שעדיין מחפש את דרכו בשוק העולמי.  הקשר הישיר שנפתח לשוק הסיני באמצעות מכון הרובוטיקה סין-ישראל וההשקעות הצפויות במחקר ופיתוח על ידי חברות סיניות מובילות מצעידים את תעשיית הרובוטיקה הישראלית למקום מוביל במהפכת הרובוטיקה של המאה ה-21".

באירוע השתתפו נציגי החברות המשקיעות, בהם: מנהלים בכירים מחברת  Siasun– חברת הרובוטיקה המובילה בסין , וחברת Vanke, חברת הנדל"ן הגדולה בסין שגם לה צרכים בתחום הרובוטיקה. איתם הגיעו בכירי ממשל מהנהלת אזור התעשייה של העיר גואנגז'ו. מהצד הישראלי נכחו: יריב בכר – מנהל מחלקת הודו-סין במשרד הכלכלה, אורי פכטר – מנהל מחלקת פרויקטים בינלאומיים במכון הייצוא, פגי מזרחי, ראש יחידת סין במכון הייצוא, ובכירי קהיליית הרובוטיקה בהם פרופ' משה שהם – טכניון ומייסד מזור, ד"ר אריה פרי – נשיאAUVSI ישראל , רפי ערבות – מייסד רובוגרופ, ורן ברייאר – מנהל תחום רובוטיקה אזרחית בתעשייה אווירית.

מדוע הסינים צריכים רובוטים – כשיש כל כך הרבה ידיים עובדות במדינת הענק?

Zhang Jin, דירקטור לשיווק בחברת Siasun הגדולה בסין בתחום רובוטיקה, הסביר כי סין נמצאת כעת במשבר ייצור, כיוון שבתור היצרן מס' 1 בעולם היא הסתמכה על כוח עבודה זול, שכבר הולך ומתייקר. "על רקע זה, בחרנו לגבש מודל ייצור חדש, המסתמך על רובוטים. לפיכך, תעשיית הרובוטיקה היא יעד אסטרטגי חשוב של סין ואחד מ-10 הסקטורים המועדפים על ידי הממשלה הסינית. כיום אנו עומדים על 30 רובוטים תעשייתיים לכל 10,000 עובדים בתעשיה, לעומת 62 רובוטים במדינות כמו יפן, ומכאן הפוטנציאל שעוד קיים בסין. במקביל, אנו מפתחים גם רובוטים נותני שירותים כגון: מלצרים רובוטיים, ומעריכים שזהו שוק שיעקוף את השוק התעשייתי".

גם Yang Gaofei , מנהל בכיר בחברת הנדל"ן (בניה וניהול נכסים) Vanke, החברה הגדולה בסין בתחומה שיתף בצרכי חברתו בתחום הרובוטיקה: "תחום הבניה צורך הרבה ידיים עובדות ולנו יש מחסור בזה, כיוון שהצעירים בסין לא רוצים להשתלב בתחום. הרובוטים גם יוכלו לשפר את שולי הרווח של תעשיית הבניה. רובוטים מיועדים גם לשמש כמאבטחים, שומרים ומנקים בנכסים הרבים שאנו מנהלים, לעמוד בקבלה בבתי המלון שלנו, לספק שירותי טיפול בקשישים , שירותים ביתיים בדירות יוקרה ובידור בפארקי שעשועים שאנו מקימים, שם הרובוט יכול להיות באינטראקציה עם המבקרים בפארק. אנחנו ענקי נדל"ן אבל קטנים מאוד בתחום הרובוטיקה, לכן מחפשים שת"פ עם ישראל".

תחומי שיתוף הפעולה העיקריים בהסכם שנחתם הינם:

  1. הקמת סניף ישראלי למכון הרובוטיקה סין-ישראל בגואנגז'ו
  2. יסוד קרן בהיקף של 20 מיליון דולר להשקעה בפרויקטים משותפים העונים על דרישות השוק הסיני
  3. זיהוי פרויקטים להשקעה בענף הרובוטיקה המתאימים להשקה בשוק הסיני
  4. פיתוח תכניות חינוך והכשרה וארגון כנסים משותפים

לאחרונה פורסם כי ישראל והונג קונג משתפות פעולה בתוכנית חדשה – יממנו פרויקטים לחברות בתחום המו"פ. התכנית שתיושם בישראל ע"י מתימו"פ, זרוע הביצוע של לשכת המדען הראשי במשרד הכלכלה והתעשייה, תאפשר לחברות מישראל ומהונג- קונג שמשתפות פעולה בפרוייקטי מו"פ תעשייתי, לזכות בתמיכה כספית משתי הממשלות.

