ייצור מוצרי הפלסטיק של ישראל הינו דוגמה לתעשייה מקומית מסורתית בעיקרה שמרבית תוצרת לייצוא. ענף יצור הפלסטיק מייצא בשנה מישראל לחו"ל מוצרים בהיקף של כשניים וחצי מיליארד דולר. היצוא הזה מהווה כשישים אחוז (60%) מהייצור התעשייתי של הענף. זהו שיעור יצוא שהוא גבוה פי כמה משיעור היצוא הממוצע המושג בתעשיה המסורתית שלנו, שהוא נע סביב עשרים אחוז (20%).
אף כי ענף ייצור מוצרי הפלסטיק הוא עתיר בחומר גלם, הרי שהוא מצליח להשיג (על סמך נתוני החברות הציבוריות הפועלות בו) שיעורי רווח טובים. הם כוללים רווח גולמי בשיעור ממוצע של כ-24%, רווח תפעולי בשיעור ממוצע של כ-7% ורווח נקי בשיעור ממוצע של כ-4%.
ענף ייצור מוצרי הפלסטיק כולל בתוכו כחמש מאות יצרנים מקומיים, המעסיקים ביחד כעשרים ושלושה אלף עובדים. התפוקה הממוצעת לעובד נעה סביב סכום השווה למאתיים אלף דולר. זהו ענף המפוזר באיזורי פריפריה של ארצנו, (חלק גדול בתעשייה הקיבוצית) ולכן הוא תורם לחיזוקה של הפריפריה.
רוב היצרנים המקומיים של מוצרי הפלסטיק מייצרים בטכנולוגיה של הזרקה או בטכנולוגיה של שיחול (אקסטרוזיה), ורק מיעוט קטן שלהם מייצר בטכנולוגיה של רוטציה או בשיטה של קלנדרינג.
1.להיכן מופנה הייצוא של מוצרי פלסטיק?
חלוקת היצוא של מוצרי הפלסטיק לפי ארצות יעד עיקריות בחו"ל היא כדלקמן: (דיבון, 2012)
1.איחוד אירופי כ-50%
2.מזרח אירופה כ-5%
3.שאר אירופה כ-5%
4.צפון אמריקה כ-20%
5.מרכז אמריקה כ-3%
6.דרום אמריקה כ-4%
7.אסיה, אפריקה ואוקיאניה כ-13%
ארצות היעד העיקריות לייצוא מהארץ של מוצרי פלסטיק בתוך האיחוד האירופי הן מדינות אירופה הגדולות, כמו איטליה, גרמניה, אנגליה וצרפת, וכן בלגיה ותורכיה.
תתי ענף
ענף מוצרי הפלסטיק הוא מורכב מתשעה תתי ענף. תתי ענף אלו הם כדלקמן:
- 1. חקלאות. זהו תת ענף הכולל לדוגמה יריעות לחיפוי של חממות ומאגרי מים, וכן טפטפות ומסננים המשמשים להשקיה.
- 2. תשתיות ובנייה. זהו תת ענף הכולל בתוכו לדוגמה גגות לתחנות רכבת וקניונים, וצנרת המשמשת להובלת מים.
- 3. אריזה. זהו תת ענף הכולל בתוכו הן אריזה גמישה כמו שקיות למזון, והן אריזה קשיחה כמו בקבוקים ומגשים.
- 4. ביתי. זהו תת ענף הכולל בתוכו ריהוט גן, מחסנים ומוצרי פלסטיק רבים לבית כמו מטאטא ופח אשפה.
- 5. תעשייה. זהו תת ענף הכולל בתוכו מוצרים כמו חלקי נק"ל, מיכלים מפלסטיק ומעקות לתעשייה.
- 6. רכב. זהו תת ענף הכולל חלקי רכב
- 7. רפואי. זהו תת ענף הכולל בתוכו הן מיכשור רפואי והן ציוד רפואי מתכלה.
- 8. תעופה. זהו תת ענף הכולל בתוכו חלקי מבנה למטוס וגם חלקי פנים שלו.
- 9. תערובות. זהו תת ענף המוכר תערובות של חומרי פלסטיק ליצרני פלסטיק.
בתוך תשעת תתי הענף האלו חבויים אלפי מוצרים. היצוא הנעשה מישראל לחו"ל הוא של מוצרים הכלולים בכל תשעת תתי הענף האלו.
מהם הגורמים אשר תורמים להצלחה ביצוא של מוצרי פלסטיק?
יש שלושה עשר גורמים שמקורם בניהול טוב, אשר הם תורמים להצלחה המושגת ביצואם של מוצרי פלסטיק מישראל לחו"ל. גורמים אלו הם:
מהירות תגובה לשינויים
- 1.הסטת רכש חומרי גלם מאירופה אל ארה"ב ואפילו, אם כי בכמות מוגבלת של K80 טון, אל מדינות המפרץ הפרסי (דרך ירדן).
- 2.הסטת יצוא לאירופה, אשר בה המטבע היורו התחזק לעומת הדולר האמריקאי.
מהירות התגובה באה לידי ביטוי בפעולות כגון הבאות:
- 1.תכנון מהיר של תבניות
- 2.ייצור מהיר, בתוך יממה, של אבי טיפוס למוצרי פלסטיק מוזרקים בעזרת מדפסות תלת מימד.
