לאחר הבנת איום המנהרות החדש ורענון איום הטילים הישן יותר, לאחר חלוקת הצל"שים והפקת הלקחים הצבאית, האבל והטרגדיה של מעל 60 משפחות בישראל בנפול יקירהם – אפשר לבחון את הצדדים החשובים פחות במבצע והם הצדדים הכלכליים. נתחיל בנושא הפיננסי מתוך סקירה של בנק ישראל ונמשיך בשבועות הקרובים בכלכלה הראלית ובסחר הבין לאומי.
התמבצע "צוק איתן" החל ב-8 ביולי 2014 ונמשך עד להפסקת האש שנכנסה לתוקף ב-26 באוגוסט 2014. למבצע היו השלכות מהותיות על המשק הישראלי: עלותו הצבאית הישירה הגיעה, על פי ההערכות של משרד האוצר, ל-6.5 מיליארדי ש"ח. זאת ועוד, לפי התחזית המקרו-כלכלית שחטיבת המחקר פרסמה בספטמבר 2014, המבצע גרע כ-%0.4 מצמיחת התוצר הצפויה ב-2014 עקב פגיעה קצרת טווח בצריכה הפרטית ופגיעה מתמשכת יותר ביצוא של שירותי תיירות. לנוכח השפעות מקרו-כלכליות אלה מעניין לבחון כיצד הגיבו השווקים הפיננסיים ל"צוק איתן" וכיצד השתנתה בעקבותיו רמת הסיכון המתומחרת בהם?
ברמה המצרפית, כאשר בוחנים את תקופת המבצע בכללותה, מוצאים כי השווקים הגיבו ל"צוק איתן" במתינות רבה: רמתו של מדד ת"א 100 בתום המבצע דמתה לרמתו בהתחלה, והמדד הציג אפוא יציבות, בדומה לשוקי המניות בעולם. שער השקל האפקטיבי, לעומת זאת, נחלש לאורך המבצע ב-%2.6, אולם יש לזכור כי כמעט שליש מהפיחות חל ביומו האחרון של "צוק איתן", לאחר שהוועדה המוניטרית החליטה להפחית את הריבית לחודש ספטמבר ברבע נקודת אחוז, לשפל היסטורי של %0.25. פרמיית ה-CDS (ביטוח כנגד חדלות פירעון) לחמש שנים על אג"ח של ממשלת ישראל אמנם עלתה בחמש נקודות בסיס לאורך המבצע, בשעה שפרמיית ה-CDS של ארה"ב ירדה מעט. אולם המרווח בין התשואה על אג"ח נומינליות של ממשלת ישראל לעשר שנים לתשואה על אג"ח מקבילות של ממשלת ארה"ב דווקא ירד ב-20 נקודות בסיס, וזאת לאחר שהוועדה המוניטרית של בנק ישראל הפחיתה את הריבית פעמיים בתקופת המבצע. יתר על כן, בחינה של התנהגות המשקיעים הזרים מעלה כי גם הם לא הגיבו להתפתחויות הגיאו-פוליטיות ביציאה משוק ההון הישראלי, ולמעשה אף הגדילו במהלך המבצע את השקעותיהם בניירות ערך ישראליים בבורסה לניירות ערך בתל אביב.
השוואה למערכות צבאיות אחרות שישראל ניהלה בעשור האחרון יועיל להשוות את השפעותיו הכלכליות של "צוק איתן" להשפעותיהן של שלוש מערכות צבאיות אחרות שישראל ניהלה בעשור האחרון – מלחמת לבנון השנייה, מבצע "עופרת יצוקה" ומבצע "עמוד ענן". מההשוואה עולה כי התמחור של השווקים הפיננסיים שיקף סיכון נמוך יחסית לכך ש"צוק איתן" יפגע ביציבות הפיסקלית וסיכון גבוה יותר לכך שיפגע במטבע ובחברות במשק. העלייה בפרמיית ה-CDS של ישראל במהלך המבצע חלה על רקע עלייה מתונה גם בפרמיות ה-CDS במדינות מפותחות אחרות, ואף כי היא הייתה גבוהה מזו שנרשמה במלחמת לבנון השנייה וב"עמוד ענן", היא הייתה נמוכה בהרבה מהעלייה ב"עופרת יצוקה". "צוק איתן" הוא המערכה היחידה מבין הארבע שבמהלכה ירדה התשואה על אג"ח של ממשלת ישראל. השקל נחלש במהלך "צוק איתן" יחסית למטבעות של שותפות הסחר של ישראל, בשעה שב"לבנון השנייה" וב"עמוד ענן" הוא היה יציב ולאורך "עופרת יצוקה" הוא אף התחזק. מדד ת"א 100 שמר על יציבות – על רקע עלייה מתונה במדד ה-S&P 500 ויציבות במדדי המניות העולמיים – בדומה להתנהגותו במלחמת לבנון השנייה וב"עמוד ענן" ובניגוד להתנהגותו ב"עופרת יצוקה" (עלייה של כ-%10).
