מנכ"לית משרד האוצר – אנחנו לא באמת בתחרות על אזרחי המדינה מול מדינות אחרות

כאשר אנו בוחנים אסטרטגיה של מדינה, בדומה לאסטרטגיה של חברה עסקית, המטרה הינה להצליח בסביבה תחרותית – ולכן עלינו לשאול את עצמינו מהי הסביבה בה אנו מתחרים? על מי אנחנו מתחרים? מי המתחרים שלנו? ובאילו קריטריונים נמדוד הצלחה? יעל אנדורן מנכ"לית משרד האוצר שאלה את השאלות הללו בועידת גלובס לעסקים והלן תובנותיה.

כשהתחלנו לבנות את האסטרטגיה הכלכלית במשרד האוצר לפני כשנה וחצי שאלנו את עצמנו מהי מטרת העל שלנו? לאן אנחנו רוצים להגיע? אם בראיה עסקית חברה מתמודדת על  ליבם של הלקוחות, אזי מטרתה הראשונה של מדינה היא לייצר ערך גבוה יותר עבור אזרחיה ולהגדיל את רווחתם – כלומר להגדיל את רמת התוצר ולאחר מכן לוודא שהעוגה מתחלקת  בצורה נכונה, באופן שישפר את רמת החיים של הכלל ויעודד המשך צמיחה. היום ברור עוד יותר מבעבר, שמדינות בעידן גלובלי נמצאות בתחרות מתמדת על האזרחים שלהן/

יכולים להיות מדדים שונים להצלחה בתחרות הזו – תוצר לנפש, שביעות הרצון המדווחת של האזרחים, מדד ה well being, ואפילו תוחלת חיים. בניגוד לעבר, כשחסמי המעבר בין מדינות היו גבוהים – היום, במידה רבה השוק הגלובלי פתוח ודינאמי. זרימת המידע והידע, צמצום מחסומי השפה והטכנולוגיה, החשיפה התרבותית, כולם מאפשרים ומקלים על המוביליות שהופכת לקלה ופשוטה יותר עבור פלחים הולכים וגדלים ובאוכלוסייה. גם החסמים הביורוקרטיים והחוקיים הוקלו משמעותית – ולראיה כ- 700 אלף ישראלים מחזיקים בדרכון נוסף הפותח אופציות מעבר ממדינה למדינה. המוביליות הגלובלית היא עובדה קיימת, מה שהופך את התחרות למוחשית עוד יותר.

מדינת ישראל

ישנן דעות שונות לגבי השאלה אם מדינת ישראל באמת נמצאת בתחרות עם מדינות אחרות על אזרחיה – לדעתי, למרות שיש לנו יתרון תחרותי מובנה לגבי קהל היעד העיקרי שלנו בדמות ציונות אותו ניתן להשוות למוניטין, או לנכס לא מוחשי בצד המאזן – עדיין בעידן הגלובלי, צריך לקחת בחשבון שהחיים במדינת ישראל כמו בכל מדינה, הם בחירה מתחדשת. המדינה צריכה להיות מספיק אטרקטיבית ביחס לחלופות על מנת לשמר את כוח האדם האיכותי שלה ולהיות מסוגלת למשוך כוח אדם איכותי חדש, דוגמת עולים ממדינות אחרות. בדומה לניתוח עסקי, לפני הגדרת האסטרטגיה, נמפה את  המאפיינים במצב הקיים של המדינה.

אם נסתכל לרגע על ניתוח SWOT בסיסי ביותר של מדינת ישראל :

• החוזקות שלנו הן חדשנות, הון אנושי, ובשנים האחרונות – אף בוטל הקיפוח ההיסטורי האזורי שלנו במשאבי טבע
• זאת לצד האתגרים: אנחנו מדינה הטרוגנית, עם דמוגרפיה המשתנה לכיוון פחות יצרני ביחס תלות עולה, הוצאות הביטחון שלנו גבוהות (חלק מסיבות אובייקטיביות וחלק מן הצורך ברפורמות יסודיות במערכת הביטחון), הסקטור הציבורי עדיין לא יעיל מספיק, והפריון הממוצע נמוך ביחס לעולם.
• האיומים על הכלכלה גדולים הן בשל היותנו כלכלה קטנה ומשק פתוח שרגיש למשברים עולמיים, והן בשל חוסר היציבות הגיאופוליטית.
• ההזדמנויות טמונות בהון האנושי – בהישגים בנקודת הפתיחה, ובפוטנציאל השילוב של האוכלוסיות שנפקדות עדיין מפונקציית הייצור.

