נסיגה משמעותית ביצוא הישראלי בחצי הראשון של 2015

במהלך שנת 2015 חלה נסיגה ביצוא הסחורות והשירותים. הירידה ביצוא הסחורות התמקדה בענפי הכימיקלים ומוצרי מתכת (הכולל יצוא בטחוני). הניתוח מראה כי חלק מהירידה ניתן להסביר על ידי ירידת מחירים של תוצרת ישראלית בעולם, וכן נראה כי השביתה של עובדי כי"ל פגעה ביצוא הכימיקלים. הירידה ביצוא השירותים החלה במחצית השנייה של 2014 ונובעת מצמצום ביצוא של תוכנה ומו"פ, לצד ירידה בהיקף של מכירת חברות הזנק. יצוא שירותי התיירות התאושש במהלך שנת 2015, לאחר הירידה שליוותה את צוק איתן בקיץ שעבר.

יצוא סחורות:

במהלך המחצית הראשונה של 2015 התכווץ היצוא התעשייתי (בדולרים שוטפים, ללא יהלומים) בשיעור של 6.2 אחוזים. בחינת המגמות ב"ענפי הליבה" של היצוא העלתה כי מקור הירידה ביצוא התעשייתי במחצית זו הינו בעיקר בהתכווצות המשמעותית בענף הכימיקלים. כך, ביצוא הכימיקלים חלה ירידה חדה של כ- 24 אחוזים, וזאת לאחר ירידה משמעותית שנרשמה גם במחצית השנייה של 2014. במקביל, מחירי היצוא של ענף הכימיקלים רשמו ירידה במחצית השנייה של 2014, וירידה קלה נוספת במהלך השנה. במידה והענף מאופיין בעסקאות ארוכות טווח, אפשר והירידה במחיר במחצית הקודמת מסבירה את היקף היצוא הנמוך בענף במהלך 2015. במקביל, ייתכן והשביתה במפעלי כי"ל השפיעה על היצוא בענף.

ירידה בשיעור משמעותי נרשמה במחצית הראשונה של 2015 גם ביצוא של ענפי מוצרי מתכת בהרכבה (11.0- אחוזים). גם כאן, הירידה בהיקף היצוא מוסברת במידה רבה על-ידי ירידת המחירים. מנגד, ענפי התרופות והרכיבים האלקטרוניים צמחו שניהם בשיעורים מרשימים במחצית הראשונה, לאחר ירידות שרשמו במחצית השנייה של השנה שעברה. הגידול שנרשם בהיקף היצוא של ענף התרופות מרשים במיוחד נוכח הירידה שנרשמה במדד מחירי היצוא בענף זה לתקופה.

כך, הירידה ביצוא הכימיקלים מסבירה כ- 66 אחוזים מסך הירידה ביצוא התעשייתי בניכוי יהלומים, ובהיעדרה היה היצוא התעשייתי מתכווץ בשיעור של 2.1 אחוזים.

כפי שצוין לעיל, הירידה ביצוא של ענף הכימיקלים מוסברת חלקית באמצעות ירידת מחירי היצוא של הכימיקלים. התנודות במחירי הנפט בעולם ככל הנראה אינן מהוות את ההסבר היחיד לירידה ביצוא בענף הכימיקלים במחצית הראשונה של השנה. לחילופין, ייתכן והשביתה של עובדי כי"ל בין החודשים פברואר-מאי השנה, מהווה הסבר נוסף לירידה ביצוא הכימיקלים במחצית הראשונה של השנה.

ExportByRigionבחינת המגמות ביצוא הישראלי ליעדים מרכזיים מצביעה על ירידה מתמשכת ביצוא למדינות האיחוד האירופי, מאז הרבעון השני של 2014 (למעט התאוששות קלה ברבעון הראשון של 2015), על רקע המשבר הפוקד את מדינות האזור, ההאטה בביקושים של מדינות הגוש ליבוא לצד תיסוף השקל מול האירו. מנגד, המשק האמריקאי מצוי במגמת צמיחה איטית ומתמשכת, ובהתאם בשנה האחרונה נרשמת עלייה ביצוא הישראלי לארה"ב (אם כי ברבעון השני של השנה נשחק חלקה של ארה"ב בסך היצוא הישראלי). היצוא למדינות אסיה מצוי אף הוא במגמת צמיחה מתמשכת, ובהתאם חלקן של מדינות אסיה בסך היצוא הישראלי צומח גם הוא ומצוי כעת ברמת שיא של 25 אחוזים.

