מהמחאה החברתית בישראל דרך האביב הערבי וגם ההפגנות בלונדון, מדריד ואתונה וכלה בתנועת כיבוש וולסטריט, גל של מחאה אזרחית תוססת חולף על עולמנו בשנים האחרונות. המאפיין של תנועות המחאה הללו הינו המרידה בסמכות הישנה, כל סמכות ישנה! מסמכות פוליטית, משפחתית, דתית, כלכלית, פיננסית – הכוח להמונים וכמובן לפייסבוק.
אבל מי ינהיג את החברה בעולם החדש הזה המורד כנגד כל סמכות? ובכן אף אחד ספציפי, או ליתר דיוק כולם ביחד.
יש כמובן פרדוקס מובנה בתנועת מחאה נגד סמכות הרוצה להקים חברה חדשה. מי ינהיג את החברה החדשה הזו שהרי כמעט כל סמכות היא שלילית, מושחתת ומסואבת אליבא ארגוני המחאה? הפתרון המסתמן במקרים רבים הוא הנהגת 'נחיל' קרי מערכת יחסים רשתית א-היררכית.
נחיל הוא אוסף עצום של פריטים מאותו הסוג כגון להקת דגיגים בים, נחיל חרקים, להקת ציפורים גדולה. בנחיל אין מנהיגים ברורים, כל הפרטים בנחיל שווים (פחות או יותר) ומערכת היחסים (ככל שהמדע מבין אותה) בין הפריטים בנחיל היא מערכת רישתית ולא היררכית.
למרות שאין מנהיג היררכי אחד נראה כי הנחיל מתנהג כאורגניזם אחד גדול, הפריטים בו נעים בתיזמון מושלם ובסינכרוניזציה המאפשרת מבנים מורכבים מאד במרחב כולל תגובות לאירועים כגון התקפת טורף, מכשולים וכו.
בשנים האחרונות עקב תנועות המחאה זה נהיה אופנתי מאד לערוך מחקרים על התנהגות 'נחילית' והצטבר בנושא גוף ידע גדול יחסית. באופן כללי ניתן להגיד כי המדע הצליח ליצור מודלים מתמטיים המחקים התנהגות נחיל ומגדירים סט ברור וקצר של חוקים עבור כל פרט שכאשר נכיל אותם בקנה מידה גדול עם אלפי פריטים – יצור התנהגות "נחילית".
במקביל ענף שלם העוסק בחכמת ההמונים התפתח בעשר השנים האחרונות בעיקר לאחר פרסום סיפרו של ג'יימס סורוביצקי הנושא שם זה בשנת 2004.
"רעיון 'חכמת ההמונים' גורס שחכמתו של ההמון גדולה, בתנאים מסוימים, מחכמתו של המומחה היחיד. על פי רעיון זה, שקלול התשובות שתפיק קבוצה גדולה של אנשים שאינם מתואמים ביניהם יהיה כמעט תמיד מדויק יותר מהתשובה הטובה והמלומדת שיפיק מומחה עצמאי. העיקרון הנ"ל הוכח באוכלוסיות שונות ובניסויים מתחומי חיים שונים… (ויקיפדיה)"
ובכן אם ההמונים יכולים לקבל באופן משותף את ההחלטות הטובות ביותר – מדוע אנו צריכים מנהיגים?
התשובה פעמים רבות הייתה טכנית, איך מקבלים את התשובה ממספר גדול מספיק של אנשים בלתי תלויים? ובכן הטכנולוגיה כיום מאפשרת לעשות זאת באופן פשוט וקל.
ניתן לומר באופן ברור כי המרידה בכל סמכות פוליטית מהצד האחד יחד עם קבלת החלטות א-היררכית (כפי שמקבל נחיל) על פי עקרונות 'חכמת ההמונים' מהצד השני מביא למסקנות כי תחומים מסוימים של החברה שלנו יופקעו ממנהיגים פוליטיים ודתיים ויעברו להחלטות "נחיליות" או ציבוריות בעזרת טכנולוגיה.
זה לא רעיון חדש, כל חברה מסחרית המתייעצת עם לקוחותיה דרך אתר האינטרנט שלה מפעילה עיקרון זה. סביר כי אלפי לקוחות של נעלי ריצה לדוגמה יעצבו באופן משותף נעל טובה יותר מאשר מעצב העל הטוב בעולם לנעליים, וכך הלאה כמעט בכל מוצר צריכה.
העקרונות הללו אינן נטולי בעיות. קבוצות שוליים יוצרות "רעש" גדול יותר מגודלן היחסי באוכלוסיה וזאת עקב ליכוד, שיתופיות ומשמעת. כולנו מכירים את המצב בכל מערכת בחירות בישראל שבו הציבור החרדי מצביע בשיעור 100% – ולעתים אף יותר 🙂 -כי "הרבי אמר" לעומת הציבור החילוני ממעמד הביניים המגיע ל 50% הצבעה במקרה הטוב. כך שיעור המנדטים וחלוקת משאבי החברה לציבור זה גדול משיעורו באוכלוסיה הכללית.
השפעת קבוצות קיצון באוכלוסיה על התנהגות הנחיל או חכמת ההמונים במקרה של עיצוב מוצרים זה דבר אחד ויציאה למלחמה זה דבר אחר, אבל עדיין ניתן לצפות במידה גדולה של ביטחון מעבר של התבססות הדרג הפוליטי על קבלת החלטות משותפת עם הציבור.
נחיל ציפורי זרזיר בנחל גרר בדרום הארץ – תיאום מושלם!
[youtube https://www.youtube.com/watch?v=-OgermWn-C4]