אז בעד מי ישראל בעימות הזה? בעד רוסיה המחזיקה את משטרו אסד פטרון החיזבללה בהנשמה מלאכותית, או בעד טורקיה העומדת מול הציר חיזבללה- איראני, ולהזכירכם איראן היא יריבתנו האסטרטגית הגדולה ביותר כיום.
ראשית ולפני הכול, מזכיר לנו עמוס ידלין מהמרכז למחקרי בטחון לאומי, מדובר בעימות בין שתי מדינות, שהיחסים ביניהן נשענים על יריבות היסטורית ואשר אינה כרוכה בהקשר עכשווי גרידא. הרוסים והטורקים ידעו בעבר התנגשויות מלחמתיות בהיקף מלא, על רקע מאבקים על שליטה והשפעה באזורי מפתח, בפרט בבלקן ובים השחור, בעוד אנקרה רואה במוסקבה איום תמידי על האינטרסים שלה. מדיניותם של שני המנהיגים הנוכחיים של שתי המדינות אך מלבה את המשקעים הקיימים ביניהן. רג'פ טאיפ ארדואן ו-ולדימיר פוטין מציגים מנהיגות כוחנית ושאפתנית, המבטאת את רצונם להפוך את מדינותיהם למעצמות כבימים עברו – לא במקרה הם כבר כונו "הסולטן" ו"הצאר", כרמיזה על הדימוי שאותו הם מנסים לרכוש.
שנית, ביחסים הטעונים ממילא בין טורקיה לרוסיה השתלבו שיקולים אסטרטגיים ואינטרסים פוליטיים, שכרוכים במציאות המתהווה במזרח התיכון ובאירופה. שתי המדינות אינן רואות עין בעין את המשבר בסוריה ואת הפתרון הרצוי לו. בעוד טורקיה שמה כמטרה עליונה את סילוק אסד, רוסיה רואה בהשארתו תנאי הכרחי לקידום היציבות במדינה המרוסקת ולשימור האינטרסים האסטרטגיים שלה במזרח התיכון. שתי המדינות מתנגדות, אמנם באופן רשמי, ל'מדינה האסלאמית' ורוצות בהחלשתה, אך למעשה משתמשות בה להשגת לגיטימציה לפעילות בסוריה עבור המאמץ החשוב להן יותר: טורקיה – נגד הכורדים ורוסיה – נגד האופוזיציה, שאיננה 'המדינה האסלאמית' (חלקה הגדול נתמך על ידי טורקיה).
המשבר באוקראינה והתייצבות המערב נגד פוטין, חברותה של טורקיה בנאט"ו, האינטרסים המנוגדים של רוסיה וטורקיה בסוריה והתנגדותה החריפה של טורקיה להתערבות הצבאית הרוסית בסוריה – הציבו את המדינות במסלול התנגשות.
ללא ספק, העימות בין טורקיה לרוסיה מגביר את אי-היציבות באזור, משום שהוא מצמצם את האפשרות לסיים את המשבר המתמשך בסוריה ולהתמודד בהצלחה עם 'המדינה האסלאמית'. לאור זאת, מגוון תרחישים עתידיים אפשריים בעימות הטורקי-רוסי עומדים על הפרק – החל בהכלת העימות וחזרה ליחסים נורמליים בין המדינות, עבור לעימות דיפלומטי וכלכלי (בדומה למשבר הטורקי–ישראלי) ביניהן, וכלה בהסלמה צבאית (שיגור טילי S-400 או יירוט מטוס טורקי, מתקפת סייבר או מהלך צבאי נרחב יותר). קשה להעריך מהו התרחיש הסביר יותר, אך מסתמנת בטורקיה הבנה, כי הפלת המטוס הרוסי הייתה צעד מרחיק לכת וארדואן הביע נכונות להתנצלות (מסויגת) ואפשר שמכאן ואילך ינקטו שני הצדדים זהירות.