יצוא שירותים

Export_servicesיצוא השירותים ירד בשני הרבעונים של שנת 2015, לאחר עלייה קלה בשנה החולפת. עיקר הירידה נרשמה ביצוא שירותים אחרים (תוכנה, מו"פ ופיננסי). במקביל מסתמנת ירידה במכירות של חברות הזנק, לאחר שבשנתיים האחרונות נעשו "אקזיטים" בהיקף גדול יחסית. מנגד, חל שיפור בתיירות, לאחר ירידה בעקבות "צוק איתן" בקיץ שעבר. עם זאת, הכנסות מתיירות עדיין נמוכות בהשוואה לתקופה מקבילה אשתקד.

יצוא השירותים, ובפרט שירותי תוכנה ומו"פ, מתואמים על פני זמן עם מדד ה-NASDAQ, המשקף את תפקודו של מגזר הטכנולוגיה בארה"ב, אשר מהווה יעד מרכזי ליצוא השירותים מישראל. ניתן לראות כי הגידול ביצוא השירותים היה מתואם עם העלייה במדד ה-NASDAQ עד שנת אמצע שנת 2012, כאשר לאחר מכן כן קצב הגידול של יצוא השירותים הואט משמעותית. ככלל, יצוא השירותים העסקיים (תוכנה ומו"פ) רגיש פחות לשינויים בשער החליפין, אך מושפע מעלויות העבודה של כוח אדם טכנולוגי בישראל. עלויות אלו המשיכו להתייקר בשנים האחרונות, בקצב הדומה לגידול השכר הכללי במשק. אמנם עלויות השכר בענפים הרלוונטיים נמוכות מאלו בארה"ב, אך הן רשמו עלייה בשנים האחרונות, והפער אינו גדול דיו בכדי להצדיק מעבר מאסיבי לישראל.

מכירות של חברות הזנק, המושפעות גם הן מהביצועים בשווקי ההון בעולם, הגיעו לשיא בשנת 2013, עם מכירת חברת וויז לגוגל. לאחר מכן, נמשכו האקזיטים אך בהיקף מצומצם.

2 תגובות

  1. אלעד הגב

    זוהי שוב הוכחה כי היצוא הישראלי מרוכז מאוד, ולעניות דעתי לומר כי הייצוא ה"ישראלי" ירד כאשר 66% מהירידה היא מכירות של חברה אחת אינו מדויק (כנ"ל העלייה המרשימה בענף התרופות שכנראה מיוחסת כולה לטבע).
    לעניות דעתי הניתוח הכולל צריך להיות בניטרול חברות גדולות אלו.

  2. Udi Gonen הגב

    תודה אלעד, אתה כמובן צודק, הייצוא הישראלי ריכוזי מאד. סדרי גודל של כ 100 חברות מייצאות כ 70% סך היצוא הישראלי. אם זאת לא מדובר בריכוזיות חריגה ביחס למדינות דומות לנו קרי מדינות שהן כלכלות קטנות יחסית אך מפותחות, מודרניות ופתוחות לסחר כגון הולנד, אוסטריה, ניו זילנד ואחרות.
    משרד הכלכלה מפרסם מדי פעם גם מדדי יצוא בניכוי היצואניות הגדולות, יצוא בטחוני ויצוא אחר של חברות רב לאומיות כגון אינטל (שהיצוא שהלן הוא למעשה סחר פנים חברתי שאינו מושפע מהמצב במשק הישראלי או ממדיניות ממשלת ישראל בנושא היצוא)

השארת תגובה