זכות ההגדרה העצמית של ישראל מול הפלשתינאים

הסירוב הפלשתיני להכרה בזכות ההגדרה העצמית של העם היהודי מול דרישתם להגדרה עצמית עבורם עצמם מהווה ביטוי לחוסר נכונות להגיע להסכם שלום אמתי עם ישראל ולמעשה ביטוי ל"אסטרטגיית השלבים" בנוסח מתוחכם ומעודן ולכמיהה ההיסטורית לחיסול הישות היהודית הלאומית בארץ ישראל. כך טוען קובי מכאל מהמכון למחקרי בטחון לאומי.
הדרישה להכרה במדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, היא הביטוי האולטימטיבי של זכות ההגדרה העצמית של העם היהודי. הקהילה הבינלאומית הכירה בזכות ההגדרה העצמית של העם היהודי ביותר מהזדמנות אחת, הפקידה בידי הבריטים את המנדט להקמת מדינה יהודית ותקפה הכרה זו בהחלטה 181 של עצרת האו"ם מה-29 בנובמבר 1947. זכות ההגדרה העצמית, היא זכות טבעית, המוקנית לכל עם. הסירוב להכיר בזכות ההגדרה העצמית, כשהיא מתייחסת לישראל כמדינת העם היהודי, למרות כל ההסברים המתפתלים של מנהיגים פלסטיניים לדורותיהם, מבטא התכחשות לעצם קיומו של עם יהודי. שורשיה של התכחשות זו בתפיסה שלפיה מדובר בדת יהודית בלבד וכי מדינת ישראל היא מדינת כל אזרחיה, יהודים ושאינם יהודים, ונטולת זהות לאומית.
 כשההנהגה הפלסטינית נדחקת לפינה ומוצאת עצמה נבוכה מלומר בריש גלי, כי אינה מכירה בעצם קיומו של עם יהודי (גם על הפלסטינים משפיעה לעתים התקינות הפוליטית), היא נתלית בהסבר, כי אין זה מתפקידה לאשרר את הכרזת העצמאות של מדינת ישראל או את החלטות הקהילה הבינלאומית. דובריה מוסיפים, בזלזול ובהתרסה, כי תגדיר מדינת ישראל את עצמה כרצונה, אך אין זה מעניינם לתקף את הכרזותיה.
במהלך השנים האחרונות, גובתה דרישת ישראל בעניין ההכרה במדינת ישראל כמדינת הלאום היהודית על ידי נשיאי ארצות הברית ומנהיגים נוספים בקהילה הבינלאומית, אך אלו לא צירפו לכך לחץ אמתי על ההנהגה הפלסטינית לסגת מעמדתה. במקרים מסוימים אף שידרו תחושה, כי מדובר בדרישה ישראלית קנטרנית-משהו. ההנהגה וההסברה הפלסטינית הצליחו למסמס את הדרישה הישראלית ואף להציגה כסוג של מכשול.
בתחילת אוקטובר 2014 הוצג מסמך פלסטיני, הנושא את הכותרת: טיוטה פלסטינית להחלטה [של מועצת הביטחון] בנוגע למסגרת זמנים לסיום הכיבוש הישראלי (במקור – Palestinian draft resolution on time frame to end Israeli occupation ). בטיוטה זו מציגים הפלסטינים את דרישתם לסיום הכיבוש הישראלי ולהכרה במדינה פלסטינית עצמאית בגבולות 1967, שבירתה ירושלים המזרחית. הפלסטינים מבססים את דרישתם על שורה של החלטות או"ם, ועידות בינלאומיות ועקרונות המשפט הבינלאומי והצדק.
משמעותי במיוחד בטיוטה זו הוא סעיף 3a, בו נדרשת נסיגת ישראל, הכוח הכובש, באופן מלא מכל השטחים הפלסטינים שנכבשו בשנת 1967 (למען הדיוק ההיסטורי, כדאי להזכיר שב- 1967 נכבשו השטחים ממצרים ומירדן, לא מריבון פלסטיני), ובכללם ירושלים המזרחית. הדרישה היא לנסיגה במהירות האפשרית ובמסגרת זמנים מוגדרת, שלא יאוחר מנובמבר 2016. זאת, כדי להשיג את העצמאות והריבונות של המדינה הפלסטינית וכך לממש את זכות ההגדרה העצמית של העם הפלסטיני.
מתבקשת השאלה: אם זכות ההגדרה העצמית היא יסוד ותנאי הכרחי מבחינת הפלסטינים, כמו-גם זכות טבעית המוקנית להם, הכיצד זה נותרת התנגדותם לזכות זהה וטבעית כזו לעם היהודי? מפתיע, או אולי לא, היה להיווכח שאף לא גורם אחד באו"ם או בקהילה הבינלאומית, חשב שראוי היה להציג את השאלה הזו בפני הפלסטינים. הדרישה הפלסטינית למימוש זכות ההגדרה העצמית נתקבלה כמובן מאליו, ואיש לא חשב להקשות ולשאול מדוע נדרשים הפלסטינים להכרה כזו – הרי זו ניתנה בהחלטה 181 של האו"ם, וכמדינה יוכלו להגדיר עצמם כרצונם. איש לא סבר שמדובר בדרישה קנטרנית, שנועדה להקשות על האפשרות להגיע להסכם.
האם הדרישה הפלסטינית להכרה בזכות ההגדרה העצמית של העם הפלסטיני, לצד סירוב עיקש להכרה בזכות ההגדרה העצמית של העם היהודי, איננה בחזקת אמירה רבת-משמעות? מהן השלכותיה של אמירה זו לגבי הסיכוי להגיע לשלום אמת בין מדינת ישראל לפלסטינים? נדמה, כי בשלה העת להעמיד את הפלסטינים בפני השאלה הבסיסית הזו ולשמוע את הסברם להיעדר הדדיות. על ההנהגה הפלסטינית חלה החובה המוסרית, הציבורית והפוליטית להבהיר מדוע זכות ההגדרה העצמית, היא בחזקת זכות טבעית ומוקנית לפלסטינים, אותה הם מגדירים כסוג של תנאי ונימוק להצעת ההחלטה בדבר נסיגה ישראלית מלאה והכרה במדינה פלסטינית בגבולות 1967, אך אינה נותרת כזכות כל אימת שמדובר בעם היהודי ובמדינת ישראל.
למעשה, הדרישה הפלסטינית להכרה בזכות ההגדרה העצמית של העם הפלסטיני לצד סירוב להכרה בזכות העם היהודי, מתקפת את ההסברים הפלסטינים באופן מטריד. קשה יהיה לבטל את טענתם של אלו שיראו בהסבר הפלסטיני לסירוב להכרה בזכות ההגדרה העצמית של העם היהודי, ביטוי לחוסר נכונות ובשלות להגיע הסכם שלום אמתי, כלומר: ביטוי ל"אסטרטגיית השלבים" בנוסח מתוחכם ומעודן ולכמיהה ההיסטורית לחיסול הישות היהודית הלאומית בארץ ישראל המערבית לשם הקמת מדינה פלסטינית מהים עד הנהר.
אין צורך במאמץ מיוחד על מנת לאתר התבטאויות של בכירים פלסטינים בנוגע לכוונה זו. החזון הלאומי הפלסטיני מודגש גם בספרי הלימוד, באמצעי התקשורת, בשיח הציבורי בזירה הפלסטינית וכן באמנת הפת"ח והאמנה הלאומית הפלסטינית – אמנת אש"ף. האמנה הפלסטינית לא שונתה בפועל, למרות התחייבויות לעשות כן (את הנוסח המלא ניתן למצוא באתרים רשמיים של אש"ף ושל הרשות הפלסטינית).
מאחר וההנהגה הפלסטינית עדיין מחויבת – באופן רשמי – להסכמי אוסלו, ומשום שהיא מצהירה חזור והצהר על כוונתה הכנה להגיע להסכם שלום עם ישראל, עליה להסביר את פשר דרישתה להכרה בזכות ההגדרה העצמית לפלסטינים, לצד התנגדותה הנחרצת לאותה הזכות בעבור העם היהודי במדינת ישראל.

