האם הסנקציות המערביות על רוסיה הן הזדמנות ליייצוא הישראלי

נתחיל בשורה התחתונה הסופית – לא!! ואסור שמשהו יסתכל על מלחמת הסחר המתפתחת בין רוסיה למערב כהזדמנות עסקית לישראל.

עקב המשבר במזרח אוקראינה וההתערבות לכאורה של רוסיה בתמיכה צבאית בבדלנים הרוסים במזרח המדינה, החלו ארה"ב ואירופה במרץ ואפריל 2014 בהטלת הגבלות על המסחר עם רוסיה. עיקר ההגבלות נגעו לסקטורים של התעשייה הצבאית, התחום הימי והאווירי, האנרגיה והבנקאות. ההגבלות הוחרפו בחודש יולי דבר שגרר בחודש אוגוסט חרם נגדי של רוסיה כנגד מוצרי המזון המיובאים מאירופה וארה"ב.

היו כאלו בישראל שראו בזה הזדמנות, רוסיה היא מדינת ענק עם שווקים עצומים והחורף הרוסי המתקרב מצד אחד עם הגבלות רוסיות על יבוא מזון מאירופה מהצד השני יכולים בהחלט להיות הזדמנות ליצואני מזון טרי מישראל (שעיקר הייצוא שלו בחודשי החורף), אבל אבוי למשוואה הכלכלית הזו נכנסים כמה משתנים חשובים מהצד הפוליטי שהחשוב בינהן הוא כמובן איראן וכן גורמים כלכליים כגון עודפי המזון שנוצרו באירופה ויחסי הכלכלה עם ארה"ב.

לגבי איראן, כל מה שנעשה היום מול רוסיה, האם נצטרף לקואליציה המערבית או ננסה לשבת על הגדר כפי שאנו עושים כיום – ייזכר לנו בבוא יום פקודה בו נבקש מהעולם להדק את הסנקציות הכלכליות על איראן (שהולכות ומתרופפות) כאשר זה יבין כי איראן 'עבדה עליו' בהצהרותיה על תוכנית הגרעין שלה. אנו חייבים לשמור על הגינות אחרת איש לא יעמוד לצידנו.

בנוסף, אירופה היא שוק יעד גדול בהרבה למזון ישראלי מאשר רוסיה, עודפי המזון מאירופה שהיו מיוצאים לרוסיה לפני שזו הטילה הגבלות על יבוא מזון, מציפים כיום את השווקים באירופה – היצואנים הישראליים כנראה יותר מפסידים באירופה מאשר יכולים להרוויח בצד הרוסי.

כל זה עדין לא מביא בחשבון את מרקם היחסים הכלכלי העשיר מול ארה"ב הכולל השקעות ענק בכלכלה הישראלית, ערבויות כלכליות, סיוע ישיר, שיתופי פעולה במו"פ ועוד ועוד, אנחנו ממש לא רוצים לעצבן אותם מהבחינה הכלכלית. קיצורו של דבר, עלנו לעמוד עם ידידתנו הגדולה מזה שנים ממערב ולא לקפוץ למיטתו של הדוב הרוסי ממזרח לרומן זמני. זה נכון הן פוליטית (מול איראן) והן כלכלית.

 

כרוניקה של הקצנה – המתיחות בחצי האי קרים החלה בסוף חודש פברואר 2014. בחודשים שלאחר מכן החלו ארה"ב והאיחוד האירופי בהטלת סנקציות על רוסיה באופן הדרגתי. להלן רצף המאורעות:

  • 1/3/2014 – הרוסים מאשרים להשתמש בכוחות מזויינים בשטח אוקראינה.
  • 3/3/2014 – ישיבה שלא מן המניין של מועצת האיחוד האירופי בה מגנים את ההפרה של הריבונות האוקראינית.
  • 6/3/2014 – הקפאת השיחות עם רוסיה בנושאי ויזה וההסכם החדש ועיכוב ההכנות להשתתפות בוועדת ה-G8 בסוצ'י שברוסיה.
  • 17/3/2014 – האיחוד האירופי מטיל איסורים ראשונים על נסיעות ומכריז על הקפאת נכסים של פקידים רוסים ואוקראינים בעקבות סיפוח האי קרים.
  • 20/3/2014 – ארה"ב מגבילה מימון לחמשת הבנקים הגדולים ברוסיה ושתי חברות אנרגיה. בנוסף, הוגבלו תנאי מימון אשראי שמעודד את היצוא לרוסיה ומימון לפרויקטים של פיתוח כלכלי ברוסיה. כתוצאה מכך הופחת היצוא של פריטים מסוימים בהם נעשה שימוש במגזר האנרגיה של רוסיה: במים עמוקים, באזור הארקטי, ובפצלים, בפרויקטים לחיפוש נפט והפקתו.
  • 4/6/2014 – קיום ועדת G7 בבריסל במקום ה-G8 שתוכננה בסוצ'י.
  • 28/4/2014 – הטלת מגבלות אמריקאיות נוספות על היצוא הביטחוני לרוסיה של טכנולוגיות ושירותים הנמצאים בפיקוח אמריקאי.
  • 29/7/2014 – סנקציות נוספות של האיחוד האירופי שכללו הטלת אמברגו על סחר של נשק וחומרים קשורים עם רוסיה. כמו כן הוטל איסור על יצוא סחורות דואליות (בעלות שימוש כפול) וטכנולוגיה לשימוש צבאי או למשתמש קצה צבאי.
  • 7/8/2014 – לאחר החרפת ההגבלות בחודש יולי רוסיה הודיעה על חרם כנגד מוצרי המזון המיובאים מאירופה וארה"ב.

4 תגובות

  1. ליפ הגב

    זה לא שחור-לבן. אנחנו יכולים להרוויח מהחרם הזה גם בלי להיות אקטיביים. בגלל שיחסרו להם סחורות הם ירצו לקנות מאיתנו, זו דרכו של עולם.

    • משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגב

      אז זהו שזה בדיוק כן שחור או לבן, אסור לנסות או להראות כמי שמרוויח מזה, חד משמעית, שחור או לבן

    • משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגב

      אז זהו- זה בדיוק שחור ולבן. ואנחנו צריכים להקפיד לא להיות בצד השחור

  2. הלה, סידני, אוסטרליה הגב

    שתי הערות בנושא:
    במלחמת האזרחים האמריקאיים היו אלה היהודים שסרבו לקנות את אגרות החוב של הפדרציה הדרומית (וכך, למעשה, הכריעו את המלחמה)
    וקצת יותר מאוחר, לפני כעשור היתה שביתת תסריטאים בהוליווד. אני זוכרת כתבה בוואלה! לפיה יצרו קשר עם תסריטאים ישראלים וביקשו לשתף איתם פעולה, אבל הארץ נקטו סולידריות חברתית וסרבו להצעות.

השארת תגובה