מועצת זכויות האדם של האו"ם קנתה לעצמה שֵׁם של מי שמחזיק בגישה עוינת כלפי ישראל, כאשר הביקורת המופנית על ידה נגד ישראל אינה עומדת בשום יחס לביקורת המופנית כלפי מדינות אחרות. הוועדה שמונתה לחקירת חשדות לביצוע פשעי מלחמה חשודה לכן מלכתחילה שלא האמת תעמוד לנגד עיניה. יתרה מכך, ההחלטה בדבר מינוי הוועדה נוסחה באופן המצביע על חריצת דין בטרם חקירה, כך טוען מורדכי קרמניצר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה.
דרך העיקרית להענקת משמעות ותוקף לנורמות של דיני המלחמה היא באמצעות הפנמתם בקרב המנהיגים והמפקדים הצבאיים הבכירים במדינות השונות. חיוני, לשם כך שההליכים העשויים להוביל לאחריות פלילית יתפרשו כהוגנים וכצודקים. במקרה של ישראל, מועצת זכויות האדם של האו"ם, שמינתה את ועדת החקירה לחקירת חשדות לביצוע פשעי מלחמה במהלך מבצע "צוק איתן", קנתה לעצמה שֵׁם של גוף המחזיק בגישה עוינת כלפי ישראל. נראה שעוצמת הביקורת שמותחת המועצה על ישראל חורגת בהרבה מהביקורת שהיא מותחת על מדינות אחרות. לפיכך, הוועדה שמינתה נחשדת מלכתחילה בכך שלא האמת תעמוד לנגד עיניה בעת עבודתה. יתרה מזו, ניסוח ההחלטה על מינוי הוועדה מרמז על חריצת דין טרם חקירה.
החשד הזה התחזק לנוכח העובדה שאף לא אחד מחברי הוועדה הוא אזרח המדינה, שהתנהגות צבאה נמצאת במוקד החקירה, אף על פי שישראל מבורכת בשופטים בדימוס ובמשפטנים ששמם הולך לפניהם. הפגיעה בהוגנות החקירה אף מוכפלת כאשר מתמנה לעמוד בראש הוועדה מי שהצהיר בעבר על משאלתו לראות את ראש ממשלת ישראל יושב על ספסל הנאשמים של בית הדין הפלילי הבינלאומי. כלומר מי שמחזיק בדעה קדומה נגד ראש המערכת המדינית, שהתנהגות צבאה עומדת לבחינה.
נסיבות אלה מבטיחות כי ישראל תתקשה מאוד לשתף פעולה עם ועדה כזו, שאינה יכולה להיחשב אובייקטיבית ונטולת פניות. גם ארגוני זכויות אדם בישראל לא יוכלו לראות בוועדה גוף נייטרלי ואובייקטיבי. התוצאה תהיה שהחקירה תישען על גרסת צד אחד, הצד של חמאס. חד-צדדיות זו תביא בהכרח לממצאים מגמתיים ונטולי ערך. מסקנות שיתבססו על ממצאים כאלה יהיו גם הן מטבע הדברים חסרות ערך, כפי שקרה לוועדת גולדסטון. דוח כזה של הוועדה יחליש את אמינותו של המשפט הפלילי הבינלאומי.
ראש הוועדה הצהיר כי ישראל הייתה מתנגדת לוועדה, "גם אם בראשהּ היה עומד ספיידרמן". ככל שכוונתו לישראלים, דבריו מוציאים את דיבתנו רעה. רבים מבין הישראלים, ואני בכללם, מעדיפים חקירה אמינה, יעילה ועצמאית. חקירה כזו הייתה מייתרת את הצורך בחקירה בינלאומית. ואולם, בהיעדר חקירה כזו, לא מעטים בישראל היו רואים ערך בחקירה שמנהל גוף בינלאומי, ובלבד שחבריו נטולי פניות. חובתם של מי שמדברים בשם המשפט הבינלאומי היא להבטיח את קיומם של סטנדרטים בסיסיים של שלטון החוק. חקירה אמינה היא אחד מהם.
אחריות כבדה רובצת על מועצת זכויות האדם ועל הוועדה שמונתה על הפרת חובה זו. בכך פעלו הגורמים המעורבים – גם אם לא בהכרח במתכוון – להכשלת המשפט הפלילי הבינלאומי.