לעיתים קרובות נשמעת ביקורת על חוסר ההתערבות של האו"ם באזורי קונפליקט ברחבי העולם. ספר חדש של ד"ר חן קרצ'ר מאוניברסיטת אריאל עושה סדר ומראה לנו מה קורה מאחורי הקלעים של הארגון
"האו"ם ושמירת שלום", ספרו של ד"ר חן קרצ'ר מהמחלקה למזרח תיכון באוניברסיטת אריאל, מעניק לנו הסתכלות ייחודית על התערבותו של האו"ם במבצעי שמירת שלום. מבצעים אלו היו בעבר אמצעי זניח ועם השנים נהפכו לאמצעי עיקרי ליישוב סכסוכים. מבצעים אלה, שנועדו לקידום מטרות כגון דמוקרטיזציה, בניית מוסדות אזרחיים וביטחוניים חדשים, אספקת סיוע הומניטרי ופיתוח הכלכלה המקומית – לוקחים חלק מאות אלפי חיילים, שוטרים ואזרחים מעשרות מדינות.
הספר מתמקד במבצעי שמירת שלום בקמבודיה, יוגוסלביה לשעבר ובסומליה, ובעיקר, במהלכים שקדמו לגיבוש העמדות של המדינות החברות באו"ם לגביהם, התפיסה שעמדה ביסודו של כל מבצע, הוצאתם לפועל של שלושת המבצעים, השלכותיהם ותוצאותיהם. בספר מתוארים בהרחבה דיונים שהתנהלו באו"ם הנוגעים למבצעי שמירת השלום, החושפים את נבכי ונדבכי הפוליטיקה הבינלאומית ומסבירים כיצד משפיעה הפוליטיקה הבינלאומית על התערבות האו"ם באזורי סכסוך ברחבי העולם?
נהוג להבחין בין שני סוגים של מבצעים לשמירת השלום מטעם האו"ם: מבצעי הדור הראשון, או 'מבצעים מסורתיים' ומבצעי הדור השני, או מבצעים רב־תכליתיים'.
מבצעי הדור הראשון, שנהוג לכנותם מבצעים מסורתיים, הוצאו לפועל במהלך המלחמה הקרה בשנים 1987–1947 והיו מוגבלים במטרותיהם ובהיקפם. הטכניקה שלהם, שאינה מוזכרת במגילת האו"ם, פותחה במהלך המלחמה הקרה וקיבלה את מאפייניה העיקריים בשנת 1956 לאחר סיום המלחמה בין בריטניה, צרפת וישראל במצרים. בסכסוך זה הוחלט לשלוח את 'כוח החירום של האו"ם'United Nations Emergency Force, UNEF כדי שיתפרס לאורך הגבול בין ישראל למצרים. במקביל לכך פעלו גם מתווכים בינלאומיים במהלך ההפוגה בקרבות במטרה לגבש הסדר פוליטי שיביא לתום הסכסוך. מבצעים אלו כללו בדרך כלל הצבת משקיפים צבאיים או כוחות לשמירת שלום בתווך בין הכוחות הלוחמים של המדינות או הצדדים היריבים לאחר שהושגו הפסקת אש או הסדר שלום. כוחות האו"ם נהנו מלגיטימציה בקרב המדינות המסוכסכות ובקרב רוב מדינות העולם. הם פעלו בניטרליות ולא הפעילו כוח. עיקר פעילותם הוקדשה לחקירה ולדיווח על הפרה של הפסקות האש. עד שנת 1987 ניהלה מזכירות האו"ם 13 מבצעים כאלו.
