על מחיר הנסיעה בתחבורה הציבורית והמטבע של 10 אג

בשנת 1992 בעת ביקור במוסקבה השתמשתי בטלפון ציבורי מקומי, מכשירי סלולר עוד לא היו נפוצים אז ובטח שלא ברוסיה. על מנת להפעיל את הטלפון הציבורי לכל שיחה מקומית היה צורך במטבע בין 2 קופקות. קופקה היא סנט של רובל שעמד אז בשער חליפין של סביב כמה מאות רובל לעומת הדולר קרי שיחת טלפון פנימית ללא הגבלת זמן עלתה 1/300 סנט אמריקאי (אם אני זוכר את החישוב שעשיתי אז).

ערך המתכת במטבע 2 קופקות היה גבוה בהרבה מ 1/300 סנט והסיבה היחידה להמשך הנפקתו הייתה הפעלת מליוני טלפונים ציבוריים ברחבי האימפריה המתפוררת דאז. יותר במובן של אסימון מאשר במובן של מטבע.

לא יכולתי שלא להזכר בזאת כאשר קראתי את הדוח האחרון של מחלקת המטבע של בנק ישראל שפורסם לאחרונה (כן אני מודה לפעמים קצת משעמם לי, והבהרה: כשבנק ישראל כותב 'מעה' זו רק מילה יפה יותר ל'מטבע') אז ככה מתוך הדו"ח:

"…מעת ה-10 אג' מהווה כ-60% ממספר המעות במחזור, משום שהיא משמשת למתן עודף בתחבורה
הציבורית העירונית. בהשוואה ל-2011, בסוף שנת 2012 מספר המעות בעריך של 10 אג' גדל
ב-9%, בשעה שמספר המעות בעריך של 1/2 ש"ח קטן ב-1%. הדבר נבע מכך שבינואר 2012
הועלה תעריף הנסיעה העירונית בקווי "דן" ו"אגד" ל-6.6 ש"ח, וכתוצאה מכך חל גידול
במספר המעות של 10 אג' לעומת ירידה במספר המעות של 1/2 ש"ח הנחוץ למתן עודף."

איני יודע כמה מהקוראים נסעו לאחרונה בתחבורה הציבורית. חלק גדול מהנוסעים משתמשים בכרטיסים נטענים אולם חלק עדין משלמים במטבעות.

כמה טרחה המתבטאת בזמן יש בהתעסקות עם מטבעות של 10 אג'. כמה זמן נהיגה של הנהג, של נוסעים, ויכוחים על מטבעות שנפלו והתגלגלו, סחיבת משקל בתיק המטבעות של הנהג, הנפקת המטבעות על ידי בנק ישראל,…

מה היה קורה אם המחיר היה שישה וחצי שקלים?

כן אני יודע על השפעות מחיר הנסיעה על המדד החודשי, על ההתחשבנות בין משרד האוצר לחברות האוטובוס ועוד, אבל קביעת עלות נסיעה שלא למחיר מעוגל יצרה כל כך הרבה עבודה מסביב ולא רק לנוסעים קשי היום המשתמשים באוטובוסים – מסתבר שאפילו לכלכלני בנק ישראל.

 

תגובה אחת

  1. אריאל קוליץ הגב

    דוגמא נהדרת לחוסר הגיון כלכלי. עיגול למעלה או למטה ל-חצי שקל היה חוסך המון.

    נהנה לקרוא!

השארת תגובה