ההיסטוריה של הבועות הפיננסיות

הדיונים הקדחתניים בקרב ממשלות של מדינות מפותחות בנוגע להתמודדות עם רמת החוב אינם יורדים מסדר היום. בישראל נדרש קיצוץ תקציבי כואב, ארה"ב שוב מגיעה לתקרת החוב האפשרית וכמובן משבר החוב באירופה רחוק מלהסתיים. סביר שדיונים אלו ימשיכו ללוות אותנו עוד מספר שנים – סוגיית גובה המסים, משך תקופת הריבית הראלית השלילית, כיצד מצליחים לפחת מטבע בעולם של מלחמת מטבעות? וכו".  מאחורי הדיונים הסוערים מתחבאת השאלה מי ישלם את החובות האדירים וכיצד? כלכלני העולם מקווים לראות צמיחה מהירה אך זו מאחרת להגיע.

דר איתי גלילי מחברת פיננסים מספר כי חובות בקנה מידה רב מאוד אינם דבר חדש ותופעה זו חוזרת על עצמה מדי מספר עשרות שנים כתולדה לבועות פיננסיות ומלחמות. תקופות של משבר כלכלי וגירעונות יוצרים מצב שבו פוליטיקאים צריכים לרצות את האזרחים ובאין פתרונות קלים מאמצים פתרונות קצרי טווח שבהם נמנעים מהתמודדות מבנית ארוכת טווח. לעיתים, המזל מאיר פנים והתפתחות טכנולוגית בלתי צפויה מצליחה לגרום לצמיחה, אך ההיסטוריה מלמדת שתקופות ארוכות של דעיכה כלכלית יצרה קרקע פורייה להפיכות ומלחמות. האם הדפסת הכסף המסיבית של ברננקי בארה"ב תחדש את הצמיחה? האם הדפסת הכסף של דראגי תעזור לאירופה? זאת נדע בעתיד, אך מההיסטוריה ניתן ללמוד שהדפסת כסף גורמת לעלייה בשווי הנכסים הפיננסים, תחושת עושר ולבסוף אינפלציה והתפוצצות נכסים פיננסים מנופחים.

אחד המקרים המעניינים בהיסטוריה הפיננסית החל במשבר חוב גדול בצרפת בתחילת המאה ה-18. מדינה זו הייתה הגדולה באירופה מבחינת אוכלוסייה ושטח אך לאחר עשור של מלחמות עם אנגליה הגיעה לחדלות פירעון. בסוף המאה ה -17 שלט בצרפת לואי ה-14 אשר התפרסם בהקמת ארמון ורסאי. הקמת הארמון המפואר לוותה בגביית מסים עצומה אשר שמשה גם לתחזוקתו היקרה.

האופן שבו מנהיגי צרפת בחרו להתמודד עם משבר החוב  יצרה, לימים, בועה פיננסית  שהסתיימה במשבר חריף  אשר הוביל לאחר שנים  למהפכה הצרפתית (ההתייצבות הפיננסית הגיעה רק לאחר עשרות שנים עם עלייתו לשלטון של נפוליאון).  סיפור המעשה קשור לכלכלן סקוטי בשם John Law אשר נולד ב 1671 בן לבנקאי וצורף. את החינוך שלו ספג בלונדון אשר ממנה ברח לאמסטרדם לאחר שנאשם ברצח אדם בדו קרב. באמסטרדם נחשף להתפתחות הישות המשפטית של חברה בע"מ ועקב אחר המסחר במניה הראשונה בעולם- חברת סחר בינלאומי הולנדית שבבעלותה מונופול לסחר בתבלינים עם הקולוניות באסיה.  הוא בלט ביכולתיו המתמטיים וכן היה ידוע באהבתו להימורים.

JHON LAW

John Law חזר לסקוטלנד ככלכלן וניסה לשכנע את הפרלמנט הסקוטי להקים בנק מרכזי ולהדפיס שטרות המבוססים על ערך קרקעות. לאחר שהצעתו נדחתה הוא נדד באירופה וניסה להפיץ את תפיסת עולמו הכלכלית. בשנת 1715 הגיע לצרפת אשר הייתה בפשיטת רגל פיננסית לאור חובות כבדים שנצברו לאחר שנים רבות של מלחמות. תחילה הפיץ את בשורתו הכלכלית אודות הדפסת כסף ליורש העצר הצרפתי.  קשריו הטובים עם השליטים (מוכר?!) אפשר לו לפתוח בנק פרטי בו הפקיד סכומי כסף ניכרים. השטרות שבנק זה הנפיק הוכרו בתקופה מסוימת לתשלום מסים. השטרות שהונפקו היו בערבות הממשל. בדרך זו הצליח להוציא לפועל תכנית מוניטרית להדפסת שטרות במטרה להמריץ את הכלכלה (שוב נשמע מוכר?!). הנפקת השטרות הייתה צעד חדש, שכן הציבור היה רגיל לסחור במטבעות זהב וכסף. המעבר לשטרות היה כרוך באמון של הציבור במנפיק השטר.