כשאנחנו באים לתכנן את האסטרטגיה הכלכלית העתידית שלנו עלינו לוודא שאנחנו מספקים מענה איכותי לאתגרים ולאיומים וצד זה מנצלים בצורה יעילה את היתרונות וההזדמנויות. נקודת המוצא שלנו בבואנו לתכנן אסטרטגיה כלכלית למדינת ישראל הינה לאפשר לאזרח לייצר ערך עבור עצמו ולמצות את הערך שייצר. על מנת לייצר ערך עלינו להביא לכך שיפעלו במדינת ישראל, חברות תחרותיות בעלות פריון גבוה. ועל מנת שכל אחד מהאזרחים יוכל למצות את הערך, אנו צריכים לפעול לקיום שכר ראוי מחד, ויוקר מחייה הגיוני מאידך, אשר יאפשרו צריכה של מוצרים ושירותים, וממשלה שתספק שירותים ציבוריים ברמה נאותה. ברור מאליו ששני הדברים קשורים קשר הדוק ביניהם. שכן השמיכה היא אותה שמיכה.

לעתים, הכלים להשגת יתרון תחרותי במונחים הללו מביאים לערכים מתנגשים:

בהקשר של הדיון היום, הענקת הטבות מס לחברות במטרה להתמודד עם התחרות במציאות הבינלאומית באה, במידה מסוימת, על חשבון מיסוי פרטים או חברות אחרות במשק שאינן זוכות להטבות מסוג זה. לחלופין רמה גבוהה של שירותים ציבוריים דורשת מיסוי בהתאם. ואי אפשר שלא לדבר על מיסוי עקיף כמו מעמ שמתורגם ישירות ליוקר המחייה.

כולנו רוצים למצוא את הנקודה שבה הטבת המס תהיה מינימלית ועדיין תשאיר חברות רב לאומיות בישראל ותמשוך חברות גלובליות לפעילות בישראל, אולם איש אינו מעוניין לתת הטבת מס שעולה על הנדרש על מנת להשיג את התוצאה הזו, שכן כמו שאנחנו מבינים זה יבוא על חשבון חברות אחרות אשר אינן מקבלות את ההטבה כגון כאלה שאינן מייצאות או סתם עסקים קטנים, על חשבון מס הכנסה לפרטים שפוגע בשכר נטו של העובדים, על חשבון שירותים ציבורים איכותיים או על חשבון מעמ שמשפיע על יוקר המחייה.

אסטרטגיה כלכלית רחבה של מדינה צריכה לדעת לאזן בין המרכיבים הללו , להביא בחשבון את תנאי התחרות החיצוניים ולהיות מספיק דינאמית בשביל להתמודד עם שינויים -מגישות פוליטיות שונות ועד שינויים בסביבה העולמית. אך בוא בעת על האסטרטגיה להיות גם מספיק יציבה בשביל לוודא כי מטרתה הסופית, שהיא העלאת רווחתו של אזרח, מתממשת.

//s7.addthis.com/static/r07/lang31/he.js//s7.addthis.com/static/r07/plugins/layers086.jshttp://stats.tehila.gov.il/piwik.js/_layouts/15/init.js?rev=rQHvYUfURJXLBpgKnm0dcA%3D%3D/ScriptResource.axd?d=jcodaVqhtR-mBwJAMlVRjlHW7_6nTLCjj_cm_4r9UQ1XfQKIaebtsjk8dYD_Qz1mc2OMXu04W1Mgz5YRCGqNOWD4PZIhSnx6hXcPe2lXcAb9AnoyUISncm1I4AHewrBzQbfwwRdPfipB07Y2muYeLxp_lNVFiy91OkaromfHEKSK9LlwZp9VzOYxGWNJxATu0&t=ffffffffdb0d1ac2/_layouts/15/blank.js?rev=ZaOXZEobVwykPO9g8hq%2F8A%3D%3D/ScriptResource.axd?d=2198R5-YPD8pVszc3EpoC1uAbDJkDPbl7WEcSSIKNGtHCtsBATHHxFIpbcmg1jqLEQvC3uQF3i_XapLEjY_uwjxxgGXGi-bHkZbs-jviiS2HdX1vIHDVyHdKOnbElDR94ZZF73_4rgpd29b4OqNz3My6EtcVgB1Es9SXXoKtmiVLhqF38nuEMzpUhgEteiZw0&t=ffffffffdb0d1ac2/_layouts/15/sp.init.js?rev=3nSw25FIGbfepznMSgi74A%3D%3D/_layouts/15/clientrenderer.js?rev=PWwV4FATEiOxN90BeB5Hzw%3D%3D/_layouts/15/ScriptResx.ashx?culture=he%2Dil&name=Srch%2EResources&rev=Q%2BGK4dDat6gpJI0saUMMMg%3D%3D/_layouts/15/search.clientcontrols.js?rev=wRs%2BKMxl5a0bBuIn1itBzw%3D%3D// // // // // // // // // // // // // // // // // // // // // //
http://html5shim.googlecode.com/svn/trunk/html5.js

http://s7.addthis.com/js/300/addthis_widget.js#pubid=ra-53c6921e595c6ebe