העיתונאי גיא רולניק אוהב לכתוב על שחיתות, על קשרי הון שלטון על טייקונים וקומבינות, הוא אפילו קיבל על זה כמה פרסים חשובים, מעניין אם הוא יכתוב על אבא שלו?
התחקיר במוסף 7 ימים של ידיעות הראה כיצד עמוס רולניק, אביו של העיתונאי גיא רולניק, העביר לחברה פרטית שבבעלותו (העביר לכאורה כמובן) כספים רבים של תרומות והעברות מחו"ל שהתקבלו לעמותה לקידום פרויקט תיירותי בשם עמק התנ"ך. התחקיר לא כיסה את כל הפרשה, הוזכרו קשריו של רולניק האב עם ראש הממשלה נתניהו, עם בכירים אחרים. לא הוזכרה למיטב זכרוני הקרן הקיימת לישראל המנהלת את מרבית האדמות באותו אזור ענק שבו אמור היה לקום עמק התנ”ך ומה היה חלקה במיזם.
לכאורה קומבינות במצבן המזוקק, רמיזה על קשרים בחלונות הגבוהים פה, משיכה בחוטים שם, הקמת עמותה שהיא בעצם צינור להעברת מזומנים לחברה פרטית, שימוש בקרקעות מדינה – בקיצור כל החומרים הטובים מהם עשוי סיפור עסיסי שרולניק הבן, העיתונאי, היה עושה מהם מטעמים מסוכרים עמוסי רייטינג לדה מארקר.
הבה נצטט את אחד ממאמריו הפופולריים של רולניק הבן:
"אולי אנחנו צריכים לספר יותר לקוראינו וצופינו מה עושים רבים מהפוליטיקאים, הח"כים ואנשי הציבור כאשר המצלמות כבות והמיקרופונים נסגרים. מה ממלא את לוח הזמנים של רבים מהם: קומבינות לחברים, לאנשי עסקים, לחברי מרכז או לקרובי משפחה.”
אני אגלה לך רולניק – אולי הם עוזרים לאבא שלך?
ומה תגובתו של עמוס רולניק על ההאשמות נגדו? הכל כמובן מזימה, הוא עושה למען הפרויקט בלבד ואף הפסיד את ביתו בפרוייקט. אכן תגובות דומות לאלו של המככבים תדיר בכתבותיו של בנו גיא.
מה זה קשור שואלים אותי, ובכן עיתונאי בכיר זו דמות ציבורית כמו פוליטיקאי, וכמו שמעניין אותנו היכן שירתו בצבא ילדיו של אולמרט ומה קורה עם עומרי שרון והיכן עובד בעלה של לימור ליבנת כך צריכה לעניין אותנו העמותה של רולניק האב וזה מקרין על אמינות בנו העיתונאי.
ולמה אני כותב על זה? שתי סיבות
הראשונה, שלא קיבלה ביטוי בתחקיר והיא משמעותית מאד לדעתי, זו המעילה באמון של אלפי נוצרים מאמינים ברחבי העולם, של תומכי ישראל, שיבינו שמישהו (אולי לכאורה) ניצל אותם והסתובב שנים בעולם על חשבונם.
והסיבה השניה היא שהפוסט הזה אינו פוסט על כלכלה ולא על שחיתות, זה בכלל פוסט על פסיכולוגיה, וכל הכבוד למי שהגיע בקריאה עד הלום.
אנשים המקדישים עצמם לחלוטין לרעיון אידיאולוגי תמיד חשודים בעיני כאגואיסטים גמורים וכשטחיים לפעמים אף כקיצוניים. האש הבוערת בעצמות תמיד מגיעה מהיכן שהוא, יש לה סיבות ויש לה היסטוריה והקשר בזמן ומרחב – הפוסל במומו פוסל – וזו לא האידיאלוגיה זו הפסיכולוגיה טמבל.
העולם שלנו מורכב, הרבה מאד מעל ל50 גוונים של אפור, ומי שמנסה להציגו תמיד כשחור או לבן (כמו חלק מכתבותיו של רולניק) חייב באיזה שהוא שלב לחטוא לאמת.
לא חסרים לוחמים אמיצים שמצאו עצמם באותו מצב. החשכ"ל לשעבר זליכה נלחם נגד המושחתים וזה לא הפריע לו לעבוד כמרצה במקביל לעבודתו בממשלה בניגוד להוראות, לחרוג מקצובות האש"ל האישיות שלו כאשר נסע לחו"ל והכי חשוב לדלג משירות בממשלה לשירות בסקטור הפרטי וחזרה.
וגם עו"ד וינרוט שנשא נאומים חוצבי להבות נגד השחיתות ומצא עצמו בבית משפט מואשם בה.
ועכשיו גם ברולניק, אביר איכות השלטון, נדבק קצת רבב.
אז כמובן שצריך להמשיך ולחשוף שחיתויות אבל לא תזיק קצת ענווה לרולניק (ובהזדמנות זו גם הרבה ענווה לזליכה), לא להכנס לדפוסים פופוליסטים של שחור ולבן על פי האופנה האחרונה של ניתוץ החברה. ולחזור לעיתונאות חוקרת ואיכותית, לצייר את התמונה כמו שהיא, מורכבת מסובכת, משתנה תדיר.
לא פחות חשוב זה להפסיק לעשות עוול לציבור שלם של עובדי מדינה שמרביתם המוחלט עושה עבודתם נאמנה ואינו מושחת או מקושר מהצד האחד ואנשי עסקים ויזמים שלמעשה מניעים את הכלכלה שלנו מהצד השני – לא הכל כה מושחת ולא הכל כה רקוב. והפרשה הזו עם אביו רק מראה לעיתונאי הלא כל כך צעיר כמה מורכבים החיים.
ואם הוא בוחר להמשיך לעשות כן, הוא שאמרתי, אנשים המקדישים עצמם לחלוטין לרעיון אידיאולוגי תמיד יהיו חשודים בעיני כאגואיסטים גמורים וכשטחיים. זו לא האידיאלוגיה זו הפסיכולוגיה טמבל.