הלוואות בשוק האפור זה דווקא לא כל כך נורא – לפי נגידת בנק ישראל

Karnit_Flugבעוד פרשת 512 נפרסת לפני הציבור הישראלי ומתברר אלו סכומים מגלגלות ההלוואות בשוק האפור, מה היקפי הפדיון של דוכני המרות הכספים (צ'ינג'רים) וכי סעיפים עיקריים בהאשמות מדברים על 'הלבנת הון', מפתיעה לא אחרת מאשר הנגידה פלוג ואומרת  כי: "כוחות של ביקוש והיצע יוצרים את השוק האפור (מערכת מימון חלופית למערכת המוסדית) בישראל, ובחלקים ממנו הוא שוק לגיטימי המספק שירותים משלימים למערכת המוסדית. שוק זה יכול לתרום גם בהיבטים של תחרות".

אני חייב כמובן לסייג את דברי, אין ספק שפלוג היא אשת מקצוע מעולה ומיותר לציין שהיא בוודאי תומכת בשלטון החוק – למעשה היא קוראת לרגולציה של השוק האפור, אבל נראה לי שאולי פלוג לא מסתכלת על התמונה כולה: הגלובליזציה והשיפורים הטכנולוגיים משנים את הדרך שבה אנו חיים ובכלל זה את שוק הפיננסים ועל הדרך מנתצים הרבה מקדשים שמרניים כמו מערכת הבנקאות הממוסדת. יש ברשת מיזמים פיננסים של הלוואת הדדיות על בסיס רשתות חברתיות, אתרי גיוס המונים, בנקים קהילתיים ועוד, מהבחינה הזו השוק האפור אינו רק אפור, יש בו גם הרבה כחלחל של פייסבוק.

נתחיל עם המספרים: על פי בנק ישראל, סך יתרת חוב משקי הבית בישראל עמדה בשנת 2014 על כ – 433 מיליארדי ש"ח. האומדנים של השוק האפור מדברים על שוק אשראי של כ- 10 עד 20 מיליארדי ₪ כלומר ביחס למספרים הקיימים במערכת הבנקאות מדובר על שיעורים נמוכים מאד ואין ספק שעדיין המערכת הבנקאית הממוסדת היא המערכת הדומיננטית בישראל מבין המוסדות הפיננסיים השונים, בכל הקשור לפעילות של תיווך פיננסי.

עם השנים ובעקבות אימוץ של שיפורים טכנולוגיים ומכשירים חלופיים, החלו גופים נוספים לעסוק ולהתמחות ברכיבים שונים של התיווך הפיננסי. בין גופים אלו יש את המערכת הפיננסית החוץ בנקאית, שהאשראי בה מסופק על ידי גופים פיננסיים, כמו קרנות פנסיה וחברות ביטוח. על אף היותם של גופים אלו חלק מהמערכת המוסדית, הכפופים למערכת רגולטורית ופיקוחית, עדיין הם נבדלים מהבנקים בעיקר באפשרות הגישה שלהם למקורות נזילות ממשלתיים.

אחת הסיבות למשבר הפיננסי הגלובאלי בשנת 2008 הייתה ההתפתחות של מערכות פיננסיות חוץ בנקאיות בעיקר בארה"ב, שלא היו מפוקחות מספיק. מערכות אלו צמחו במהירות תוך נטילת סיכונים משמעותיים, שהתממשו בסופו של דבר בצורת המשבר הפיננסי. לכן, בדוח היציבות הפיננסית האחרון שלה, הזהירה קרן המטבע מפני הסיכונים הקיימים באשראי החוץ בנקאי; הפאד האמריקאי אף הוא שם זרקור על סיכונים אלו במסגרת אגף שהוקם לאחר המשבר ואחראי על זיהוי וניתוח סיכונים ממערכות פיננסיות שונות ולאו דווקא הבנקאיות.

אם ניתן לראות בשתי הקבוצות הראשונות, המערכת הבנקאית והמערכת הפיננסית החוץ בנקאית, "מערכות מוסדיות", הרי שהקבוצה השלישית, שהיא הצומחת ביותר והמורכבת ביותר מציעה מערכת מימון חלופית למערכת המוסדית.

בישראל, מערכת המימון החלופית מוצעת בעיקר על ידי נותני שירותי מטבע, חברות פרטיות וציבוריות הנותנות שירותי אשראי, וכן עמותות לגמילות חסדים. בנוסף מתפתחת גם תעשייה נוספת המתאפשרת הודות להתפתחויות הטכנולוגיות, והמציעה מודל מימון המפגיש ישירות בין הלווים לבין המלווים (peer 2 peer).

