הסכם אקלים עולמי חדש נחתם בפריז

בתום שבועיים של דיונים אינטנסיביים בוועידת האקלים בפריז, הכריז שר החוץ הצרפתי, לורן פביוס, על חתימת הסכם אקלים עולמי חדש שיוביל את העולם למעבר לכלכלה דלת פחמן, וייפרד מהתלות בדלקים פוסילים (מאובניים). ההסכם ההיסטורי קובע, כי כל 195 המדינות החברות באמנת האקלים, פרט לעניות ביותר, יקבעו יעדי הפחתת פליטות גזי חממה לטווח הרחוק, ויקחו חלק במאמץ משותף להיאבק בהשלכות החמורות של שינויי האקלים והתחממות כדור הארץ.

ההסכם מסמן עבור משקיעים ושווקים פתיחת הזדמנויות עסקיות בתחומי התייעלות אנרגטית, אנרגיות מתחדשות ותחליפים לדלקים מזהמים, ומדינת ישראל יכולה לקחת חלק משמעותי בפיתוח טכנולוגיות חדשות ופורצות דרך שייסייעו לעולם להגיע ליעדים עליהם הוסכם היום בפריז. ממשלת ישראל החליטה על יעדי הפחתה שהם חלק מהתחייבותנו בהסכם הגלובלי. השלב המשמעותי הוא היישום, ובו אנו מתמקדים.  עיקר היישום מתמקד בצמצום השימוש בפחם, גידול משמעותי באנרגיות מתחדשות, התייעלות אנרגטית וצמצום משמעותי בזיהום שיוצרת התחבורה בישראל."

Paris

​הסכם אקלים החדש שגובש בוועידת האקלים בפריז מטיל את האחריות על כל המדינות החברות באמנת האקלים, למעט המדינות העניות ביותר, לקחת חלק במאמץ משותף להיאבק בהשלכות החמורות של שינויי האקלים והתחממות כדור הארץ.

מדובר בהישג משמעותי, שמחלק את העשייה בין כל השותפים באמנה ולא מטיל את האחריות רק על המדינות המפותחות כפי שנעשה עד כה. מדינות כמו סין (פולטת  גזי החממה הגדולה בעולם) והודו (עלייה חדה בפליטות) נחשבות למדינות מתפתחות על פי אמנת האקלים, ולכן עד כה לא נדרשו לפעול להפחתת פליטות. ההסכם החדש קובע, כאמור, שגם מדינות אלה יקבעו יעד להפחתת פליטות לטווח הארוך. ההסכם השאפתני קובע יעד גלובלי של עליה טמפרטורת כדור הארץ מתחת ל- 2 מעלות צלזיוס, בשאיפה להגבלת העלייה עד 1.5 מעלות (מעל הרמה הטרום תעשייתית). כך ניתן יהיה למנוע חלק מההשלכות החמורות ביותר של שינויי האקלים.אין ספק שעבור ישראל מדובר בהזדמנויות אדירות בתחום פיתוח והפצת טכנולוגיות למציאת פתרונות אקלים בעולם בשנים הקרובות. כפי שהשר להגנת הסביבה, אבי גבאי, ציין בנאום שלו בפורום רם הדרג בוועידה: ישראל מחויבת לתהליך ומתכוונת לתרום מהמומחיות שלה למאמץ הגלובלי.

עיקרי ההסכם:

שקיפות – Transparency  – על מנת להבטיח אמון ולקדם יישום אפקטיבי של ההסכם מוקם מנגנון לשקיפות עבור ביצוע הפעולות הלאומיות. כל מדינה תגיש למזכירות האמנה דיווחים  מפורטים על יישום תכניות להפחתת פליטות גזי חממה, כדי לוודא שהן עומדות ביעדים ובתכניות הלאומיים שנמסרו למזכירות ואליהם התחייבו.

  1. הפחתת פליטות -mitigation – על כל המדינות החברות באמנה (מלבד העניות ביותר) להכין ולהגיש למזכירות האמנה יעד לאומי להפחתת פליטות גזי חממה לתקופה שאחרי 2020.
  2. הסתגלות – adaptation ההסכם קובע כי המדינות יקבעו יעד גלובלי לאדפטציה על מנת להגביר את היכולות לצמצום הסכנות והחשיפה להשפעות שינויי האקלים.
  3. מימון – finance –מדינות מפותחות יספקו משאבים פיננסים כדי לסייע למדינות מתפתחות בתחום המיטיגציה והאדפטציה.
  4. טכנולוגיה נושא הסיוע הטכנולוגי מעוגן בהסכם המסגרת, לפיו תינתן הכוונה והדרכה לעבודת המנגנון הטכנולוגי באמנת האקלים על מנת לקדם פיתוח טכנולוגי והעברת טכנולוגיות למדינות מתפתחות.
    • Global Stocktake – כל חמש שנים תתבצע הערכה של יישום ההסכם,על מנת להעריך את ההתקדמות הקולקטיבית של כל המדינות. ההערכה הראשונה תתקיים כבר בשנת- 2018 ולאחר מכן – כל חמש שנים.

השארת תגובה