שני דברים קרו בשנים האחרונות ששידרגו את יחסי ישראל מול יון וקפריסין משותפות סחר זוטרות ויעד לנופשונים זולים בסגנון הכל כלול, לברית אסטרטגית של ממש, השני הוא גילוי הגז במזרח הים התיכון והראשון -יש היגידו שגם הוא קשור בגז ובאוויר חם ונפוח – מדיניות הנשיא ארדואן.היסטורית היחסים הדיפלומטים שבין ישראל ויון או ישראל וקפריסין מעולם לא היו מיוחדים. שגרירות ישראל בניקוסיה בירת קפריסין שימשה בעיקר כתחנת מעבר או שלוחה של 'המוסד' עקב הקירבה הגאוגרפית וקשרי התחבורה של האי למדינות האויב שלנו: לבנון, סוריה. גם היחסים עם יון בעלת מסורת השמאל הרדיקאלי לא שגשגו מעולם, המסחר דעך (למרות שחלק מהסחר הלא רשמי של ישראל עם מדינות ערב מתנהל דרך קפריסין) ועימו תשומת הלב הישראלית למדינה. אולם הכל השתנה בסביבות שנת 2010 עם גילוי מצבורי הגז הטבעי ולאחר משט המאווי מרמרה וחשיפת פרצופו האמיתי של ארדואן נשיא טורקיה.
בין טורקיה והאומה היונית (בקפריסין חיים בעיקר יוונים נוצרים אורתודוקסים והקשר למדינת יון הדוק עד כדי כך שפעמים רבות קמו תנועות פוליטיות שקראו לאיחוד של המדינות) יש יחסי איבה ארוכי שנים כפי שיודע כל מי שקרא את ספריו של ניוקוס קאזאנצקיס (פאפא יאנרוס, חירות או מות) ששיאם פלישת טורקיה לצפונו של האי בשנת 1974 לצורך "הגנה" על המיעוט הטורקי בקפריסין והקמת מדינת חסות 'הרפובליקה הטורקית של צפון קפריסין' שהמדינה היחידה בעולם המכירה בה היא כמובן טורקיה.
לפיכך על פי הכלל שאינו תמיד נכון של 'האויב של אויבי הוא ידידי' פורחים לאחרונה יחסי ישראל קפריסין ויון.
באי קפריסין ביקר ראש ממשלה ישראלי לראשונה רק ב-2012 וראש הממשלה נתניהו, ערך בו ביקור בזק נוסף ביולי 2015, כותב עודד ערן מהמכון למחקרי בטחון לאומי. נושא הגז הטבעי עומד במרכז הדיונים בין המדינות, שכן חברות ישראליות מחזיקות בחלק מהזיכיון לקידוחים ולהפקה בבלוק 12 שבמים הכלכליים של קפריסין, והגז הטבעי שם חוצה את הקו התוחם את המים הכלכליים של שתיהן. נוסף להסכם מתבקש בין ישראל לקפריסין בשאלת הניצול של הגז בשדה המשותף, קפריסין עשויה להיות נדבך מרכזי במבנה של תשתית ההולכה של הגז הטבעי המצוי במזרח אגן הים התיכון, בשל מיקומה בקרבת המדינות באזור שיש להן מאגרי גז: מצרים, הרשות הפלסטינית, לבנון וישראל, מערכת היחסים התקינה של קפריסין עם כל אחת מהן תקל עליה למלא את התפקיד של מרכז ההולכה האזורי. נשיא קפריסין אנסטיאדיס אמר, כי בשיחות שנערכו בניקוסיה עם ראש הממשלה נתניהו עלה נושא שיתוף הפעולה גם בתחום החשמל. האיחוד האירופי הכיר ב-2013 בחיבור רשתות החשמל של יוון, קפריסין וישראל, כפרויקט בעל חשיבות עבורו. החיבור יאפשר הולכה דו-כיוונית של 2000 מגה-ווט באמצעות כבל שיונח על קרקעית הים, באורך של 1580 ק"מ. החברה הקפריסאית שנבחרה לבצע את סקרי ההיתכנות לפרויקט זה כבר קיבלה מהאיחוד מענקים לביצוע חלקה בפרויקט. ברשימת הפרויקטים של האיחוד האירופי בתחום האנרגיה נכלל גם צינור הולכה של גז טבעי מקפריסין ליוון.
ביקורו של ראש ממשלת יוון בישראל באחרונה, הוא חוליה נוספת במארג האסטרטגי של ישראל באזור. אלכסיס ציפראס הוא, לכל הדעות ובוודאי לפי הגדרתו שלו, מנהיג שמאל. אף על פי כן, הוא מצא לנכון לבקר בישראל, בעת שגואה הביקורת באירופה על התנהלות ממשלתה בנושא הפלסטיני, על רקע הנחיותיה של נציבות האיחוד האירופי בעניין סימון המוצרים מן ההתנחלויות, ובזמן שמתרחש גל הפיגועים הפלסטיני נגד ישראלים. בשנים האחרונות התעצם שיתוף הפעולה הביטחוני בין ישראל ליוון. ב-2015 בלבד קיים חיל האוויר הישראלי בשמי יוון שני תרגילים נרחבים שכללו מטוסי קרב ותובלה, מסוקי קרב ומטוס איסוף מודיעין. שני התרגילים התקיימו במשותף עם חיל האוויר היווני. שר ההגנה היווני אמר בעבר, שתרגילים משותפים בין ישראל, יוון, קפריסין, ואפשר שגם עם מצרים, יתקיימו בקרוב. בביקור ציפראס בישראל סוכם על הידוק שיתוף הפעולה המשולש ועל קיומו בשבועות הקרובים של מפגש משותף בין שלשה ראשי המדינות. כמו כן הוחלט לזרז את מפגש הממשלות בהרכב מורחב, המתוכנן לתחילת 2016.
יוון וקפריסין חברות באיחוד האירופי, ועל אף שאינן מהבכירות שבמדינות החברות, הצורך בקונצנזוס בהצבעות בארגון זה בנושאים הקשורים במדיניות חוץ וביטחון מקנה להן מעמד פורמלי שווה לאלה הבכירות.
נראה כי הברית האסטרטגית שבין יון ישראל וקפריסין תלך ותתהדק.