הנדסת תהליך טובה, המקנה שליטה טובה באיכות המוצר שעובר הזרקה או אקסטרוזיה. הנדסת התהליך היא דומה לעבודה הנעשית בבית מרקחת. הנדסת התהליך כוללת מינון מדויק של חומרי גלם, מיומנות בהפעלת המכונות, תבניות מדויקות (במקרה של הזרקה), ואפילו תחזוקת תבניות. השליטה הזו באיכות המוצר מאפשרת הומוגניות בתוך הסדרות המיוצרות. שמענו כי מהנדסים יפאנים שהגיעו לארץ כדי לראות מכונות שלהם המותקנות בתהליך הייצור של מוצרי פלסטיק לא הכירו את המכונות מרוב שיפורים אשר הוכנסו בהן על ידיד עובדיהן בארץ.
התמחות בשוק החקלאות או בשוק הביטחוני, אשר בהם לישראל יש יתרון יחסי.
התמחות ביישומים ובפלחי שוק צרים של לקוחות בחו"ל עד השגה של מעמד דומיננטי או מעמד של חלוץ מוביל בתוך השוק המסוים. מוצרים לדוגמה לכך הם שקיות פוליתילן של פלסטיק המשמשות להעברה של כספים מבנקים אל ברינקס וכד', כאשר כל שקית היא ממוספרת, או שקיות גמישות רב שכבתיות של "פלסטופיל" המשמשות לאריזה של מוצרים קפואים.
נטילת סיכונים לצורך פעילות במספר שווקי יצוא בו זמנית, ואי הסתפקות בהתקדמות בטור בעת היצוא הנעשה מהארץ לחו"ל. כך קורה, כי להרבה מפעלי פלסטיק מקומיים יש צינורות שיווק מסודרים בלפחות עשר מדינות יעד, בו זמנית.
הגדלה מתמדת במשקלם של חומרים מיוחדים (specialties) בהרכבו של המוצר הסופי. גידול במשקלם היחסי של החומרים המיוחדים בא במקביל להוספה למוצר הפלסטיק המיוצא של תכונות כמו ידידותי לסביבה (ירוק), נוגד סגול (UV), נוגד שחיקה, מבודד תרמי, מבודד אקוסטי, אנטי בקטריאלי (עבור בתי"ח) ואפילו ממוגן נגד ירי, כמו בלוחות של מפעל "פלרם" המשמשים בתור דלפקים לפקידי בנק.
רכישה של ציוד חדיש המוצג בתערוכות בחו"ל.
הוספה של מוצר נוסף למוצר הפלסטי, כדי לקבל ערך מוסף מצרפי בשיעור גבוה יותר מאשר הערך המוסף שמתקבל משיווק של המוצר הפלסטי בלבד. כבר לדוגמה, היצרן טוויטופלסט המייצר מוצרי פלסטיק לתחום מיזוג האוויר הוא משווק לעתים יחד עמם רכיבי אלקטרוניקה, אשר מיוצרים על ידיו במפעל שכן שבבעלותו.
עיצוב מוצר באופן בו יחידה אחת נכנסת לרעותה, ולכן הוזלה של ההובלה במכולה בעת יצוא לחו"ל
הובלה ימית של מוצר מיוצא אל לקוחות בארה"ב הנמצאים ליד נמל בחוף מזרחי. הובלה כזו היא לעיתים יותר זולה מאשר הובלה יבשתית מאת יצרן אמריקאי מתחרה למרות שההובלה היבשתית נעשית לעתים במכולות גדולות יותר (במו בגודל של חמישים פיט) מאשר המכולות של הובלה ימית שהן בגודל של ארבעים פיט. בנוסף לכך, ההובלה הימית היא זולה כאשר ממלאים בה מכולות שהביאו ארצה ייבוא והן היו חוזרות ריקות אילו לא היה נכלל בהן יצוא.
בעלות זרה ואפילו חלקית על היצואן הישראלי. שיוך של היצואן לחברה בינלאומית הוא פותח דלתות ליצואן המקומי במדינות יעד רבות בחו"ל. לעיתים, הרוב המכריע של היצוא אצל יצואן שהוא בבעלות חלקית זרה הוא אף נעשה דרך חברת האם של היצואן. חלק ניכר מבין הגורמים האלו, המסייעים לענף של יצרני הפלסטיק להשיג יצוא שנתי כה נכבד, הם קיימים גם בענפים נוספים של תעשייה מסורתית שלנו. לכן, אימוצם של גורמי ניהול כאלו בענפי תעשייה מסורתית אחרים יכול לתרום לצמיחה ביצוא שלהם גם כן.
זהו גורם משני שהוא ישים רק אצל יצואנים ישראלים הנמצאים בבעלות חלקית או מלאה מצד חברה בינלאומית זרה. עדיין, רק יצואנים בודדים של מוצרי פלסטיק נופלים לקטגוריה זו.
מאת ישראל ציגלמן, מנכ"ל של מכון ציגלמן לחקר השיווק וכן, מדריך מיטיבי הלכת באגודת "חובבי הטבע-חיפה". ישראל הוא כלכלן, משפטן, מוסמך למינהל עסקים ומומחה לחקר שווקים.
במגוון מוצרי הפלסטיק נמצא גם רהיטי גן מפלסטיק