ישראל כמדינה קטנה אך מפותחת קשורה בטבורה למערכת הכלכלית העולמית. כשוק מקומי קטן המהווה פחות מ 1% מהכלכלה העולמית נראה כי תפריט האפשרויות העומד בפני קברניטי המשק הינו "לסחור או להיות עניים". ישראל קטנה כמובן מכדי להשפיע בפעילותה על השוק העולמי ולכן אנו חייבים להתאים עצמנו למציאות המשתנה של עולם הסחר הבין לאומי. איתור מגמות עולמיות (מגה-טרנדס, MegaTrends) יכול לרמז לנו על האתגרים הצפויים לייצוא הישראלי בטווח הבינוני. ניבוי המגמות כמובן אינו מדוייק ומשתנה לאורך הזמן ויש גם שיטענו גם שמבחינה תפיסתית /פילוסופית איננו יכולים לצפות את מגמות העתיד. אם זאת מתוך סקירה של עשרים השנה האחרונות שהתאפיינו בגלובליזציה מואצת ובפיתוחים טכנולוגיים מדהימים ניתן להעריך את הכיוון הכללי אליו צועדת כלכלת העולם והמגמות המרכזיות אותן ניתן לצפות בטווח הבינוני.
אז מה המגמות העקריות בגלובליזציה ובעולם הכלכלי ואלו תובנות אפשר להפיק מהן על ההזדמנויות החבויות בשינויים אלו?
מגמות דמוגרפיות וחברתיות:
דמוגרפיה: עליה חדה באוכלוסיית המדינות המתפתחות המורכבת בעיקר מצעירים היוצאים למעגל העבודה והזדקנות האוכלוסייה במדינות המפותחות.
לחץ על אספקת מוצרים בסיסיים ותשתיות חיוניות. אוכלוסייה עולמית בת כ 8.5 מיליארד נפש בשנת 2030 תצרוך:
35% מזון יותר מהצריכה כיום
40% מים מזון יותר מהצריכה כיום
50% אנרגיה מזון יותר מהצריכה כיום
הזדקנות האוכלוסייה במדינות מתפתחות (אחוז המבוגרים מסך האוכלוסייה עולה עקב שיפורים בתחום טכנולוגיית בריאות, רפואה מונעת ואוח חיים בריא) יגרמו לאתגרים ובעיות בנושאי:
- פנסיות: היחס שבין הנתמכים והחוסכים אינו בר קיימא ומחייב את הורדת רמת החיים.
- עלייה בדרישה לרפואה גריאטרית
- אתגרים חברתיים, אתיים ומוסרים בתחומי סיעוד לאוכלוסייה המבוגרת.
מגמות אלו חייבות ליצור תנועה דמוגרפית גדולה – הגירת עבודה– שתהיה המנוע העיקרי לכלכלות (הן המפותחות והן המתפתחות)
עליית כוחו של הפרט ומעמד הביניים: על פי מדד האו"ם ב 2025 יהיו בעולם יותר בני מעמד הביניים מאשר עניים. השינויים הגדולים יחולו במדינות המתפתחות ששם מעמדות שהיום הן עניים יכנסו להגדרת מעמד הביניים. בעולם המפותח תחול דווקא קוטביות חברתית ומעמד הבינים יקטן. נתון זה מרמז על שינויים בפרמטרים הבאים:
o נגישות לשירותי בריאות ועלייה בערך חיי אדם
o התפשטות ערכים גלובליים של הגנת הסביבה, דמוקרטיזציה וזכויות אדם (שוויון מגדרי, זכויות ילדים וכו')
o שקיפות ציבורית ומעורבות גדלה והולכת של האזרחים בהחלטות ממשלתיות
o חוסר שוויוניות בהכנסות ויצירת מעמד משמעותי של מגה-עשירים
הגבולות המסורתיים בין המגזרים (עסקי, מלכ"ר וציבורי) מטשטשים: הרחבת מושג 'רווח לבעלי המניות' ל 'טובת בעלי העניין'
o שבירת מבנים חברתיים ופוליטיים מסורתיים – חוסר שקט חברתי
הרחבת מעגל בעלי העניין הנכללים בהחלטות הארגון לא רק לבעלי המניות אלה גם לספקים, עובדים, צרכנים והקהילה. מכאן שחברות ענק בבעלות פרטית צריכות להראות ממשל תאגידי בעל מאפיינים ציבוריים.
o הפרטת מדיניות חברתית ממשלתית לארגוני החברה האזרחית (NGO's)
o גם מלכ"רם צריכים לפתח מודל בר קיימא
עיור: רוב אוכלוסיית העולם מתגוררת כבר היום בערים. עד 2030 יתגוררו בערים כשני שליש מאוכלוסיית העולם.
o תשתיות עירוניות
o עלייתה מחדש של 'עיר- המדינה' ככוח פוליטי
o בטחון פנים
o אבטחת מזון
o סביבה, טיפול בשפכים