תחזית הסחר העולמי לשנת 2014

ב-2013 המשק העולמי היה ממותן יחסית, עם צמיחה נמוכה בארה"ב שהושפעה מהריסון התקציבי שם, התכווצות מתמשכת באירופה והאטה בשווקים המתעוררים. בשנת 2014  צפויה התאוששות: בארה"ב, עם הקלת הריסון התקציבי צפויה האצה בצמיחה ל-2.6 אחוזים, אירופה צפויה לעבור לצמיחה חיובית, וגם בשווקים המתעוררים צפוי שיפור. מבחינת המשק הישראלי, המשתנה העולמי החשוב ביותר הוא הסחר העולמי המהווה אינדיקטור לביקוש ליצוא הישראלי; קצב גידולו של הסחר צפוי להאיץ מפחות מ-3% ב-2013 לכמעט 5% ב-2014, כך טוענים כלכלני בנק ישראל.

על רקע השיפור בכלכלה העולמית, תחזית חטיבת המחקר של בנק ישראל צופה בשנת 2014 קצב צמיחה של 3.3 אחוזים במשק הישראלי, אך בניכוי התרומה של הפקת הגז הטבעי הצמיחה צפויה להיות סביב-2.6.

נקודת החולשה במשק הישראלי הייתה בשנתיים האחרונות היצוא המדשדש תוך תנודתיות רבה, ומושפע קודם כל מהביקוש העולמי הממותן, אך גם מהייסוף בשער החליפין. בהקשר זה ראוי לציין כי הרגישות של סך היצוא לשער החליפין אינה גבוהה—הגמישות שנאמדה היא של 0.2, (כלומר, ייסוף של 1% מביא לירידה של 0.2% ביצוא, ולהיפך במקרה של פיחות), אך חשוב לזכור כי שער החליפין משפיע גם על כושר התחרות של תעשיות המתחרות ביבוא. הרגישות לשער החליפין גבוהה יותר בענפי התעשייה המסורתית והמעורבת מסורתית. אלה (ביחד) אמנם מהווים רק כ-20% מהיצוא של התעשייה, אך הם מהווים כ-42% מתוצר התעשייה (כלומר הם מייצרים גם תחליפי יבוא לשוק המקומי), ומעסיקים קרוב ל-60% מהמועסקים התעשייה. לנקודה זו יש כמובן השלכה על הרגישות של התעסוקה להתפתחות שער החליפין.

בהסתכלות ארוכת טווח , הציגה הנגידה בשבועות האחרונים שתי מגמות מטרידות:

האחת—גידול הפריון, כלומר הגידול בתוצר לשעת עבודה בישראל איטי מזה שברבות מהמדינות המפותחות, ובפרט מזה שבארה"ב. הפער בפריון העבודה ביננו לבין המדינות המפותחות לא נסגר, ונצטרך לעבוד קשה כדי לסגור אותו. ההסבר לפער המתרחב בפריון נעוץ בשורה של גורמים, ביניהם איכות התשתיות, שיעור ההשקעה במשק,  הסביבה העסקית, רמת תחרות נמוכה בחלק מהענפים, ועוד.

התופעה השנייה היא מגמת הגידול בשיעורי העוני של אנשים עובדים. עצם הגידול בשיעור ההשתתפות ובשעורי התעסוקה הוא מבורך, ומשתקף בבלימת העלייה של שיעור העוני בכלל האוכלוסייה. אבל העוני בקרב משפחות עם מפרנס אחד, ואפילו שניים, מציב בפנינו אתגר גדול של העלאת ההכשרה והמיומנויות של המצטרפים לתעסוקה.

בטווח הקצר האתגר העיקרי הוא המשך ניהול מדיניות בסביבה עולמית של צמיחה איטית וריבית אפסית, תוך מציאת האיזון בין תמיכה בצמיחה ובסקטור הסחיר, לבין שמירה על היציבות הפיננסית ובכלל זה יציבות שוק המשכנתאות.

בטווח הארוך האתגר בפני הממשלה הוא עידוד צמיחה מכלילה המשלבת אוכלוסיות בעלות שיעור השתתפות נמוך, תוך עליה בהון האנושי ובכושר ההשתכרות שלהן ועלייה בפריון.

2 תגובות

  1. טל רשף הגב

    כלכלני בנק ישראל לא צופים לנו את הצמיחה שתוארה בכתבה. התחזיות שלהם מדברות על קצת יותר מ-3% וזה גם מה שצופים לנו בקרן המטבע העולמי ובפורבס

    • Udi Gonen הגב

      שלום טל
      ככתוב בפוסט:
      "על רקע השיפור בכלכלה העולמית, תחזית חטיבת המחקר של בנק ישראל צופה בשנת 2014 קצב צמיחה של 3.3 אחוזים במשק הישראלי, אך בניכוי התרומה של הפקת הגז הטבעי הצמיחה צפויה להיות סביב-2.6"

השארת תגובה