כאשר מסתכלים על התופעה בעולם, מקובל להסתכל על המערכת הבנקאית וכנגדה על המערכת החוץ בנקאית, המקבלת את השם, "shadow banking", "בנקאות צל". אולי השם לא מחמיא כל-כך, אולם רובה ככולה של מערכת זו בעולם מורכבת מגופים פיננסיים חוץ בנקאיים, הנתונים לרמות פיקוח שונות. בעולם רואים גידול ניכר בפעילות של בנקאות הצל, והוא מתאפשר הודות להתפתחות הטכנולוגית בתחום, רמת הנזילות הגבוהה הקיימת בשווקים כיום ועל רקע המגבלות שהגברת הרגולציה מטילה על הבנקים.

בישראל סוג מימון זה זכה בישראל לשם "שוק אפור". המינוח "שוק אפור" הינו בעל קונוטציות שליליות, אם כי, יש לציין, כי כשלעצמה פעילות מתן אשראי אינה בהכרח מנוגדת לחוק, ובתוך השוק האפור ישנם גופים לגיטימיים, אך שאינם מפוקחים מספיק, ומנגד, ישנם גם גופים עברייניים. האופן בו התפתח שוק זה בישראל הינו עתיר סיכונים, לרבות סיכוני ציות לחוק.

ככל הנראה, יש מגוון של לקוחות שמשתמשים בשירותים הפיננסיים של השוק האפור: בעיקר משקי בית ועסקים קטנים, אשר דלתות המערכת הבנקאית או המערכת המוסדית החוץ בנקאית סגורות בפניהם מלכתחילה, או כאלו שניצלו את מלוא מסגרת האשראי הבנקאית שלהם. דוגמאות לאלה המשתמשים בשירותי השוק האפור הינם: לקוחות מוגבלים, פושטי רגל, לקוחות ללא ביטחונות מספקים, לווים אשר זקוקים לכסף מהיר ונזיל ולווים המבקשים לקחת הלוואה בדיסקרטיות מלאה, בין אם מטעמים לגיטימיים ובין אם לאו.

התמונה המתגבשת עד כה, היא משהו שאנו מכירים היטב מיסודות הכלכלה – יש כוחות של ביקוש והיצע שיוצרים את השוק האפור, ויכול להיות שבחלקים ממנו הוא שוק לגיטימי המספק שירותים משלימים למערכת המוסדית, שאינה יכולה או אינה רוצה להיות חלק משוק זה. יש גם יתרונות, ובראשם הגדלת הנגישות של הציבור לאשראי. כמו כן, העובדה שהשוק האפור קיים ומתפתח מלמדת במידה מסוימת על נחיצותו.

Aforפן נוסף של העדר רגולציה ופיקוח הוא העובדה שהשוק האפור הינו פרוץ, ונכנסים אליו גם גורמים עבריינים, שפועלים באמצעים בלתי לגיטימיים – אמצעים כאלו מתחילים מריבית מופקעת האסורה על פי חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות ונגמרים באמצעים המשמשים לגביית החובות. כמובן, שקיומם של גורמי פשיעה, מביא לנזקים נוספים בכל הקשור למלחמה בהלבנת הון, הביטחון האישי של הפרטים הלווים והחוסן החברתי של הציבור כולו. בנוסף, היות וגופים רבים בשוק האפור עובדים עם ובתוך המערכת הפיננסית המוסדית, תתכן זליגה של הבעיות והסיכונים גם לתוך המערכת הפיננסית. זה יכול לבוא לידי ביטוי בארביטראז' רגולטורי (פער בדרישות הרגולציה), שיביא בסופו של דבר לירידה בסטנדרטים במערכת הפיננסית. במידה וגופים אלו יגדלו ויהפכו לחלק משמעותי משוק האשראי, הרי שכשל שיקרה עשוי להתפתח אף לבעיה יציבותית.

אומנם השוק החוץ מוסדי מהווה כיום רק אחוזים בודדים משוק ההלוואות אולם מדובר בתופעה הולכת ומתרחבת שבנוסף לפן אכיפת החוק (בהיבט הפלילי) יש למסדר ולאסדר אותה (הביטוי החדש לרגולציה) מבחינת פעילות ברשת באמצעות טכנולוגיות חדשות.

 

 

 

השארת תגובה