מבצעי הדור השני, שנהוג לכנותם מבצעים רבתכליתיים, הוצאו לפועל החל משנת 1988 והם מיושמים עד היום. השינוי באופים חל בשנים 1995 – 1988. בתקופה זו החליטה מועצת הביטחון על 27 מבצעים חדשים, יותר מפי שניים מסך כל המבצעים בימי המלחמה הקרה. כמו כן חלה עלייה חסרת תקדים במספרם של 'שומרי שלום' (peacekeepers) ביטוי מקצועי המתייחס לדיפלומטים, לאנשי מנהל, למשקיפים צבאיים, לשוטרים ובעיקר לחיילים שהשתתפו במבצעי האו"ם: מ 15,390 שומרי שלום בשלהי שנת 1991 הגיע מספרם לשיא של כ 80,000 בשנת 1994. גם העלויות הישירות של המבצעים גדלו מכחצי מיליארד דולר בשנת 1991 לכ 3.5 מיליארד דולר שלוש שנים לאחר מכן (לא כולל ההוצאות של המדינות התורמות). אך עיקר ההבדל בין מבצעי הדור הראשון לשני היה שמטרותיהם הוגדרו: התערבות שנועדה לקדם דמוקרטיזציה, לבנות מוסדות ביטחוניים חדשים, לספק סיוע הומניטרי לנזקקים, לקדם זכויות אדם ולפתח את הכלכלה המקומית בגבולות המדינה.
נוסף על כך, לעתים פעלו כוחות האו"ם בעיצומו של סכסוך פעיל תוך העמדה במבחן של עקרונות הפעולה המקובלים מימי המלחמה הקרה. אלה כללו הסכמה מקומית לפעולותיהם, אי משוא פנים ואי שימוש בכוח אלא לשם הגנה עצמית. זוהי אפוא תקופה של שינוי מרכזי בתולדות מבצעי שמירת השלום, המעידה על שינוי בפוליטיקה הבינלאומית ובדרך של ניהול סכסוכים בעולם.
שלושה מבצעים שנועדו להשיג מטרות רב תכליתיות בקמבודיה, ביוגוסלביה לשעבר ובסומליה בלטו במיוחד בתקופה הנידונה. עקב ריבוי המטרות היו מבצעים אלו גדולים ויקרים יותר ממבצעים שיצאו לפועל לפניהם ובמקביל להם. כך, בשיאה של התערבות האו"ם בקמבודיה במהלך 1992 פעלו יותר מ 20,000 חיילים ואזרחים תחת פיקוד האו"ם. זהו מספר החיילים הגדול ביותר שהוקצה למבצע מעין זה עד אז, אך המבצעים הבאים אף עלו עליו. בהתערבות בסומליה השתתפו יותר מ30,000 חיילים, ובשטחי יוגוסלביה לשעבר כ 40,000 חיילים. באשר לתוצאותיהם של שלושת המבצעים חלוקות הדעות, אם כי נהוג להתייחם להתערבות בקמבודיה כאל הצלחה, להתערבות ביוגוסלביה לשעבר כאל הצלחה חלקית ולהתערבות בסומליה כאל כישלון.
השאלות שנידונות בספר הן אפוא אלה: האם היו ההתערבויות בקמבודיה, ביוגוסלביה לשעבר ובסומליה ביטוי לשינוי מהותי בפוליטיקה הבינלאומית של האו"ם בנוגע לניהול סכסוכים בעולם עם סיום המלחמה הקרה? והאם ההתערבויות נבעו משינוי תפיסתי בקרב רוב חברות האו"ם, אשר אימצו סוג של 'פוליטיקה חדשה' שנועדה להתמודד בעיקר עם מלחמות אזרחים כחלק מהסדר העולמי החדש שלאחר המלחמה הקרה?
ד"ר חן קרצ'ר, מחבר הספר, מסביר על חשיבותו: "קיימים מחקרים רבים אשר מנתחים את פעולות האו"ם ואת המצבעים השונים. ייחודיות הספר היא בכך שהוא מתמקד בשלב התכנון של המצבעים, תוך שימת דגש על האינטרסים של המדינות השונות. התמונה המתגבשת מסייעת בהבנה עמוקה ביותר של קבלת ההחלטות והתנהלותו של ארגון משמעותי זה. על ידי קריאת הספר ניתן להבין מהי המדיניות המובילה את האו"ם, וניתן להשליך מכך כלפי העתיד. נוכל לדעת כיצד מתרחשים תהליכים במערכת הגלובאלית והאם, אם בכלל, יחליט האו"ם להתערב בקונפליקטים להם אנו עדים כיום."