המתינות היחסית אפיינה את תגובתם של השווקים הפיננסיים בישראל ל"צוק איתן" כבר מימיו הראשונים: ביום הראשון למבצע ירד מדד ת"א 100 במעט יותר מ-%1, ובשלושת הימים הראשונים הסתכמה הירידה בפחות מ-%1, וזאת לאחר שגם שוק המניות בארה"ב ירד קלות. בניגוד לכך, בתחילת "עופרת יצוקה" – ובעיקר בתחילת "לבנון השנייה" – נצפו ירידות חדות יותר, בעיקר בהשוואה לעולם. גם התגובות בשוקי האג"ח, המטבע וה-CDS היו מתונות יחסית לתגובות למערכות הצבאיות האחרות.
ניתן לטעון כי התנהגותם של השווקים הפיננסיים בתחילת המבצע מצביעה על כך שהפעילים העריכו בחסר את השפעותיו. ואולם גם מש"צוק איתן" התמשך – והשלכותיו, על המדינה בכלל ועל הכלכלה בפרט, החלו להתבהר – השווקים לא הגיבו בקיצוניות: הרמה הנמוכה ביותר שמדד ת"א 100 הגיע אליה במהלך המבצע תועדה ביומו הראשון, והירידה הייתה כאמור מתונה יחסית ליום הקודם. נראה אם כן כי השווקים הפיננסיים בישראל מגיבים כיום לאירועים גיאו-פוליטיים באופן פחות קיצוני מבעבר. ייתכן כי השווקים שומרים על יציבות יחסית לנוכח פתיחה במבצע צבאי משמעותי משום שהפעילים הפיקו לקחים מהמבצעים הקודמים: הם למדו כי השווקים הפיננסיים – ובפרט שוק המניות – ירדו בחדות בתחילת המבצעים אך התאוששו במהלכם.
אין לנו מדד ישיר לסיכון הגיאו-פוליטי, ומכאן שאין לנו גם יכולת להפריד בינו לבין הסיכונים האחרים המגולמים בשווקים הפיננסיים. ואולם לנוכח רמתם הגבוהה של מרבית הנכסים הפיננסיים הקשורים לכלכלה הישראלית, קשה להניח שהפעילים בשוק מתמחרים סיכון גיאו-פוליטי גבוה. ההערכה ש"צוק איתן" יפגע רק במידה מתונה במשק הישראלי בכלל, וביציבות הפיסקלית בפרט, זכתה לאישוש חלקי גם מהסוכנויות הבין-לאומיות לדירוג אשראי: בסוף ספטמבר ובתחילת אוקטובר 2014 אשררו הסוכנויות הבין- לאומיות S&P ו-Moody's את דירוג האשראי של מדינת ישראל והותירו אותו, בהתאמה, ברמות A+ ו-A1 עם תחזית יציבה. לעומתן, סוכנות הדירוג הבין-לאומית Fitch אמנם אשררה לקראת סוף נובמבר את דירוג האשראי של ישראל והותירה אותו ברמה A, אולם היא הורידה את תחזית הדירוג מ"חיובית" ל"יציבה", בין השאר משום ש"צוק איתן" הגדיל את ההוצאה הביטחונית וכך השפיע על הגירעון, על כלל ההוצאה ועל יחס החוב לתוצר. שלוש סוכנויות הדירוג החליטו אפוא להותיר את דירוגה של ישראל ללא שינוי חרף "צוק איתן", אך שלושתן ציינו כי הסיכון הגיאו-פוליטי מהווה מגבלה שפוגעת בדירוג האשראי של ישראל.
לסיכום חרף השלכותיו הכלכליות של "צוק איתן", השווקים הפיננסיים הגיבו אליו במתינות יחסית, וייתכן כי הדבר נבע בין השאר מכך שהפעילים הפיקו לקחים ממבצעים קודמים: הם למדו כי ירידות בתחילת מבצע מתקזזות בהמשך ואף מתחלפות בעליות. השוואה של "צוק איתן" למבצעים אחרים מעלה כי התמחור בשווקים הפיננסיים שיקף סיכון נמוך יחסית לכך שהמבצע יפגע ביציבות הפיסקלית וסיכון גבוה יותר לכך שיפגע לפחות בחלק מהחברות במשק. המניות של חברות מענפים שונים הגיבו בתקופת המבצע באופן דיפרנציאלי, והדבר מבטא סלקטיביות מצד המשקיעים. בתקופה שלאחר המבצע המשיכו השווקים הפיננסיים לעלות, תוך שהם מגלמים רמה נמוכה של סיכונים בכלל ושל סיכונים גיאו-פוליטיים בפרט. ביצועיו של המשק הישראלי בעשור האחרון מצדיקים את האמון שהמשקיעים נותנים בו, והתאוששותו המהירה משאר המערכות המשמעותיות שישראל ניהלה בעשור זה מסבירה את תגובתם המתונה של המשקיעים ל"צוק איתן". עם זאת, הסיכונים הגיאו-פוליטיים השונים הנשקפים לישראל משפיעים כבר היום על דירוג האשראי שלה. אם סיכון גיאו-פוליטי מהותי יתממש ויפגע בכלכלה במידה רבה מזו שנצפתה ב"צוק איתן", סביר לצפות כי הוא ישפיע באופן משמעותי יותר גם על השווקים ועל המערכת הפיננסית.