2 תגובות

  1. יוסי הגב

    למיטב ידיעתי, ישראל (כלומר, נתניהו) לא דרשה מהפלשתינים להכיר בזכות ההגדרה העצמית של היהודים. נתניהו דרש מהפלשתינים, כתנאי טרום-מו"מ להכיר במדינת ישראל כמדינת העם היהודי. כלומר, לנקוט בעמדה לפיה הפלשתינים שחיים בישראל עוד מלפני קום המדינה חיים וימשיכו לחיות במדינה שמגדירה את עצמה יהודית.

    כדי להבין מדוע ברור שנתניהו הגה את התנאי הזה כטריק (גאוני למדי) שמטרתו להכשיל את האפשרות לפיוס, צריך לנסות לחשוב מה המקבילה ההפוכה. למשל, המקבילה ההפוכה תהיה שאבו מאזן ידרוש מנתניהו, כתנאי לפתיחת המו"מ, שישראל תכיר באחריותה לנכבה. מה משמעות של הכרה כזו? שלפלשתינים אכן יש זכות מוסרית לגור בתוך גבולות ישראל ושנעשה עוול לפליטים שגורשו או ברחו מישראל במלחמת 48.

    מובן מאליו שאפשר להגיע להסכם פשרה גם בלי שנצטרך להכיר בכך, ובלי שהפלשתינים יצטרכו להכיר בכך שישראל היא מדינה יהודית. הכרה שיש בה
    פגיעה בפלשתינים אזרחי מדינת ישראל.

    כמו שהפלשתינים אומרים, ההגיון היחיד בהתנייה כזו קיים אם מנסים להשתמש בה כדי להכשיל את הסיכויים להגיע לפשרה בין הפלשתינים ליהודים.

  2. Udi Gonen הגב

    תודה על ההערה אם כי למען האמת לא כל כך ברורה לי ההשוואה, למה "…אבו מאזן ידרוש מנתניהו, כתנאי לפתיחת המו"מ, שישראל תכיר באחריותה לנכבה…" שקול לדרישה בהכרה המדינה היהודית (שמופיע אגב גם במגילת העצמאות שלנו שהיא הדבר הקרוב ביותר לחוקה שיש לנו).
    הערבים פתחו במלחמת 48 והפסידו בה, כולנו יודעים מה היה קורה לישוב העברי בארץ ישראל אם הם היו מנצחים.

השארת תגובה ל-יוסי

ביטול