החרדים לא עובדים, הנשים הערביות לא יוצאות מהבית, אז מי ישלם את הפנסיות למעמד הביניים החילוני שעובד היום אבל יפרוש עוד 20 שנה? מדיניות של "טייס אוטומטי" לא תביא אותנו לצמצום הפערים מול המדינות המפותחות. האתגר הגדול ביותר העומד כיום בפני הכלכלה והחברה הישראלית הוא אתגר שוק העבודה! פריון נמוך והשתתפות נמוכה של מגזרים מסויימים בשוק העבודה מהצד האחד מול הזדקנות האוכלוסיה העובדת ומשלמת המיסים המצד השני. זהו המסר של נגידת בנק ישראל קרנית פלוג בסקירה מאקרו כלכלית מקיפה שנשאה בועידה הכלכלית של הלמ"ס.
המדיניות הכלכלית בישראל פועלת תחת מגמות שונות ואילוצים, אם כי עלינו לזכור כמובן שבטווח הארוך ניתן להשפיע גם על מסגרת האילוצים. בין אלו ניתן למנות את המגמות הדמוגרפיות, את המצב הגיאו-פוליטי, את מידת המשילות והיעילות של המגזר הציבורי, את היקפי ההוצאה הציבורית, המיסוי והחוב, וכמובן שגם הסביבה העולמית בה אנו פועלים היא מאוד מאתגרת.
המשק עומד בפני אתגר של עידוד צמיחה מכלילה, המשלבת אוכלוסיות בעלות שיעור השתתפות נמוך, תוך עליה בהון האנושי ובכושר ההשתכרות שלהן ועלייה בפריון. לצורך כך, עלינו לגבש תכנית אסטרטגית ממוקדת, שתכלול שילוב אוכלוסיות בתעסוקה (חרדים, ערבים, מבוגרים), טיפול בהעלאת הון אנושי, טיפול בגורמים לצמיחה איטית של הפריון (תשתיות, סביבה עסקית, תחרותיות), היערכות מערכות השירותים הציבוריים (בריאות, סיעוד וכדומה), וצמצום הכלכלה הבלתי-מדווחת באמצעות שיתוף פעולה בין כלל המעורבים בארץ ובעולם.
המגמות הדמוגרפיות הצפויות מצביעות על שני גורמים מאוד דומיננטיים. מצד אחד, צפוי שינוי בהרכב המגזרי של האוכלוסייה, תוך גידול משמעותי במשקל המגזר החרדי באוכלוסייה. מצד שני צפוי שינוי בהרכב הגילאים – האוכלוסייה בישראל צעירה יחסית לזו של המדינות המפותחות, אבל גם אצלנו יש מגמה של הזדקנות, ושיעור בני +65, שהיום הוא כ-10%, צפוי להגיע לכ-17%.
אז אם אנחנו רוצים שמשהו ישלם לנו את הפנסיה עוד 20 שנה, אנחנו חייבים עוד היום:
- להעלות את שיעור ההשתתפות בשוק העבודה
- לעלות את פריון העבודה
- למצוא מקורות להגדלת המימון הממשלתי לאור הגידול הצפוי בהוצאות הרווחה
