הרחבת אי אלמוגים לבסיס צבאי כולל מסלול נחיתה ונמל בים סין הדרומי
'ים סין הדרומי' הנו אזור חיוני בנתיבי הים והסחר העולמיים (5.3 טריליון דולר סחר שנתי, מעבר שליש מנפח הגז הנוזלי בעולם), ומוקד אזורי לתביעות היסטוריות, ריבוניות וכלכליות מצד המדינות השוכנות לחופיו (סין, הפיליפינים, וייטנאם, מלזיה, טאיוואן, ברונאי). בשנים האחרונות חידדה סין את תביעותיה לריבונות על רוב המרחב הימי המדובר, בשילוב של הצהרות מדיניות, הקמת איים מלאכותיים על גבי שוניות וסלעים, הכשרת תשתיות צבאיות (מסלולי המראה, נמלים ומתקנים אחרים) על איים אלה, נוכחות צבאית, ימית ואווירית כדי להדגיש את תביעותיה על השטחים שהיא טוענת לריבונות ולמעמדה בהם. ההשתלטות הסינית היא דורסנית. איי אלמוגים נידחים בלתי מיושבים (וגם אלו המיושבים היו מהנקודות הנידחות בעולם) הפכו לבסיס צבא מודרניים תוך הרס סביבתי מאסיבי. אסטרטגיית קביעת העובדות בשטח תאפשר לסין לראייתה תביעות עתידיות על מיצוי הפוטנציאל הכלכלי בשטחי ים עצומים שבין סין היבשתית לאיים הללו.
מנגד, גם מדינות האזור האחרות פועלות באמצעים מגוונים, מדיניים וצבאיים, כדי לגבות את תביעותיהן וזכויותיהן, במסגרת דינמיקה אזורית כוללת לביסוס אזורי השפעה, זכויות כלכליות ויחסי עוצמה. עובדה זו מגבירה את החיכוך שבין מדינות האזור ובין המעצמות העולמיות (ארה"ב, סין, רוסיה), ציי המעצמות נמצאים בקרבה הדדית עובדה המגבירה את הסיכוי להסלמה עד כדי תגובות צבאיות עקב אי הבנות מקומיות או פערי תרבות וקשיי תקשורת.
הפעילות הסינית מתרכזת בשני ארכיפלגים מרכזיים בים סין הדרומי ובעיקר בקבוצת Spratly Island. סין, באמצעות הובלה ימית של מליוני טונות של בטון וחול, מרחיבה ומגביהה איי שונית (אטולים) שלעיתים נמצאים רק עשרות סנטימטר מעל קו המים ובכך מכריזה על זכויות ריבוניות (בעיקר זכויות כלכליות) על שטחי ים נרחבים שבין איים אלו הכוללים שטחי דיג ופוטנציאל למכרות מינרלים ואנרגיה שעל קרקעית הים.
הילד הקטן והעני בסיפור הזה היא הפיליפינים שגם לה תביעות על איים ושטחים בים סין הדרומי אך כמעט חוסר יכולת לביצוע מבצעים הנדסיים כה מורכבים כדי לקחת חזקה על איים אלו.
ברמה העולמית מזינה מחלוקת זו גם מתיחות ביחסים בין מעצמות-העל, ארצות הברית וסין, במישורים הכלכלי, המדיני, והצבאי. זו נובעת ממדיניותן של המעצמות ומזינה את והתנהלותן בסוגיות רחבות יותר, כגון סדר עולמי, נורמות בינלאומיות, ארכיטקטורות כלכלה והגנה, תפוצת גרעין, בריתות ושותפויות, וכמובן ניהול התחרות ויחסי העוצמה על מנהיגות והובלה באזור ובעולם. לאור עלייתה הכלכלית והצבאית של סין מצד אחד, ופנייתה של ארצות הברית למזרח אסיה מצד שני, חבוקים האירועים בים סין הדרומי במעגלים רחבים של משמעויות והשלכות, באינטרסים רבי עוצמה וארוכי טווח, ובהקשר מורכב לניהול.
לדברי אסף אוריון מהמכון למחקרי בטחון לאומי, בראיית סין מהווה ים סין הדרומי מרחב אסטרטגי, שבו יש לה זכויות היסטוריות מבוססות. שליטה ריבונית במרחב זה תקנה לממשלת סין יוקרה מבית, עוצמה ומעמד מחוץ, זכויות כלכליות מורחבות, חופש פעולה צבאי תוך צמצום חופש פעולתן של ארצות הברית ובעלות בריתה, ויכולת הגנה משופרת על נתיב האספקה העיקרי של מוצרי אנרגיה חיוניים לכלכלת סין.
בראיית ארצות הברית מהווה המרחב נתיב שייט חיוני לסחר עולמי בלתי מופרע ולהקרנת עוצמה צבאית, לביסוס נורמות של כיבוד חופש השיט, של סדר עולמי המבוסס על החוק הבינלאומי, ושל יישוב מחלוקות בדרכי שלום ובדיפלומטיה, ללא כפייה צבאית או תכתיבים תחת איומים. צעדיה של סין נתפסים כאתגר ישיר לעקרונות אלה, כמו גם למעמדה של ארצות הברית כמעצמה פסיפית, במזרח אסיה, לעוצמתה באזור ובעולם, ולמעמדה בקרב שותפיה ובעלות בריתה באזור.