בשנת 1717 הקים את חברת מיסיסיפי אשר פעלה בתחום המסחר למושבה הצרפתית בלואיזיאנה ותמכה במתיישבים הצרפתיים (היו בבעלותה נכסים כגון מונופול על הטבק במושבות וכו') . בתקופה זו הצרפתיים האמינו בפוטנציאל הכלכלי העצום ביבשת אמריקה הצפונית במשאבים, בזהב, בכסף וכו'.  שטח המושבות היה עצום וכלל מספר מדינות בארה"ב של היום משפך המיסיסיפי ועד קנדה.

 על סמך הציפיות חברת מיסיסיפי הנפיקה שטרות אשר נסחרו ומחירן עלה בהתמדה על רקע צפי לרווחים גבוהים מ"העולם החדש" שנגלה. מחיר מניה עלה מ 500 ליברה במאי 1719 ל 10,000 ליברה בפברואר 1720. על גלי ההצלחה אזרחי צרפת המירו חוב ממשלתי בניירות חברת מיסיסיפי. John Law מונה לגובה המסים הצרפתי והוא הפך לאדם עשיר שבבעלותו ארמונות רבים ונכסים רבים. עם הודעה על חלוקת דיבידנד גדול מחיר המניה המריא לשיא של 18,000 ליברה. העניין במניות החברה היה עצום הן בצרפת והן במדינות אחרות באירופה. חלוקת הדיב' התאפשרה על ידי כך שהחברה התמידה בהנפקת שטרות לציבור. לא רק זאת, הבנק של Law  יכל להנפיק שטרות אשר שימשו את המשקיעים לרכוש מניות. למעשה משרדי החברה היו במבנה הגדול שבו פעל הבנק של Law (כך הצליח לייעל את תהליך וויסות המניות – מוכר?!) בתקופה העליזה החברה הרחיבה את נכסיה לבעלות על נתיבי סחר לאפריקה ומקומות נוספים. חברת האחזקות המצליחה באירופה הצליחה להתרחב על ידי הנפקה של עוד ועוד מניות ושטרות. הציבור הרחב רכש עוד ועוד מניות, אנשים צברו הון של מיליונים ומכאן נולד המושג "מיליונר".

עליית מחירי מניות החברה  הייתה מנותקת לחלוטין מיכולותיה לייצר רווחים. ועליות השערים נרשמו בשעה שהמושבה הייתה כישלון כלכלי. המתיישבים החדשים הגיעו לאזורי ביצות וסבלו ממחלות רבות ומשעורי תמותה גבוהים במיוחד. מחיר המניה צנח לאחר שנה חזרה ל-500 ליברה והנזק הכלכלי שנוצר למשקיעים היה עצום. John Law עזב את צרפת, נפטר בוונציה שם חי ללא אשתו ובנותיו ומת חסר כל.

הנזק לכלכלת צרפת היה משמעותי ולמעשה גרם לחוסר אמון הציבור בשטרות וחזרה לסחר במטבעות זהב וכסף. החזרה לשטרות ארכה כ-80 שנה. לימים הצרפתים הפסידו במלחמה לאנגליה ונאלצו לוותר על מרבית המושבות בארה"ב של היום.

אנו חיים בעידן בו התמודדות המדינות המפותחות הנה הצפת העולם בחובות. מי יכסה את החובות וכיצד? מדובר על ניסוי כלכלי משמעותי שכישלון בו יגרום לאובדן אמון פסיכולוגי במבנה העולם הפיננסי. יאמר לטובת מנהלי המדיניות המוניטרית שנכון לרגע זה טרם נכנסנו לסחרור שאיבד שליטה. יחד עם זאת, עם פוליטיקאים בעולם לא יקבלו החלטות לטיפול בבעיות המבניות והשורשיות להבראת הכלכלות המפותחות הנזקים הצפויים יהיו הרבה מעבר לבעיות פיננסיות של נגידים מרכזים ותאוריות כלכליות.

ושוב תודה לאיתי גלילי

itai

השארת תגובה