המערכת הבנקאית הישראלית ריכוזית ואינה יעילה בהשוואה למדינות המפותחות (OECD), כך עולה מסקירה של בנק ישראל. הריכוזיות במערכת הבנקאות נמנית עם הגורמים המשפיעים על מידת התחרות בה, וניתן למדוד אותה באמצעות מדד הרפינדל – הירשמן המודד את הריכוזיות במערכת כולה והוא מחושב כאן על פי סקירת הבנקאות הישראלית שפרסם בנק ישראל.
המדד מודד את נתח השוק של שני הבנקים הגדולים ,(concentration ratio CR2), פי סך הנכסים של הבנקים(בישראל – לאומי והפועלים) בסך הנכסים. במהלך 2013 נרשמו ירידות קלות בשני המדדים האלו, לרמה של0.20 ושל 0.56 , בהתאמה ניתן לייחס את הירידות במיוחד לגידול היחסי בנכסים של מזרחי-טפחותוהבינלאומי הראשון, בנקים שהגדילו את משקלם במערכת בעיקר הודות להתרחבות של האשראי הקמעונאי.
כאשר עורכים השוואה בין-לאומית של מדד הרפינדל על בסיס בנק, מוצאים כי הריכוזיות במערכת הבנקאות הישראלית גבוהה במידה ניכרת מהממוצע באיחוד האירופי.
גם היעילות של המערכת הישראלית לוקה בחסר, להלן ההשוואה עם מדינות OECD
ריכוזיות וחוסר יעילות הולכים יד ביד ולכן אין זה מפתיע כי 356 עובדי המערכת הבנקאות בישראל מרוויחים מעל מיליון שח בשנה וכי 7,000 עובדי בנקים בישראל מרוויחים מעל 45 אלף שח בחודש. סכומי עתק אלו והרווחים העצומים של הבנקים (בנק הפועלים מרוויח מעל 2 מיליארד שח בשנה) מגיעים ממשקי הבית והמגזר העסקי ואם הבנקים יו קצת פחות חמדנים היה כסף זה מתחלק בין כולנו.
המפקח על הבנקים גם דואג ליישום תקני באזל על הבנקאות בישראל, באזל III הינו הכינוי של מסגרת העבודה הבינלאומית אשר גובשה על בסיס לקחי המשבר העולמי שחל בשנים 2007-2009 והחולשות שנתגלו במערכות הבנקאות בעולם. גם בארץ, אימוץ המלצות באזל III משתלב בפעילות המתמשכת של הפיקוח על הבנקים לחיזוק האיתנות של המערכת הבנקאית בישראל, לשיפור איכות ההון והנזילות, ומדידת הסיכונים, וליישום סטנדרטים בינלאומיים מתקדמים.
במסגרת זאת, כולל באזלIII לראשונה שני תקנים בינלאומיים מפורטים למדידת ההיקף המינימלי של נכסי נזילות שעל תאגיד בנקאי להחזיק ופוזיציית הנזילות של התאגיד:
v תקן אחד הוא מדד נזילות קצר טווח – יחס כיסוי הנזילות (Liquidity Coverage Ratio ). התקן מודד את היקף הנכסים הנזילים שעל תאגיד בנקאי להחזיק ביחס לסך צרכי הנזילות הצפויים לו ב-30 הימים הבאים, בהנחה של תרחיש קיצון. צרכי הנזילות נמדדים, בין היתר, בהתאם למקדמי משיכה מינימליים שהתקן מייחס לכל אחד מסוגי מקורות המימון, המבטאים את רגישות הסיכון למשיכת המקורות מהתאגיד הבנקאי. באופן זה, הנכסים הנזילים של כל תאגיד בנקאי מותאמים להרכב המקורות המממנים את פעולותיו.
v תקן שני הוא מדד נזילות מבנית (ארוכת טווח)- יחס מימון יציב (Net Stable Funding Ratio). התקן משקף באיזו מידה פעילות התאגיד (למעט פעילות לטווח קצר) ממומנת על ידי מקורות מימון יציבים. תקן זה טרם גובש ע"י ועדת באזל באופן סופי, ולכן לא נכלל בשלב זה בסקר ההשפעה הכמותית.
יחס כיסוי הנזילות צפוי להיות מיושם בישראל בהדרגה החל מינואר 2015 על פני ארבע שנים ( (עמידה ביחס של 60% בינואר 2015, שיעלה ב-10% בכל שנה עד לינואר 2019, אז תידרש עמידה ביחס כיסוי נזילות של 100%).