למה חרם? והיצוא הישראלי לאירופה

מספר מדינות באירופה בולטות בפרופיל הציבורי הגבוה שלו זוכות הקריאות להחרמת תוצרת ישראלית. בנוסף לכך דווחו קריאות או פעילות ציבורית משמעותית (הפגנות וכו') בדרום אפריקה, אוסטרליה ואף ארה"ב (קריאות לחרם אקדמי). הסיבות להתרכזות הקריאות לחרם דווקא במדינות אלו מגוונות ומורכבות אבל ניתן להצביע על מספר גורמים:

תפיסה תרבותית: הזדהות אוטומטית עם הצד הנתפס כחלש והתעלמות ממורכבות הסכסוך על פני צירים אחרים (דמוגרפיה, זכות להגנה עצמית, היסטוריה, תרבות ועוד). תפיסה זו יכולה להסביר את ההזדהות עם הצד הפלשתינאי במרבית מדינות אירופה.

הפיכת הסכסוך הישראלי – פלשתינאי לסמל במתח הפוליטי של צפון – דרום (מדינות מפותחות מול מתפתחות) והשליטה הישראלית באזורים שמעבר לקו הירוק כביטוי לקולוניאליזם. רכיב זה מסביר את הזדהות מדינות מתפתחות עם הצד הפרו פלשתינאי ובראשם דרום אפריקה וחלק ממדינות אמל"ט.

הפיכת הסכסוך הישראלי – פלשתינאי לסמל במתח על הסדר הגלובלי החדש. תפיסת ישראל והתמיכה שלה אנו זוכים מארה"ב כביטוי לסדר גלובלי לאומי מיושן. רכיב זה מסביר את ההזדהות של קבוצות בעלות אג'נדה קיצונית ואנרכיסטית עם הצד הפרו פלשתינאי.

איבה היסטורית מובנת כנגד ישראל (ויש האומרים גם כנגד היהודים) של קהילות מהגרים מוסלמיות וערביות במדינות מחוץ למזה"ת, לדוגמא בריטניה, צ'ילה.

ניסיון להרוויח הון פוליטי מקרב אוכלוסיות מהגרים ערביות ומוסלמיות. מנהיגים מקומיים שאין להם עמדה מיוחדת בנושא הישראלי פלשתינאי תומכים בקו אנטי-ישראלי כאמצעי לרווח פוליטי מקומי מאחר ואין להם מה להפסיד מקו פוליטי שכזה. כגון מקרה העירייה המקומית מריקוויל באוסטרליה.

טשטוש הגבולות שבין יהודי וישראלי (טשטוש הגבול שבין דת, לאום ואזרחות) וביקורת אנטישמית שאינה תקינה פוליטית בתקופתנו במסווה של ביקורת אנטי ישראלית פוליטית לגיטימית. רכיב זה יכול להסביר הזדהות של קבוצות קיצון ושוליים עם הקריאות לחרם.

בהקשר ייחודי לאירופה, הן בציבור הרחב בישראל והן בעולם קיים בלבול בין הנושא הטכני של החלת הסכם הסחר בין האיחוד הארופאי וישראל על תוצרת שיוצאה לאיחוד מתוך השטחים שמעבר לקו הירוק ובין קריאות להחרמה כללית של תוצרת ישראלית.

משרדי הממשלה הישראלים ומוסדות האיחוד האירופאי חלוקים בדבר החלת הסכם האסוציאציה שבין ישראל והאיחוד גם על השטחים שמעבר לקו הירוק. זהו נושא לכאורה טכני במהותו שעיקרו הוא האם תוצרת ישראלית שיוצרה מעבר לקו הירוק זכאית להקלות המכס הקבועות בהסכם מול האיחוד. כיום יצואנים ישראלים המיצרים מעבר לקו הירוק משופים על ידי ממשלת ישראל.

את ההקשר של החלת ההסכם מעבר לקו הירוק ניתן היה לראות לאחרונה בפרסום של מועצת האיחוד האירופי תחת הכותרת "הנחיות בעניין זכותן של ישויות ישראליותופעילותן בשטחים שנכבשו על ידי ישראל מאז 1967 למענקים, לפרסים ולאמצעים פיננסיים במימון האיחוד האירופי משנת 2014 ואילך" (יולי 2013 ).

מהצד השני, פעילי BDS מנסים לטשטש את הקו שבין תוצרת ישראלית לתוצרת ישראלית שיוצרה מעבר לקו הירוק וזאת על מנת לקדם את מטרתם של החרמת היצוא הישראלי וליצור 'זליגה רעיונית' מסוכנת מבחינתנו ויצירת קשר ובלבול בתפיסת הצרכנים שבין תוצרת ישראלית בכלל ותוצרת ישראלית שיוצרה מעבר לקו הירוק.

השארת תגובה