לשכת המדען הראשי וITC- (Innovation & Technology Commission) בהונג- קונג, מכריזים על השקת תכנית דו-לאומית למימון פרויקטים משותפים

במסגרת התכנית, יוענק סיוע לחברות ישראליות וסיניות מהונג-קונג, לאתר שותפים פוטנציאלים לשיתופי פעולה תעשייתיים בין המדינות. חברות טכנולוגיה ישראליות המשתפות פעולה עם חברות מהונג קונג, מוזמנות להגיש בקשה לקבלת מימון לפרויקטי מו"פ תעשייתי במסגרת "תכנית ישראל-הונג קונג לשיתוף פעולה במו"פ תעשייתי".

במסיבת עיתונאים שנערכה בהונג- קונג לכבוד השקת התכנית החדשה, השתתפו השר לחדשנות וטכנולוגיה, המייצג את ממשלת האזור המיוחד של הונג-קונג (SAR) מר ניקולס ו. יאנג, והקונסול הכללי של ישראל בהונג קונג ובמקאו, מר שגיא קרני.

מר יאנג ציין כי ישראל נמצאת בקדמת הבמה של פיתוח טכנולוגי ומדעי, והיא בין המדינות הבודדות בעולם שבה כולם תרים אחר הרעיונות החדשניים ביותר.

"כשקהילות הטכנולוגיה והעסקים של הונג-קונג וישראל מחליטות לאחד כוחות, הן ללא ספק תיצורנה ניצוצות שיזהרו בנוף הטכנולוגי העולמי. תכנית שיתוף הפעולה במו"פ בין הונג קונג- וישראל, מהווה אבן דרך חדשה במאמץ שלנו ליצור קשרים הדוקים יותר במגזר הפרטי וכן הזדמנויות חדשות", הדגיש מר יאנג.

המדען הראשי במשרד הכלכלה והתעשייה, אבי חסון, הצהיר כי התכנית עתירה בפוטנציאל עסקי, והיא מהווה כר פורה לחיזוק יחסי המסחר בין המדינות. "בעזרת התכנית החדשה, ניתן יהיה להוציא מהכוח אל הפועל את הרעיונות הטכנולוגיים הייחודיים שיש לחברות שונות מהונג- קונג ומישראל", ציין חסון. "אני בהחלט סבור שהתכנית תקדם עוד יותר את היחסים הטכנולוגיים בין המדינות למדרגה חדשה", הוסיף.

אבי לובטון, מנהל מחלקת אסיה פסיפיק במתימו"פ, ציין כי להונג קונג מעמד מיוחד ומוביל כמרכז סחר, עסקים וכלכלה. מיקומה החשוב, בלב מזרח אסיה המתפתח במהירות, מקנה להונג קונג חשיבות כלכלית ואסטרטגית עבור חברות ישראליות, ועל כן אין ספק כי התכנית החדשה המושקת בימים אלו תתרום תרומה משמעותית למימוש הפוטנציאל ההדדי הטמון בשיתוף הפעולה בין שתי הממשלות.

התכנית החדשה פתוחה להגשות לאורך כל השנה, ומתאימה לפרויקטים ממוקדי מחקר ופיתוח מכלל הסקטורים. במסגרת התכנית, תמומן כל אחת מהחברות השותפות בפרויקט ישירות על ידי הממשלה הרלבנטית; בהונג קונג, יקבלו היזמים מימון דרך תכנית ESS (Enterprise Support Scheme) המנוהלת תחת קרן החדשנות והטכנולוגיה (ITF); בישראל, יינתן המימון המשותף על ידי משרד המדען הראשי של משרד כלכלה והתעשייה והתכנית תנוהל בסוכנות הביצוע של המדען הראשי, מרכז התעשייה הישראלית למחקר ופיתוח (מתימו"פ).

השארת תגובה